מגרש ביתי: לקראת הבחירות – תכבדו דעות והתייחסויות שונות!
בהמשך לדברי בכתבה הקודמת על הנדסת התודעה באמצעות בוטים, מידע שקרי וזהויות בדויות למיניהם, נמתח קו ישר ברשתות של כתיבת דברי בלע, שנאה, התלהמות ועד איומים, בחלקן הגדול באמצעות אותן דמויות בדויות ובחלקן מזוהות 'בגאווה' מבישה, כשאפשר לזהות אצל מרביתן קו מנחה של בית ההסתה
לפני כחצי שנה, נפגשתי לשיחה עם אחת מהדמויות הבולטות בפעילות קהילתית בשכונה הירוקה, ביקשתי לשמוע ממנה על פעילותה המופלאה בהתנדבות, ויחד עם זאת, שוחחתי איתה על הרצון שלי להתחיל פעילות ביבנה, של הטמעת שיח מכבד ופירגון שבועי למעשה הטוב.
לצערי, עדיין לא 'התרומם', אבל אין ספק שזה אחד הדברים הנדרשים ביותר על-מנת שנוכל להמשיך לקיים חברה בריאה ביבנה, בפרט, ובארץ, בכלל. בחברה אנושית, קונפליקטים תמיד קיימים, פערים בעמדות תמיד קיימים, עמדות שונות תמיד קיימים, גם במשפחה וגם בזוגיות, אך אם לא נקיים את הבסיס "ואהבת לרעך כמוך" במובן החברתי והאנושי, מתוך כבוד הדדי – לא נתקיים כחברה בטווח הארוך.
לכן, באמצעות הטור הקבוע הנוכחי אני רוצה להתחיל מהשבוע שתשלחו לי את המעשה הטוב שנוכחתם.ן בו, שמישהו או מישהי אחר.ת עשה בעיר, ואנחנו יחד בטור הזה נפרגן לה.ו.
מה חדש?
זו הזדמנות נפלאה להודות לתושבות ששלחו לי פירגון במייל, ולפני הכל, ובגדול, רוצה להודות להזדמנות שניתנה לי 'להתכתב' עמכן.ם על הטוב והפחות טוב ונדרש תיקון בעיר.
אני דור שני לשורדי השואה, ובשל כך, מתוך מה שקיבלתי בבית, יודעת שאין לנו ארץ אחרת, וכל יום צריך לדאוג לשמר ולטפח אותה ברוח של קבלת האחר וכבוד הדדי. מרבית חיי אני שליחת ציבור, ובימים אלה הנשמה מדממת וכל נימי לבי קרועים, לאן חלק מהעם הגיע. לאן הרוח הרעה והמזעזעת הזאת תישא אותנו, ההסתה האלימה תפרק אותנו מבפנים. אני מהדור שידע מלחמות, חברים נהרגו ונפצעו, פיניתי פצועים מקרבות במנחת בבית-חולים העמק. חניכים שלי מהצופים נהרגו ונפצעו, בן-זוגי לשעבר (אב בני) היה רמ"ט חטיבה, נלחם בלבנון, חבריו (חברינו) וחייליו נהרגו ונפצעו, בני היה מ"פ בצה"ל, חבריו נהרגו ונפצעו – זו הארץ.
הארץ הזאת כואבת וקשה לקיום ומימוש החזון לבנות את ביתינו באזור הטעון הזה, ובכל זאת, זה הבית!
ומבחינתי, יותר מהכל, יבנה זה ביתי. אבל מסתבר שבשנים האחרונות קמו לנו אויבים מבפנים, והם אלה שבסוף יהרסו את חזון המדינה המופלאה והייחודית הזאת והעיר האהובה הזאת.
כתיבה ברשתות כמו: "שמלאך החבלה יחזור ויסיים את מה שלא סיים שמאלנאצית נאלחת. שמאלנאצית פח זבל ", או: "היטלר לא טעה לגביכם", או: " אפילו הגרמנים הקיאו אותכם משם נאלחת שכמותך". או: "..את כרותת אונה של כת..".
"הלוואי שתמחקו מהעולם עם… באופן טבעי או לא טבעי… צריך למחוק אתכם מהמפה דחוף". ובהתייחסות נוספת: "עוד פעם חזרת חשבתי שהאדמה בלעה אותך אישה מגעילה.."
הדוגמאות הללו הינן חלק, ואמנם קיצונים, בהחלט יש כאלה יחסית יותר מעודנים ברוע ובשנאה, אלא שהרשתות נטולות הרסן וביקורת – הן גרמו כבר לאסונות ולעידוד שנאה והסלמת אלימות.
כתיבה שכזאת קורעת את נפשי, לאן הגיע השיח? לאן זה יוביל? אני לא פחות ממתחננת לכל 'נושאי' הרעל, השנאה והאלימות ברשתות, תעצרו לפני שאתם לוחצים על המקלדת, כולנו חיים באותה קהילה, כולנו שותפים לאותו חזון חברתי, אנושי, לכל אחת ואחד דעה משלו.ה, וזה בסדר גמור! לעולם לא נהיה זהים בהכל, גם במשפחה יש שוני, גם בין ילדינו יש שוני, כולנו נבראנו בצלמו.
קראו את דברי אלה ממש בזעקה, קרעו מעליכן.ם את הכתיבה הרעה הזאת כלפי הזולת רק בשל העובדה שהוא או היא חושבים אחרת מכן.ם, או תומכים במועמד אחר.
ביקורת הינה מימד חשוב להשתפרות, אבל עניינית ולא לגופו של איש.
כולי תקווה כי רעל השנאה והתיעוב ינוקה מתוך נפשם של הא.נשים שהינם חלק מהקהילה בה אנו חיים ויגלו את הטוב בתוכם וידעו להכיר את האחר.ת מתוך כבוד ההדדי, שאם לא כן – איני יודעת מי ישורנו ומה נותיר כאן לילדינו ונכדינו.
אני קוראת לכל תושבי ותושבת העיר, בפתח שתי מערכות הבחירות – תכבדו! תכבדו! תכבדו! דעות והתייחסויות שונות.
לסיום, מזכירה: שלחו לי התחייסות על הדברים, רונית ארנפרוינד, במייל: [email protected]
