המאמן, הקהל והשופט

3 נקודות על המשחק בין יבנה לאשדוד

 

1. המאמן – אין ספק שזה היה משחק אמוציונלי מאוד עבור פיני עייש. האיש שהעלה את אשדוד לליגה ופוטר בבושת פנים, בצורה לא מקצועית, כעבור מחזור אחד בלבד. לראיה, לא מעט מבני-משפחתו של עייש הגיעו למפגש המסקרן הזה. אוהדיה של יבנה ראו מאמן רעב, שחי את המשחק. הוא אמנם עוד לא מכיר את כל השחקנים, אבל, ללא ספק, יש ליבנה מאמן של שחקנים. 

 

השאלה כמה זמן ייקח לו להיכנס לעניינים? האם זה יהיה מאוחר מדי? ומעניין מה יש לו עוד לשנות בצורת המשחק. ימים יגידו. 

 

 

2. הקהל – למעלה מ-200 אוהדים של מכבי יבנה הגיעו למשחק בסינטטיקו של אשדוד. אווירה נפלאה, מגרש מצוין ושעה נוחה. איזה יופי לראות ככה כדורגל. יש ליבנה פוטנציאל הרבה יותר גדול מבחינה כמותית. 200 זה יפה, אבל זה חייב להיות מתורגם לפחות ל-800 במשחקי הבית. בסוף המשחק, אוהדי יבנה שיבחו את השחקנים, על הלחימה והיכולת, באחד ממשחקיה הטובים ביותר העונה, אם לא הטוב ביותר, והראו בגרות מרשימה, גם אם מדובר בעשרות אוהדים. הפעם הכדורים לא נכנסו, בפעם הבאה כן. זה הכדורגל. 

 

3. השיפוט – בדרך כלל, אני לא מתייחס לשיפוט. זה סתם נשמע בכייני, אבל אתמול השופט הראשי, אבירם מטמון, פשוט התעלל בשחקני יבנה. גול נפלא שנפסל, הרמת דגל ל(אין) נבדלים הזויים, ובעיקר, מתן לגיטימציה למשחק ברוטלי, נטול שריקות וכרטיסים. אם השיפוט בליגת העל דורש חקירה – אז בליגה א' המצב הרבה יותר חמור. ואיזה מסכנים האוהדים.