לפני שמתחילים לבנות: איך תכנון דיגיטלי יכול למנוע טעויות יקרות בפרויקט?

טעות שמתגלית על מסך המחשב עשויה לדרוש שינוי בתכנית. אותה טעות שמתגלה לאחר שהקבלן כבר הגיע לשטח עלולה להוביל לפירוק, ביצוע מחדש, הזמנת חומרים נוספים ועיכוב בלוחות הזמנים. בפרויקטים של בנייה, שיפוץ ותשתיות, חלק מהבעיות שמופיעות בשלב הביצוע מתחילות למעשה הרבה קודם

 

תכנית אדריכלית שעודכנה אך השינוי לא הוטמע בתכנית אחרת, מערכת מיזוג שמתנגשת בקורה, מידות שאינן תואמות את המצב הקיים או מספר בעלי מקצוע שעובדים על גרסאות שונות של אותו פרויקט הם רק חלק מהפערים האפשריים.

אחת הדרכים להתמודד עם המורכבות היא שימוש בתהליכי תכנון דיגיטליים המאפשרים לרכז מידע, לתאם בין דיסציפלינות ולבדוק את הפרויקט בצורה מסודרת עוד לפני תחילת העבודה בשטח.

 

 

מהו מודל BIM ולמה הוא יותר מהדמיה תלת-ממדית?

BIM – ראשי תיבות של  Building Information Modeling, מתאר תהליך עבודה המבוסס על יצירה וניהול של מידע דיגיטלי על המבנה או התשתית. התוצאה יכולה אמנם להיראות כמודל תלת-ממדי, אבל המראה הוא רק חלק מהעניין. אלמנטים במודל יכולים לכלול מידע נוסף מעבר לגיאומטריה שלהם. קיר, צינור, דלת או רכיב קונסטרוקטיבי יכולים להיות מוגדרים כאובייקטים בעלי מאפיינים שונים, בהתאם לצורכי הפרויקט ולרמת המידע שהוגדרה.

 

באמצעות שירותי מידול BIM ניתן למשל, להפוך תכניות אדריכליות והנדסיות, מדידות או נתונים שנאספו בשטח למודל דיגיטלי שמשמש בסיס לתכנון, לתיאום ולבקרה. בהתאם להגדרת הפרויקט, ניתן להפיק מהמודל תכניות, חתכים, נתוני כמויות ומידע נוסף.

 

לכן BIM אינו רק דרך להראות ללקוח כיצד המבנה עתיד להיראות. הערך המרכזי שלו נמצא ביכולת לעבוד עם מידע מתואם ולבחון את הקשרים בין מרכיבי הפרויקט.

 

 

איך מודל משותף מסייע לזהות בעיות לפני הביצוע?

פרויקט בנייה משלב דיסציפלינות רבות. לצד האדריכלות והקונסטרוקציה קיימות מערכות חשמל, מים, ביוב, מיזוג, כיבוי אש ותקשורת, ולעיתים מערכות ייעודיות נוספות. כאשר כל מערכת מתוכננת בנפרד, עלולים להיווצר פערים שמתגלים רק כאשר מנסים לבצע את התכניות בפועל. תעלת מיזוג עשויה לעבור במקום שבו תוכננה קורה, צינור יכול להתנגש בתשתית אחרת ופתח שירות עלול להתברר כבלתי נגיש.

ריכוז המידע במודלים מתואמים מאפשר לבצע תהליכי תיאום ולזהות התנגשויות בין רכיבים לפני הביצוע. איתור ההתנגשות אינו פותר אותה באופן אוטומטי, אך הוא מאפשר למתכננים לקבל החלטה כאשר השינוי עדיין מתבצע בתכנון ולא באתר הבנייה. היתרון אינו מוגבל להתנגשויות פיזיות. סביבת עבודה מתואמת יכולה לסייע גם בזיהוי מידע חסר, פערי גבהים, מידות שאינן תואמות או הבדלים בין גרסאות תכנון. כך ניתן להעביר חלק מתהליך פתרון הבעיות מהשטח אל שלב שבו האפשרויות לשינוי בדרך כלל רחבות יותר.

תמונה: PEXELS

 

לא רק לבנייה חדשה – מה עושים כשמדובר במבנה קיים?

