מבצע אנטבה: מבצע שלמה (עובדיה)

הימים הראשונים של יולי 1976 היו מהמתוחים ביותר בימיה של ישראל. שבוע קודם לכן, ליתר דיוק ביום ראשון 27 ביוני, נחטף מטוס אייר-פרנס, שהיה בדרכו מאתונה לישראל, כשעל סיפונו יותר מ-220 נוסעים, מהם כ-100 ישראלים.

החוטפים הסיטו את המטוס מנתיבו, הנחיתו אותו בלוב ומיד לאחר מכן המריאו בדרכם לאנטבה, שבאוגנדה. לאחר ששחררו את הנוסעים הלא יהודיים, דרשו מישראל לשחרר מחבלים, שאם לא כן – יוצאו בני-הערובה להורג כבר ביום ראשון הקרוב. הדרג הממלכתי התכנס מיד לדיונים, כשהכוונה הייתה למלא את דרישות החוטפים. אולם במטה הכללי של צה"ל החל מרוץ נגד הזמן, לבדיקת האפשרות לפעולה צבאית לחילוץ החטופים.

על מהלכי הממשלה דיווחו אמצעי התקשורת מדי שעה. ההתרוצצות ב'בור' במטכ"ל, הייתה כמובן חסויה. אחד האנשים שהיה שותף סוד למהלכים של הדרג הצבאי, הוא שלמה עובדיה, כבר אז נווט ותיק. הוא צורף לצוות חשיבה, שכלל עוד שלושה אנשים: מפקד טייסת ההרקולסים 131 ושני סגניו. לארבעה היה ברור שמדובר במבצע מורכב מאוד, ולו רק בשל המרחק הרב – 3,400 קילומטרים מישראל. מרחק שמחייב תדלוק ביניים, כדי שניתן יהיה לשוב לישראל.

מטוס הרקולס. אחד מארבעה שהשתתפו בחילוץ החטופים

בוטה שחצן ואכזר

כדאי להרחיב מעט את הרקע ולהזכיר שנשיא אוגנדה, אידי אמין – אדם בוטה, מוחצן ואכזר מאין כמוהו בטיפול באויביו – היה, עד זמן קצר לפני החטיפה, מידידיה הקרובים של ישראל. הוא עבר קורס צניחה בישראל – אם כי יש אומרים שמעולם לא סיים אותו – ונעזר במדריכים ויועצים ישראליים כדי לבנות את צבאו. לכן בישראל היה יותר מקומץ של אנשי ביטחון שהכירו היטב את נמל-התעופה של אנטבה, ובעיקר את הטרמינל הישן שבו הוחזקו בני-הערובה.

הטרמינל שבו הוחזקו החטופים. ישראלים הכירו את המקום

יחסו של אמין לישראל התהפך ב-180 מעלות, בשנת 1972, לאחר שראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, סירבה למכור לו מטוסי פנטום, שבהם תכנן לתקוף את אחת המדינות השכנות לו. מאותו רגע אוגנדה הפכה לאחת ממדינות האויב של ישראל, וזו הייתה אחת הסיבות לבחירתה כיעד אליו יוטסו החטופים. יש האומרים שהחטיפה עצמה בוצעה תוך תיאום מראש של החוטפים עם אידי אמין.

אחת מאבני הנגף הראשונות, שעמדו בפני מתכנני האפשרות לחילוץ צבאי, הייתה נחיתה בשדה-תעופה חשוך, שאליו צריך להגיע בחשאי וללא אמצעי הניווט הרגילים. מפקד חיל-האוויר דאז, בני פלד, אמר שהוא יוכל להתגבר על כל בעיות התכנון האחרות – אולם את הנחיתה בחשיכה יש לתרגל לפני כן. וכאן הוכנס לתמונה שלמה עובדיה, שהתבקש להכין תוכנית ניווט להנחיתה בשדה-תעופה חשוך. השדה שנבחר לתרגיל: אופיר, בשארם-א-שייח, שבדרום חצי-האי סיני, שהיה אז בידינו. 

"ביום שישי הודיעו לנו שהתרגיל יתקיים באותו ערב", משחזר עובדיה. "לאנשי שדה-התעופה באופיר נמסרה הודעה שיש חשש לתקיפה מצרית על השדה, ולכן עליהם לכבות את אורות המסלול. מאחר שיש לי רקע של נווט במטוסי קרב, החלטתי לנווט לפי המכ"ם. בדרך כלל מכ"ם משמש למטרות אחרות, לא לניווט. אבל אני פיתחתי לעצמי ידע גם בקריאת קרקע בעזרת המכ"ם."

"לפני ההמראה לתרגיל, עשינו סימולציה בתוך תא הטייסים. ישבו שם הקברניט, יהושע שני, וטייס המשנה, אבי אינשטיין. באמצע ישב שלמה גל, מהנדס הטיסה. אני ישבתי ליד המכשירים שלי, מבודד מאחורי וילון. בדקנו את התקשורת בין כולנו. לאחר שקבעתי את נקודות הציון על המפה – יצאנו לדרך, לעת ערב, במטוס אחד, שאליו יצטרפו לחילוץ עצמו עוד שלושה מטוסים."

"מכיוון שגם התרגיל היה סוד מוחלט בהחלט, הודעתי לאשתי שבערב יש לי טיסה ללונדון. כדי שזה יישמע עוד יותר אמין, אמרתי לה שתכין רשימה של דברים שהיא רוצה שאקנה לה מ'מרקס אנד ספנסר'. היא הכינה לי רשימה ארוכה, בין השאר גם דברים עבור השכנה. בערב עליתי למטוס ומצאתי שם את הרמטכ"ל, מוטה גור, וחבורת פיקוד גדולה. כולם פנו אליו בתואר 'המפקד', אבל הוא ישב ורק נעץ עיניים במסך שלי."

