להתחיל מבראשית: פרשת השבוע
מאת: מאיר בר-כוכבא
פרשת השבוע היא אחת מתוך 54 'פרשות' אליהן מקובל במסורת היהודית לחלק את חמשת חומשי התורה. מטרת החלוקה לפרשות שבועיות היא לאפשר קריאה רציפה, לפי הסדר, של התורה כולה, מדי שנה בדיוק. נהוג לקרוא את הפרשה של אותו שבוע בבית-הכנסת בכל שבת, ללמוד אותה ולפרש אותה. בנוסף לקריאת פרשת השבוע בשלמותה בשבת, נקראת תחילתה בתפילת 'מנחה' של השבת הקודמת ובתפילת 'שחרית' של ימי שני וחמישי שלפני השבת
מה חדש?
פרשת השבוע – כי תצא
"כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלהיך בידיך ושבית שביו" (כ"א-י')
הכתוב מדבר כאן על המלחמה התמידית בין האדם ובין אויבו הנצחי – היצר הרע. וחכמינו אמרו: "יצרו של אדם מתגבר עליו אלמלא הקדוש ברוך עזרו, לא יכול לו (קידושין ל'). ניתן להבין מכך שבדרך הטבע קשה לכבוש את יצר הרע, ואם כן, דבר זה עלול לרפות ידיו של האדם מללחום בו- ועל כן אמרה תורה: "כי תצא למלחמה על אויביך". אם האדם יכריז מלחמה כנגד היצר אז יהא סמוך ובטוח "ונתנו ה' אלוהיך בידך" מן השמים יסייעוך לנצח שכן "הבא לטהר מסייעין בידו" (תורת משה). הבעש"ט ז"ל מוסיף "בשעה שאתה לוחם את מלחמתך התמידית נגד אויבך התמידי, היצר הרע- ושבית שביו למד ממנו לקח כיצד לנהל מלחמה, באותה מידה של זריזות ועקשנות שהוא משתמש בה כדי לשבותך, תשתמש אתה לשבות אותו…

"לא תחסום שור בדישו". ג'יימס שואו קרומפטון (1853-1916)
"שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך" (כ"ב-ז')
נשאלת השאלה במה גדולה מצווה זו ששכרה גדול כל כך, זכייה בבנים להביא את המשיח ואליהו הנביא? מפרשים: שורש כל הרע שבעולם וכל הקלקולים, גם בחינוך הבנים, גם בעבודת ה' וגם במעשים שבין אדם לחברו, הוא האנוכיות, היינו שאין אדם מסוגל לוותר על נגיעותיו וענייניו האישיים לטובת הכלל. לטובת רעיון נעלה או לטובת השלמה רוחנית, בגלל נגיעה של ממון נמנע אדם מלתת לבניו חינוך תורני וסופו שהוא מאבד אותם מידיו. בגלל נגיעה של כבוד או ריווח מתהווים כל מיני מחלוקות, שנאות, וקנאות ועוד כיוצא בזה מעשים רעים, ברם אם האנושות יכלה לוותר על עניינה האישיים לטובת עניין יותר נעלה, או רעיון נשגב כלשהו, כי אז העולם היה בא לידי התיקון האמיתי והשלם בכל העניינים, גם בחינוך הבנים, גם בחיים החברתיים והדתיים, ואז הייתה באה הגאולה השלמה.

גדעון בוחר את חייליו טרם הקרב. ציירה: אהובה קליין (שמן על בד)
הפטרת 'כי תצא' (ישעיהו נ"ד)
רני עקרה, לא ילדה, מה טעם מקשה הגמרא על לא ילדה "משום שלא ילדה רני? ואינה מקשה זאת על עקרה "משום דעקרה רני"? חכמינו מפרשים: אחת הסיבות שהיו האמהות עקרות: שרה, רבקה, רחל, מפני שהקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתן של צדיקים. (יבמות ס"ד).
אך במה דברים אמורים? כשאנו רואים בסופו של דבר שלאחרי התפילה זכו לבנים, מבינים אנו מכך שהסיבה לעקרות שהקב"ה התאווה לתפילתן של צדיקים, שאלמלא לא היו זוכות לאחר התפילה היו מבינים אחרת, ולא היה מקום לטעון טענה זו. לפיכך אי-אפשר להקשות על 'עקרה', משום דעקרה רני? שהרי יתכן כי עצם העקרות אלא מפני שהיא מוחזקת לצדקנית והשם יתברך מתאווה לתפילתה, ואמנם ראוי לב לרון ולשמוח בשל כך אולם אם לא ילדה, שאח"כ לא היו לה בנים, נשאלת השאלה: משום דלא ילדה רני?… (הרב מהר"י הכהן ז"ל)
"וחסדי מאתך לא ימוש" (נ"ד-י')
מצינו במסורה פעמיים את המילים: "לא ימוש". פעם אחת כאן, ופעם שנייה בפסוק: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" (יהושע א-ח), דבר זה בא לרמז שלפיכך יתקיים "וחסדי מאתך לא ימוש" מפני שלא ימוש ספר התורה הזה מפיך, בזכות לימוד התורה ראויים עם ישראל לחסדי ה' יתברך בכל העתים… (צוארי שלל).

שבת שלום