בפרויקט חדש מתחילים בדרך כלל מתכניות וממודלים שנוצרו עבור המבנה המתוכנן. בשיפוץ או בהרחבה האתגר שונה: צריך להבין קודם מה באמת קיים בשטח. תכניות ישנות אינן תמיד זמינות, ולעיתים הן אינן משקפות שינויים שבוצעו במבנה לאורך השנים. גם כאשר קיימת תכנית מקורית, אין ודאות שכל מה שנבנה בפועל תואם אותה.

 

במקרים כאלה ניתן לשלב מדידות וסריקות תלת-ממד. סורקי לייזר, למשל, אוספים מספר רב של נקודות מרחביות המתארות את הגיאומטריה של הסביבה. אוסף הנתונים מכונה "ענן נקודות", והוא יכול לשמש בסיס ליצירת מודל של המצב הקיים.

 

התהליך מוכר גם כ-Scan to BIM: שימוש בנתוני סריקה לצורך בניית מודל מידע של מבנה קיים. מודל כזה יכול להיות שימושי בתכנון שיפוץ, הרחבה, שינוי חלוקה פנימית או התאמת מערכות חדשות למבנה קיים. במקום להסתמך רק על תיעוד היסטורי, המתכננים מקבלים בסיס דיגיטלי המבוסס על מדידה עדכנית, בכפוף לרמת הדיוק ולמגבלות הסריקה.

 

 

מה חשוב להגדיר לפני שמתחילים בתהליך המידול?

העובדה שניתן ליצור מודל מפורט מאוד אינה אומרת שכל פרויקט זקוק לאותה רמת פירוט. מודל שנועד לתיאום מערכות אינו בהכרח זהה למודל שמטרתו חישוב כמויות, הפקת תכניות או תיעוד של המבנה לאחר הביצוע. לכן אחת השאלות הראשונות צריכה להיות: בשביל מה אנחנו בונים את המודל?

 

בהתאם למטרה ניתן לקבוע אילו דיסציפלינות ייכללו בו, איזה מידע נדרש, מה רמת הפירוט והדיוק ומהם התוצרים שאמורים להתקבל. יש להגדיר גם את נתוני המקור. האם עובדים מתכניות קיימות, קבצי תכנון, מדידה, סריקת לייזר או שילוב ביניהם.

 

כאשר המטרה היא תיאום מערכות, למשל, חשוב שהמידע הדרוש לבדיקת המפגשים בין המערכות יהיה זמין וברמת פירוט מתאימה. כאשר המודל מיועד להפקת כמויות, יש להגדיר מראש אילו רכיבים ונתונים צריכים להיכלל בו.

 

גם המונח As Built דורש הגדרה ברורה. אם מבקשים מודל המתעד את המצב לאחר הביצוע, יש לקבוע כיצד ייאסף המידע מהשטח ומה בדיוק אמור המודל לתעד. מודל שתוכנן לפני הבנייה אינו הופך באופן אוטומטי לתיעוד מדויק של מה שבוצע בפועל.

 

 

השקעה בתכנון לפני שמגיעים לשטח

תכנון דיגיטלי אינו מבטל שינויים, אי-ודאות או את הצורך בקבלת החלטות במהלך הביצוע. אתר בנייה יישאר סביבה מורכבת שבה מעורבים אנשי מקצוע רבים ותנאים שעשויים להשתנות.

 

היתרון הוא האפשרות להגיע לשטח כאשר יותר מהמידע כבר נאסף, אורגן ונבדק. מודל BIM יכול ליצור בסיס משותף לתכנון, לסייע בתיאום בין דיסציפלינות ולאפשר לזהות חלק מהפערים וההתנגשויות בשלב מוקדם יותר.

 

בסופו של דבר, המטרה אינה ליצור מודל מרשים ככל האפשר, אלא מודל שימושי. כאשר מגדירים מראש מה רוצים לדעת, איזו רמת דיוק נדרשת וכיצד המידע ישמש את אנשי המקצוע, התכנון הדיגיטלי הופך מכלי המחשה לכלי עבודה שיכול לסייע במניעת טעויות לפני שהן הופכות לעבודות תיקון בשטח.