לחזור לשגרה מבלי לאבד את ההתרוממות

אחרי ימים של התעלות, תפילות, ביחד משפחתי ורגעי קדושה החזרה לשגרה מרגישה כמו צניחה. האם אפשר להישאר עם הלב פתוח גם כשהשגרה חוזרת? האם ניתן לקחת איתנו את הרוח מימי החג – אל תוך חיי היומיום?

למה זה קורה לנו? 

שינוי חד, גם אם הוא חיובי, מבלבל את הנפש. ההתרוממות הרוחנית, השהות עם המשפחה, התפילות וההתחדשות הפנימית. ואז פתאום, רשימות קניות, מיילים בעבודה, ומדיח שלא התרוקן. זה מעבר לא פשוט, ובמקרים מסוימים גם מלווה בעצב או עייפות.

– למה התחושות אחרי החגים קשות לעיתים?

   האם נוכל להתמיד בשמחה? בהודיה על כך.

   כדאי לדעת שהטבע האנושי מתמודד עם שינויים, גם חיוביים וגם שליליים.

כיצד נוכל לשמר את ההשראה? את התרוממות הנפש?

-קודם כל נדע שזו תחושה נורמלית, להרגיש מעין "נפילה". רובינו עוברים נפילות קטנות או גדולות במשך החיים.

אחד הכלים העשויים הטובים הוא לבחור "עוגן נפשי – רוחני"  קבוע ולהכניס אותו ליומן. 

גם דבר קטן, אם נעשה בעקביות, ישפיע על תחושת המשמעות האישית פנימית.

למשל: קבלה קטנה מהחג שיכולה ללוות אותנו ביום-יום: כמו אמירת פרק תהילים, חיוך יזום, חזרה לספורט בצורה מסודרת, לימוד קצר או כל רעיון שנוכל לקבל עלינו לעשותו בקביעות.

תיעוד רגעים טובים מהחג ולהיזכר בהם בזמנים של עומס

אשתף בדוגמא: כשמגיע אלי זוג שמביע רצונות להתגרש אך בכל זאת נותן איזה צ'אנס לאיחוד מחדש, הם נשאלים על מה גרם להם להיפגש ולרצות להמשיך להיפגש ולהכיר יותר לעומק. תשובות על שאלות אלו מעוררות אותם להזכר בטוב שהיה להם ונשכח. לעיתים התשובות מזיזות אותם נפשית  והם מאמינים בקשר ומוכנים להשקיע ולנסות שוב.

שגרה מבורכת – לא אויב

השגרה היא המסגרת שבונה אותנו במיוחד כשהיא מאורגנת ומודעת, אם בונים אותה היטיב.

סדר פשוט במחשבה ובבית תומך בנו מבחינה נפשית. אנו יותר רגועים ומוכנים לעשות מה שצריכים. לא חייבים לחזור להכל בבת אחת. אפשר לתכנן סדר יום מדורג. להציב מטרות קטנות החשובות לנו. 

להקפיד על דברים מסוימים ועל אחרים פחות. כמו למשל הקפדה על חזרה לשעות השינה שהיו מקובלות לפני החופשה.

כמו גם לנהל שיח רגשי סביב החזרה עם תושבי הבית. 

לשאול את הילדים הבעל\האישה, איך היה להם. לתת לגטימציה לרגשות באשר הם. אפשר גם לבחור הרגלים שחידשנו בחג ולאמץ אותם.

אל לנו לצפות לחזרה מיידית לקצב מלא. ניתן לעצמנו, למשפחה, מספר ימים להתרגל מחדש. זה כאמור טבעי לא להיות במיטבנו באופן מיידי לאחר החגים.

בואו נזכור: אנו לא מושלמים. אנו כן שלמים עם מה שיש ואין בנו. אנו טובים כמו שאנחנו, במיוחד כשאנו ערים ויודעים שנמשיך להשתפר במה שצריך, בקצב המתאים לנו.

שאלה מהקליניקה: 

רותם שואלת: 

"אני מרגישה שברגע שהחגים נגמרים, אני נשאבת לעומס הרגיל, והלב כאילו נסגר.
איך שומרים על התחושה הטובה?"

תשובה: 

רותם יקרה, הרגש שלך מוכר ומובן. נסי לבחור פעולה אחת בלבד שתרצי לשמר וכתבי אותה ביומן. לא כללית מדי כמו 'להיות בשמחה' אלא קונקרטית. ברגע שתהיה לך נקודת אור קבועה, השגרה תיראה פחות שוחקת.

כמו כן את יכולה לתכנן משהו לטווח הארוך או הקרוב לך, למשפחתך, בין אם זה ערב משפחתי או משחק קופסה עם הילדים אחת לשבוע. פגישה עם חברה טובה, או טיול שאפשר לצפות אליו בשגרה. אולי גם לחזור ולהקפיד על שעות אכילה קבועות.

אפשר גם שתשאירי זמן אישי לעצמך, לא לוותר עליו, שידעו כולם שאז אינך פנויה עבורם.

בואו נזכור: חשיבה על הדברים מוציאה אותנו מהדכדוך הרגשי, ועשויה לגרום לנו לפעול בצורה טובה והגיונית על מנת לחזור לשגרה מבורכת.

בעזרת ה' נעשה ונצליח.

לשאלות ותגובות – ניתן לצור קשר:

רחל פישר – פסיכותרפיסטית, מטפלת זוגית

טלפון | וואטסאפ | מייל | אתר