להתחיל מבראשית: פרשת השבוע

 

 

מאת: מאיר בר-כוכבא


פרשת השבוע היא אחת מתוך 54 'פרשות' אליהן מקובל במסורת היהודית לחלק את חמשת חומשי התורה. מטרת החלוקה לפרשות שבועיות היא לאפשר קריאה רציפה, לפי הסדר, של התורה כולה, מדי שנה בדיוק. נהוג לקרוא את הפרשה של אותו שבוע בבית-הכנסת בכל שבת, ללמוד אותה ולפרש אותה. בנוסף לקריאת פרשת השבוע בשלמותה בשבת, נקראת תחילתה בתפילת 'מנחה' של השבת הקודמת ובתפילת 'שחרית' של ימי שני וחמישי שלפני השבת


פרשת השבוע – דברים

 

"אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערה מול סוף בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי זהב"

רבנו בחיי שואל למה מתחיל הספר במילה "אלה הדברים" ולא אמר ואלה הדברים? כפי שכתוב בפתיחת ספר שמות "ואלה שמות בני ישראל" בספר ויקרא "ויקרא אל משה", בספר במדבר "וידבר ה' אל משה במדבר סיני". האות ו' מסמלת את ההמשך של הספר הקודם. ממשיך וכותב רבנו בחיי כי הספר החמישי, ספר דברים, הוא עניין בפני עצמו אע"פ שהוא נמנה עם הארבעה הקודמים, משה רבנו כתבו מנקודת מבט אישית שלו. בספר זה חוזר משה על מצוות ישנות, שנכתבו בספרים קודמים, ואף מוכיח את בני ישראל על דברים שחטאו בהם. ספר דברים נקרא 'משנה תורה' ולמה נקרא משנה תורה? בגלל שהוא כולל כל התורה ומשה רבנו מבאר את התורה, וכפי שכתוב ומוכח (דברים א'-ה) הואיל משה באר את התורה הזאת לאמור.

 


לאחר שהובהר מי כתב את ספר דברים ולמה נשאלת השאלה מדוע היה צורך לכתוב את ספר דברים, שהוא בעצם חוזר על אירועים שקרו בארבעת הספרים הקודמים? הרמב"ן אומר שבספר זה מבאר משה רבנו לדור הנכנס בארץ, רוב המצוות הצריכות לארץ ישראל, והספר הזה עוסק בהכנת העם לכניסה לארץ. בל נשכח שכל הדור הקודם נכחד במדבר במשך 40 שנה, על-פי דבר ה' אם יראה איש באנשים האלו הדור הרע הזה בלתי כלב בן-יפונה ויהושע בן-נון, לכן למעשה הדור החדש היה צריך הכנה מלאה, דקדקנית ויסודית, ואם נבחן היטב נגלה שבספר זה הוא כולל יותר ממאה מצוות ומתוכן שבעים מצוות חדשות שאינן כלולות בספרים הקודמים, ובהתבוננות עמוקה מגלים אנו שהקריטריונים לבחירת המצוות המופיעות בספר דברים הם הכנת המנהיגים והציבור לקראת המעבר מעם נודד לעם היושב דרך קבע בארצו.

 

 

הפטרת דברים


"מכף רגל ועד ראש אין בו מתם". כשמגיעים ימי הדין, ראש השנה ויום הכיפורים, רוב בני-אדם חוזרים בתשובה על עונותיהם מפני פחד הימים הנוראים, פחד זה נמשל עד הושענה רבה, שהוא למעשה חותם את הדין, אבל משעברו ימים אלו הכול חוזר לקדמותו ועולם כמנהגו נוהג. וזהו הרמז שנרמז בכתוב "מכך רגל". מסופו של יום טוב, שנקרא רגל, שהוא סופו של חג הסוכות "אין בו מתום" אין שלמות אלא פגמים של חטא. רק מראש השנה עד אחרי הושענה רבה מתאזרים כוח ומתאפקים קמעה… (עולת- חודש בשם הנודע ביהודה ז"ל), צדק ילין בה ועתה מרצחים (א-כא), "צדק ילין בה" כשמזדמן להם עניין כלשהו של צדקה אז מלינים אותו למחר, דוחים אותו, אבל כשמזדמן להם רגע כושר לבצע מעשה רשעות לא ממתינים למחר, עד יעבור זעם, אלא מבצעים לאלתר- ועתה מרצחים… (הגאון מהר"י ז"ל אייבשיץ), יהי רצון שנרבה באהבת חינם ובצדקה ואיש את אחיו יעזורו ובכך נחיש את משיח צדקנו וערב תשעה באב יהפוך אתו הקב"ה לנחמה.
                                                                           

שבת שלום