להתחיל מבראשית: פרשת השבוע

פרשת השבוע היא אחת מתוך 54 'פרשות' אליהן מקובל במסורת היהודית לחלק את חמשת חומשי התורה. מטרת החלוקה לפרשות שבועיות היא לאפשר קריאה רציפה, לפי הסדר, של התורה כולה, מדי שנה בדיוק. נהוג לקרוא את הפרשה של אותו שבוע בבית-הכנסת בכל שבת, ללמוד אותה ולפרש אותה. בנוסף לקריאת פרשת השבוע בשלמותה בשבת, נקראת תחילתה בתפילת 'מנחה' של השבת הקודמת ובתפילת 'שחרית' של ימי שני וחמישי שלפני השבת.

וארא

"וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה' (ו'-ב')
בסוף פרשת 'שמות' נכתבו הדברים שאמר משה לקב"ה, דברים קשים "למה הרעת לעם הזה, למה זה שלחתני" בקשת מידת הדין לכעוס במשה. אבל הקב"ה, שהוא בוחן לב וכליות, ידע את כוונתו של משה, שבאה מתוך אהבה ודאגה לעם ישראל, ולא, חלילה, להטיח דברים כלפי מעלה, ובטח שלא לחקור הנהגת הקב"ה. ולמרות זאת, הקב"ה גזר עליו לא להיכנס לארץ ישראל, והראיה לכך: הקב"ה אומר למשה בפרשה קודמת "ויאמר ה' אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו." כלומר, משה, אתה תראה את כל אשר אעשה לפרעה במצרים ואף על הים. אבל מה שאני עתיד לעשות ל-ל"א מלכים בשעה שיכנסו בני ישראל לארץ – אתה לא תראה.

בנוסף, אם נשים לב בכל פרשיות התורה נאמר בפתיחה "וידבר ה' אל משה לאמור." וכאן נאמר "וידבר אלוהים אל משה לאמור. הסיבה לכך כי ה' זו מידת רחמים והאלוהים היא מידת הדין. המסקנה המתבקשת מכך שהקב"ה כעס מאוד על משה.

"ויחזק ה' את לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר ה' אל משה" (ט'-י"ב)
אם נשים לב, נראה שבחמש המכות הראשונות נכתב "ויחזק לב פרעה ולא שמע", ומעתה והלאה "ויחזק ה' את לב פרעה", אמר הקב"ה, רשע, הייתה לך הזדמנות לחזור בך ולשלח את עם ישראל, חמש הזדמנויות ניתנו לך ולא עשית דבר, לכן מעתה והלאה אם תרצה לחזור בתשובה, אני אחזק את לבך בכדי להינקם ממך, ומפה אנו למדים דרכו של הקב"ה, שהוא נותן לנו חלון הזדמנויות לחזור בתשובה, לכל אחד ואחת. האומר "אחטא ואשוב אין יום הכיפורים מכפר" וברגע שאנו ממשיכים לחטוא – נסגר החלון, ולמעשה איחרנו בזמן של החזרה בתשובה.

ממשיך הכתוב "כי בפעם הזאת אני שולח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ" (ט'- י"ד)
 

"כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ" (ט'- ט"ו)
הקב"ה, בכעסו על פרעה, אומר לו: קיימת האפשרות בידי להרוג אותך ואת עמך בדבר ולהכחיד זרעך מן הארץ אבל… "ואולם בעבור זאת העמדתיך, בעבור הראתיך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ." אומר הקב"ה לפרעה: אני משאיר אותך בחיים, ותדע לך שהסיבה לכך בכדי שאתה תספר את כל מה שקרה לך. בנוסף לכך, אני ארך אפיים ורב חסד, אני משמש לך דוגמה. שתדע, שאיני כבשר ודם, שברגע שכועס אינו יכול לכבוש כעסו (להתאפק ולרסן עצמו).

ציור של בוטיצ'לי. משה ונחש הנחושת

המדרש אומר שפרעה האריך חיים המון שנים לאחר שבני ישראל יצאו מארץ מצרים. אם נעיין בספר יונה : בשעה שהקב"ה שלח את יונה להכריז על העיר עוד ארבעים יום ונינווה נהפכת, כי עלתה רעתם לפני הקב"ה. מלך נינווה קם מכיסאו וגזר על כולם לא לאכול ולשתות ואף על בעלי-החיים, והוא שימש דוגמה ושם שק ואפר על ראשו. על-פי המדרש מלך נינווה היה פרעה. הוא זכר את כל המכות שבאו בעטיו על מצרים. "הטרם תדע כי אבדה מצרים" ולכן קם מכיסאו, שם שק ואפר על ראשו וגזר גם על התינוקות וגם על בעלי-החיים לא לאכול ולא לשתות, ולחזור מדרכם הרעה. ופה התקיים הפסוק "ואולם בעבור זאת העמדתיך, למען ספר שמי בכל הארץ". פירוש בכל העולם.

מוריי ורבותיי, נשים על לבנו כמה וכמה אנו עוברים על מצוות שבין אדם לחברו. מבלי להניד עפעף אנו רומסים ברגל גסה את כבודם של חברינו, בני משפחתנו, קרובינו ואנשים שקרובים אל לבנו. אני שם לרגע קט את המצוות שבין אדם להקב"ה, שברור שאנו מחויבים להם. לאחרונה, הקרע הפנימי בתוך עם ישראל הולך ומעמיק. יש כאלו מתוך עם ישראל, יהודים, שמוכנים לוותר על שטחים מתוך מדינתנו הקטנה, שטחים שניתנו לעם ישראל כהבטחה לאברהם אבינו בברית בן הבתרים. שטחים שבדם בנינו ובנותינו שוחררו. הם מדברים שלום וחולמים שלום, מוכנים לשבת עם מרצחים שידיהם מגואלות בדם, נשים וילדים. למען המטרה שלום.

ואני שואל את עצמי, היכן הם נמצאים בשעה שמתחוללות פה מלחמות פנימיות בתוכנו? למה אינם נרתמים באותה מידה ובאותה להיטות להשכין שלום ביננו לבין עצמנו? היכן התקשורת שכוחה גדול, בסיפור הזה. האם אותו יהודי, שעושה מעשה קיצוני וראוי לכל גינוי, מצליח להוציא אותם משלוותם ולספק להם את הרייטינג שאותו הם מחפשים? בשעה שאנו מחפשים את השלום האמיתי – קודם כל וראשית כל, ביננו לבין עצמנו, חרדים, חילונים, אשכנזים, ספרדים, היכן שוחרי השלום, שמוכנים לכתת רגלם לעזה, לקהיר, אבל לא מוכנים להזיז עצמם כשמדובר בנסיעה בתוך ארצנו הקטנטונת, ואולי מהלך נסיעה של 15 דקות מביתם!?

אני, מן הסתם, יודע את התשובה, פה אין רייטינג, פה אין פרסום. רבותיי, בנפשנו הדבר, בית-המקדש נחרב על שנאת חינם, ובית-המקדש השלישי ייבנה מאהבת חינם.

אני קורא מפה לכל מי שבכוחו להזיז דברים, להשפיע, לעודד, לעזור ולחזק, ולהרבות את השלום ביננו לבין עצמנו – לפעול בדבר. ונתחיל בקטן, כל אחד בסביבתו הקרובה, ומשם נתפרש הלאה.

יהי רצון שדבריי יגיעו למקומות הנכונים, יעוררו את מי שצריך, וכבר בקרוב נתבשר בביאת משיח צדקנו.                         

שבת שלום ומבורך