'מדבר על הכל': ולפעמים סיגר הוא רק סיגר

מנהיג לא צריך את כל אלה. מנהיג צריך כריזמה!

מנהיג לא מסמל בהכרח יושר – הרי בתחבולות הוא עושה לו מלחמות. סאן צו, אסטרטג הפוליטיקה והמלחמה הגדול מכולם, אמר בבירור: "מפקד – משמע מידות של חוכמה, של עין טובה, של אומץ ושל הקפדה". מנהיג גם לא אמור לסמן התנהלות ראויה לפי הספרים והקודים החברתיים המקובלים. הוא אינו זקוק לתעודת-יושר מהמשטרה הכנענית או מפילוסוף העת, וגם לא לאישור 'עוסק מורשה', זעיר, פטור, ולא על ניהול ספרים וניכוי מס במקור ומתן בסתר. לא שלא היה נחמד לוּ נשא עמו גם חלק מאלה – אבל הוא לא נדרש להם, זו לא מהותו.

הוא לא זקוק לאישור או להכרה של ממסדים – אלא פורץ דרכם. אינו משרך דרכו בינות לציבורים ולארגונים בהם נדרש לטפס במעלה הסולם, תוך מעבר מכשולים. הוא צולח אותם – כי הם שם, מסלולו בהיר ופנוי, וכל המכשולים זזים הצידה, נבקעים כמו ים- סוף בדרכם של בני-ישראל. מנהיג נדרש לנגיעה של ברכה ממי וממה שלא יהיה שמנהל עבורנו את העולם בו אנו חיים. אנשי דת ואמונה יאמרו עליו שהשכינה נגעה בו, אנשי-מדע יתלו את ייחודו בגנים מושבחים, אנשי-רוח יאמרו כי הוא ניחן בניצוץ מולד של גאונות.

ואנו, עלינו לומר ולהכיר בבירור באלמנט היחיד הנדרש, המרכיב את אישיותו של מנהיג: כריזמה. ואותה לא ניתן לרכוש, היא מוּלֶדת. לא ניתן להתאמן בה – היא מתפתחת לבדה, מכוח הטבע, וגם אם לא נכיר בה – היא לא תחדל, ותוליך את הניחן בה אל המחוזות בהם הוא חפץ. ותכונתו זו של המנהיג, היא לב העניין, ולא זוטות, לא סיגרים ולא שמפניה.

מנהיג.

ויש, רבותיי, כן, יש והמנהיג נדרש לשמפניה, או לסיגרים, יש והוא נזקק למנוחה, ויש שדרושים לו הדרה וגאון וכבוד וכיבודים. וכל אלה, תפקידם אחד – לספק את האנרגיה הנדרשת לקיומה של הכריזמה. בזכות הכריזמה הוליך משה את ישראל מעבדות לחירות, בזכות כריזמה הביאם אל הארץ המובטחת. בדרך הטיל ספק באלוהיו, הכשיל את אחיו, אהרון, וחיסלו פוליטית, חברתית וציבורית, והבאיש את ריחו בעיני העם, שבר את לוחות הברית, ואם יורשה לי – סביר שלא טמן ידו בצלחת בשנות המסע, וזכה ליהנות מרכותן ומנכונותן של בנות ישראל לארח לו לחברה. אבל הוא הביאנו אל הארץ המובטחת. מה לעשות, במבחן התוצאה – לא כשל.

גם מנהיג.

דוד המלך, זה הנחשב לקדוש מכל, מי שלקח עבורנו, כך לפחות מספרים, את הארץ והקים את ממלכת ישראל על חורבות ממלכת יהודה הקטנה והנכחדת – לקח על הדרך את בת-שבע, אשת אוריה, ורצח את בעלה. והנה אנו סוגדים לו כמנהיג.

ועל תאוות הבצע והבשרים של שלמה המלך כבר סופר, אבל היי, רק בזכות הכריזמה לא נחצה שם תינוק לשניים.

שמפניה וסיגרים? מה חשיבותם וערכם לעומת המנהיגות המזוקקת המגולמת בכריזמה, שהביאה את כולנו עד הלום. ולכן, בבואנו לדון בשיגיונות המנהיג, עלינו להביא בחשבון את הדבר ששיגיונות אלה מתחזקים: מנהיגות, הובלה, קיום, חיים.

אני כשלעצמי, מבקש לי מנהיג עם כריזמה, על פני אחד עם בלורית ושפה מצוחצחת, אני כשלעצמי, מעדיף לחסות תחת כנפי הכריזמה, על פני הסתופפות בקרב פטפטנים מדעת, אני כשלעצמי, מרגיש בטוח תחת עינו הבוחנת וידו המגינה של מנהיג כריזמטי, ולא מבקש להתבוסס בשלוליות מילותיהם של מי שבהם השכינה לא נגעה, והמנסים, בכל כוחם, להיתלות בשולי אדרתה. ולשווא.

וכמאמרו של זיגמונד פרויד – "לפעמים סיגר הוא רק סיגר". ואת זה אמר מי שבנה את משנתו כולה דווקא על הקביעה הנחרצת שסיגר איננו רק סיגר. אז אולי כדאי שנבין, שלעתים שמפניה וסיגרים, הם רק… שמפניה וסיגרים.