להתחיל מבראשית: פרשת השבוע

פרשת השבוע היא אחת מתוך 54 'פרשות' אליהן מקובל במסורת היהודית לחלק את חמשת חומשי התורה. מטרת החלוקה לפרשות שבועיות היא לאפשר קריאה רציפה, לפי הסדר, של התורה כולה, מדי שנה בדיוק. נהוג לקרוא את הפרשה של אותו שבוע בבית-הכנסת בכל שבת, ללמוד אותה ולפרש אותה. בנוסף לקריאת פרשת השבוע בשלמותה בשבת, נקראת תחילתה בתפילת 'מנחה' של השבת הקודמת ובתפילת 'שחרית' של ימי שני וחמישי שלפני השבת

פרשת השבוע – לך לך

"ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" (י"ב-א')

הציווי של הקב"ה לאברם, לעזוב את בית אביו ולהיפרד מעירו, שזהו טורח גדול, ללכת בדרכים ובערים נוכריות, בזמן שהוא יושב בביתו במנוחה, לא לחינם, ויש לכך ארבעה טעמים: הראשון- עד עכשיו היה לו צער מאנשי עירו הרשעים, שהיו מבזים אותו ומציקים לו, מפני שהיה מוכיח אותם כל הזמן על הצלמים שהם עובדים להם, שהם הבל וריק. ובנוסף, התייחסו לאברם כקוסם גדול, בגלל שניצל מכבשן האש, ולא בגלל הסיבה האמיתית שהיא צדקותו והאמונה החזקה בבורא עולם. ולכן, אמר לו הקב"ה שיצא מהארץ הזאת ולא יצטרך להצטער.

הטעם השני: אביו של אברם היה מוכר צלמים והיה אדוק בעבודה זרה, ולא היה לכבודו של אברם לגור עם אביו בעיר אחת, וכדי שלא ידברו בגנותו ויאמרו עליו הניח אב זקן בן 145 שנה ועזב אותו ללא השגחה, לכן נאמר שיצא אברם לאחר שמת אביו. ואם נשאל את השאלה האם מת תרח? והלא נכתב כשהיה יצחק בן שלושים וחמש שנה מת תרח, ועדיין לא נולד יצחק. מפרש הכתוב שמאחר שהיה תרח רשע הוא נחשב כמת, כי כל הרשעים בחייהם נקראים מתים. ואילו הצדיקים נקראים חיים, אפילו לאחר מותם. דבר נוסף, הזהיר הקב"ה את אברם שלא ייהנה מנכסי אביו כי הם אסורים בהנאה. כל נכסיו באו לו ממכירת צלמים לעבודה זרה. ובכלל שלא יקבל שום ממון ממשפחתו ותושבי עירו.

המצרים מעריצים את יופייה של שרי. ג'יימס טיסו, סוף המאה ה-19

הטעם השלישי: אברם אבינו הודיע אלוהותו של הקב"ה בעולם, ובלעדיו לא ידעו שיש אל בשמים. לכן רצה הקב"ה שתתפרסם מעלתו של אברם אבינו בעולם. למה הדבר דומה? לאפרסמון הסגור בתוך צלוחית פקוקה ומוסתרת במקום לא טוב, ואף אחד לא מכיר בריחו הטוב, הן מפני שהצלוחית סגורה, והן מפני שהיא מוסתרת במקום שריחו רע. ואברם אבינו היה מרגלית טובה, שאין איש יודע את ערכה, כי היה במקום של אנשים רעים וחטאים, ולכן רצה הקב"ה שיהיה מתהלך בעולם כדי לפרסם את שמו הטוב. הטעם הרביעי: הוא לבטל הגזירה הרעה, וזהו שנאמר "לך לך", בגימטרייה מאה, רוצה לומר שבגיל מאה ייוולד לו בן.

הגר ההרה עם ישמעאל, בנו של אברהם, ושרי. מאת: פטר פאול רובנס

"וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמונה עשר ושלוש מאות וירדוף עד דן (י"ד-י"ד)

כששמע אברהם על הצרה שקרתה לבן אחיו, לוט, כי נלקח בשבי, מיהר וגייס את כל אנשי ביתו, שמונה עשר איש, וזרזם להיות מזוינים היטב, והלכו עמו לקרב. הם לא הסכימו לצאת לקרב על-פי המדרש, מאחר שארבעת מלכים עם הצבא שלהם ניצחו חמישה מלכים עם צבאם, היאך ייתכן ששמונה עשר אנשים ינצחו ארבעה מלכים הללו עם צבאם. אברם כעס עליהם ואמר להם שיש חובה להילחם למען קידוש ה', ושידל אותם בכסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות. ובכל זאת, אמר להם שמי שירא או חושש לצאת לקרב – עדיף שלא ייצא ויישאר במקומו, שלא יגרום לאחרים לפחד כמותו, וכך היה מנהגם של עם ישראל כשיצאו לקרב במשך שנים רבות. ומכל השמונה עשר נשארו בודדים שהסכימו לצאת והם: אשכול, ענר וממרא, בעלי ברית אברם, וכמובן אליעזר עבד אברהם. ניסים רבים נעשו לאברם אבינו, מהלך עשרה ימים הספיק אברם ביום אחד. היה זורק עליהם עפר מלא קש והיה נהפך לחצים, והיו הורגים אותם. וכל זאת מכוח הצדקה שעשה אברם. שהייתה צווחת מעלת הצדקה לפני הקב"ה ואומרת שאילולא אברם שהיה בעולם, מי היה מקיים מצוות הצדקה, ועכשיו, כשהוא הולך להילחם נגד מספר רב של אנשים, עלול הוא למות, ולכן ביקשה מהקב"ה שיציל את אברם.

בנוסף, כל מצווה שעושה האדם, נברא מלאך, וכגודל המצווה, כך כוחו של המלאך שנוצר, שהוא מגן על האדם. לא לחינם נכתב שתפילה וצדקה ותשובה מעבירין את רוע הגזירה.

מוריי ורבותיי, ידועה מעלת הצדקה, שמצילה את האדם ומהפכת את מזלו, ממזל רע למזל טוב. ידועה מעלת הצדקה שמצילה חיים, וישנן הוכחות רבות לכך. בואו ונרבה באהבה, בצדקה, באהבת חינם. ובכך נחיש את משיח צדקנו במהירה ויאמר לצרותינו די.

שבת שלום ומבורך