"חשבתי לעצמי: עכשיו אני אצטרך לטוס כשהרמטכ"ל בוחן אותי כל הזמן מלמעלה למטה? אז החלטתי להיות המדריך שלו ולהסביר לו בזמן הטיסה מה רואים על מסך המכ"ם, וכיצד מפרשים את מה שרואים. הראיתי לו את קו החוף, איך נראית יפו על המסך, איך נראית אשקלון, איך מבדילים, על המסך, בין ים ליבשה, כי זה יהיה חשוב בנחיתה באנטבה, השוכנת ליד אגם ויקטוריה."
 

"על פי ההוראות, שהעברתי כל העת לטייסים, הקפנו את המסלול פעם אחת ואחר-כך הנמכנו והצלחנו לנחות ללא תקלה. הרמטכ"ל הסתכל עליי ואמר לי: 'עובדיה, אתה הוכחת לי, ברגע זה, שהדבר אפשרי'. הוא לא אמר את זה לטייסים ולא למפקד החייל, שהיה במטוס, אלא ישירות לי. צריך להבין שהנחיתה הזאת הייתה מהפך בעולם התעופה בכלל. עד אז לא נחת אף מטוס, בלילה, על מסלול לא מואר."

השלמת אתגרים

"כשנחתנו בחזרה בנתב"ג, קיימנו תחקיר. בעיקר דובר על ההתמודדות עם בעיית המשקל, כי במטוסים היו גם מרצדס שחורה, שאמורה הייתה לדמות את המרצדס של אידי אמין, וגם שני לנדרוברים. הייתה גם בעייה של תידלוק לטיסה חזרה. מכיוון שהיו בחיל-האוויר אנשים רבים שהכירו את השדה מהתקופה הטובה עם אידי אמין, הם הסבירו לנו היכן נוכל 'להשאיל' דלק לטיסה חזרה. אגב, בסופו של דבר, תדלקנו בקניה השכנה."

הנחיתה-העיוורת בחשכת שדה-התעופה אופיר, הוכתרה בהצלחה, וכך, בשבת 3 ביולי, בצהרי היום, המריאו ההרקולסים של חיל-האוויר הישראלי, משארם א-שיח, לכיוון שדה-התעופה של אנטבה. שלמה עובדיה ישב במושב הנווט, בהרקולס הראשון, ואחריו שלושת המטוסים האחרים, שבהם כוחות של סיירת מטכ"ל – ביניהם המפקד יוני נתניהו, שנהרג במהלך הפעולה, חטיבת הצנחנים וחטיבת גולני. האישור הסופי, של הממשלה, למבצע, ניתן, למעשה, רק כאשר המטוסים כבר היו בדרכם לאנטבה.

שלמה עובדיה. בסרבל טיסה. מספר לכל מי שמעוניין לשמוע

למרות תנאי הטיסה הקשים והעובדה שאורות הנחיתה בטרמינל כובו, טייסי חיל-האוויר הנחיתו את המטוסים בהצלחה. המטוס הראשון נחת כשהוא נעזר באורות הנחיתה של מטוס תובלה בריטי, שטס לפניו. לוחמי הצנחנים קפצו מן המטוס הראשון, בעודו נוחת על המסלול, והניחו פנסים על מסלול הנחיתה, החשוך, עבור המטוסים הנוספים, והשתלטו על מגדל הפיקוח. מהמטוסים התקדמו הכוחות אל הטרמינל. סיירת מטכ"ל הובילה את שיירת המכוניות, שהתחזתה לשיירה המאבטחת את רכבו של נשיא אוגנדה, ובה מכונית מרצדס, שהייתה העתק מדויק של רכבו של אידי אמין.

על-פי התכנון, היה על הכוח לנסוע ישירות עד למקום שבו רוכזו החטופים, כדי לא לאבד את גורם ההפתעה. ואולם, בדרך לטרמינל, נתקל הכוח בשני חיילים אוגנדים, ויוני נתניהו, מפקד סיירת מטכ"ל, פקד לירות בהם. קולות הירי משכו את תשומת לבם של כוחות הביטחון האוגנדיים, והפכו את המשימה למורכבת יותר, שכן כעת פעלו הכוחות תחת אש. שיירת הרכבים של הכוח האיצה לעבר היעד, הכוחות השתלטו על האולם, הרגו את המחבלים ושיחררו את החטופים, בני-הערובה. במהלך המבצע נהרגו יוני נתניהו ושלושה מבני-הערובה.

שלמה, המתגורר כיום בשכונה הצבאית ביבנה, הוא אולי האדם היחיד מאלה שנטלו חלק מבצעי בשחרור החטופים באנטבה, ששומר על הסיפור ההרואי ומגולל אותו בפני קהלים שונים. יש לו מצגת, שהכין מהמסמכים המקוריים, משקפים של מפות וצילומים, והוא שמח להציג את הסיפור שוב ושוב.

מאז השחרור מחיל-האוויר, הצלחת להגשים אתגרים נוספים?
"כן. בתור נווט לא היה לי רישיון טייס. לאחרונה הוצאתי רישיון למטוס אוטלרה-לייט וגם רישיון סקיפר להשטת סירות. כך סגרתי את המעגל של שמים ומים…". 

שלמה עובדיה. ליד מטוס האולטרה-לייט. הגשמת אתגר נוסף