להתחיל מבראשית: פרשת השבוע

פרשת השבוע היא אחת מתוך 54 'פרשות' אליהן מקובל במסורת היהודית לחלק את חמשת חומשי התורה. מטרת החלוקה לפרשות שבועיות היא לאפשר קריאה רציפה, לפי הסדר, של התורה כולה, מדי שנה בדיוק. נהוג לקרוא את הפרשה של אותו שבוע בבית-הכנסת בכל שבת, ללמוד אותה ולפרש אותה. בנוסף לקריאת פרשת השבוע בשלמותה בשבת, נקראת תחילתה בתפילת 'מנחה' של השבת הקודמת ובתפילת 'שחרית' של ימי שני וחמישי שלפני השבת

פרשת השבוע – בלק

"וירא בלק בן ציפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי"(כ"ב-ב')

כשהרגו ישראל את סיחון, מלך האמורי, מפרשים המפרשים שהלכו גדולי מואב והמליכו את בלק למלך עליהם מפני כורח השעה, לא בגלל שהיה ראוי, ולכן אומר הכתוב: "ובלק בן ציפור מלך למואב בעת ההיא", ויש מפרשים שאומרים שהיה קיים הסכם בין מואב למדיין שפעם ממליכים מלך ממואב ופעם ממדיין והפעם היה התור של מדיין להמליך מלך, והמליכו את בלק, ולכן הפירוש לפסוק בלק מלך מואב בעת ההיא, כלומר לא בתורו. וכשראה בלק מה שעשה ישראל לשני מלכי האמורי – פנה למדיין, בבקשה לאחד כוחות כנגד עם ישראל, שעד עכשיו היו שני מלכי האמורי בשלטון ושאר העמים שמסביבם לא פחדו מפני שהיה מי שיגן עליהם, ומעתה, לאחר שהובסו במלחמה כנגד עם ישראל, לכאורה אין מי שיגן עליהם. ואם נשים לב, עם ישראל לא התגרה במואב כלל וכלל. מפני הציווי של הקב"ה "אל תגור את מואב ואל תחל איתם מלחמה" לכן עלינו לחשוב מה גרם לבלק מלך מואב לחשוש מעם ישראל?

"ויגר מואב מפני העם מאוד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל" (כ"ב-ג')
פה אנו מקבלים, בפסוק זה, שני פירושים לשאלה שנשאלה לפני כן. פירוש ראשון "כי רב הוא" – למואב היו שני פחדים, פחד ראשון: ריבוי עם בישראל, עם ישראל היה מתרבה וכשעם כזה גר בקרבתך ובכוונתך בשלב מסוים להילחם בו – אתה חושש מהכמות. ושנית, גם אם עם ישראל לא היה מתרבה – מואב קינא בהם. כששמעו על כל הנסים שעשה הקב"ה לעם ישראל, קריעת ים סוף, הניצחון על פרעה ומצרים, וכל הנסים והנפלאות שאירעו לבני ישראל. מבחינה אסטרטגית, ידם של עם ישראל על העליונה, ולמרות שיחסי מואב ומדיין היו רעועים, עשו שלום ביניהם, על-מנת להילחם בעם ישראל. והמשילו את זה לשני כלבים שהיו מסוכסכים ובא על אחד מהם הזאב לטורפו, אמר הראשון "אם לא אחלץ לעזרת שונאיי- לבסוף יבוא גם עליי הזאב ויטרוף אותי, ולכן מוטב להניח בצד את המחלוקת והריב ולעשות שלום, ולהישאר בחיים".

בלעם והחמור. רמברנדט. 1626

"וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמור הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא יושב ממולי" (כ"ב,ה')
מה הסיבה שבלק החליט לשלוח לקרוא לבלעם, שהיה מכשף, ולא לפתוח במלחמה ישירה עם עם ישראל, שחובה להזכיר לא התגרו בו, בגלל הציווי של הקב"ה? בלק ראה שלא יוכל לנצח את עם ישראל במלחמה, היות וכל המלחמות שניצחו עם ישראל לא היו כדרך הטבע, ושלא כמנהג העולם. לדוגמה, מלחמות קשות הן, בדרך כלל, מלחמות עקובות מדם לשני הצדדים, ובפרט כשמדובר בשני מלכים חזקים עד מאוד: סיחון ועוג, שברור לכל שעם ישראל ינחל תבוסה, או במקרה 'הטוב' המלחמה תהיה אכזרית לשני הצדדים ותגבה המון קורבנות. ופה נעשו נסים גלויים מאת הקב"ה,ללא פצועים, ללא הרוגים, ניצחו בקלות שני מלכים אדירים. "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" – פחד בלק וראה שגם אם יתאחד עם מדיין במלחמה כנגד עם ישראל הוא יובס בקלות. לכן פנה לדרך הלא טבעית, ומנסה, אצל בלעם, גדול המכשפים בזמנם.

"וישב אליו והנה ניצב על עולתו הוא וכל שרי מואב: וישא משלו ויאמר מן ארם ינחני מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל". (כ"ג-ו', ז')
אף-על-פי שאמר הקב"ה לבלעם שידבר רק מה שייתן בפיו, ובכל זאת בלעם הרשע הלך במחשבה לקלל את עם ישראל, וניתן להבין מהכתוב וישא משלו, משל שלו שלא ע"פ דעת הקב"ה. אבל הקב"ה סתם את פיו וניטל דיבורו ברגע שרצה לקלל את עם ישראל. בהמשך למה שכתבתי לעיל אומר בלעם: "מן ארם ינחני מלך מואב לכה ארה לי יעקב" כלומר שוטה הוא מלך מואב שמבקש ממני לקלל את עם ישראל. שהוא עם נכבד ויקר מכל האומות, שהרי כל אומה נמצאת תחת שלטון של שר, ואילו עם ישראל נמצאים תחת השגחתו של הקב"ה, שהוא השר שלהם, כפי שנאמר: "כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו". ומאחר שהקב"ה הטיל חסותו על עם ישראל, כמו מרגלית יקרה- כיצד יעז אדם לשלוח יד בעמו, ולא יינזק. ומוסיפים המפרשים ואומרים שבלעם אמר שהוא ובלק כפויי טובה שהם באו לעולם בזכותו של אברהם אבינו ויעקב, שבאו מעיר ארם, אברהם התפלל על לוט והציל אותו מהפיכת סדום ועמורה ע"י הקב"ה, ובלק יצא מלוט מבתו הצעירה, שקראה שמו מואב. ומברכתו של יעקב אבינו, שברך את לבן שיהיו לו בנים, יצא בלעם הרשע. ואנו מחזירים רעה לעם ישראל, בניו של אברהם אבינו ויעקב.

לסיום, מוריי ורבותיי, הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל – לכל אורך פרשה זו מוכח שבשעה שעם ישראל עושים רצונו של הקב"ה – הוא מגן עליהם, ואף אחד לא יכול להזיקם. למסקנה זו הגיע, מהר מאוד, בלעם הרשע, אויב ישראל, וכן בלק, שראה שבשעה שעם ישראל מאוחדים אף בריה לא יכולה לנצח אותם, וכל זאת מפני שהקב"ה מגן עלינו. בואו ונרבה באהבת חינם, ואיש יאמר לרעהו "חזק", והקב"ה יחיש משיח צדקנו בקרוב אמן.
                                                                        

שבת שלום ומבורך