להתחיל מבראשית: פרשת השבוע

"ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלוהים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא כי אמר אלוהים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה"(שמות יג'-יז')

נשאלת השאלה האם בני ישראל באמת ירצו לחזור למצרים לאור מה שעבר עליהם, עינוי, עבודה בפרך, צרות רבות? והאם בני ישראל לא פוחדים שהמצרים יתנקמו בהם עכב המכות שקבלו בגללם? והלא היציאה ממצרים כוונתה הייתה להגיע לתכלית של היציאה ממצרים והיא לקבל את התורה כעבור שלושה חודשים ולעבוד את האלוקים. התשובה היא: הקב"ה יודע מהי כוחה של תאווה, וכשקיימת תאוות הממון, קיימת האפשרות שבני ישראל לרגע את צרת השעבוד והסבל וידבקו בתאווה זו. וכל זה עדיין שלא קבלו את התורה שהיא מגינה עליהם מכל צרה, נגע, ומחלה. יצר הרע כל כך חזק שיכול להשכיח מהם הכל.

"ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השביע השביע את בני ישראל לאמר פקוד יפקוד". המדרש אומר "חכם לב ייקח מצוות" בני ישראל היו עסוקים בכסף וזהב. ומשה רבנו התעסק בעצמות יוסף. שנאמר "וייקח משה את עצמות יוסף עמו" אמר לו הקב"ה למשה: עליך נתקיים חכם לב יקח מצוות. יוסף היה חביב לאביו לקוברו מפני שהוא בנו. ואתה לא בנו ולא בן בנו. ואינך חייב להתעסק בקבורת יוסף וקברת אותו. ואני שאיני חייב לברייה אני אטפל בך ואקברך שנאמר "ויקבור אותו בגיא" הקב"ה בכבודו ובעצמו התעסק בקבורת משה רבינו. בנוסף הקב"ה גמל לו על כך שלא התעסק באיסוף כסף וזהב כמו בני ישראל. " פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים" עשה לך שני לוחות והפסולת שלך היא לשבר את האוזן לוחות הברית נבנו ע"י משה מאבן יקרה מאד שנקראת ספיר ומהפסולת של אבן זו התעשר משה רבינו מאד.

מוריי ורבותיי, אם נשים לב פרשת בשלח יוצאת תמיד בקרבת ט"ו בשבט. הסיבה לכך שט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות וכל המצוות תלויות בתאריך זה: ביכורים, מעשרות, וכדו' וכשביאים ביכורים לקב"ה מעידים על כך שאנו לא כפויי טובה. כשמביאים ביכורים קוראים: "ואמרת היום לפני ה' אלוקיך" "ואמרת" מעיד אתה שאינך כפוי טובה. ואוסיף משל של המגיד מדובנא שממחיש ונותן דוגמה ראויה לכפיות טובה.
 

המגיד מדובנא ממשיל משל למה הדבר דומה לשני עיוורים שעולמם חשך בעדם, מה יעשו וכיצד יתפרנסו, החליטו ללכת ביחד מעיר לעיר ולחזר על הפתחים, אבל שני העיוורים היו שונים זה מזה באופיים, האחד היה עניו ועדין נפש, חיי העוני היו לו לבושת פנים ולעוגמת נפש, והשני להיפך הוא אהב לחזר על הפתחים, להציג את מומו ולסחוט רחמים, זה היה עבורו אומנות נקיה וקלה, פעם הגיעו לעיר אחת והתדפקו על דלת אחת וביקשו נדבה ראה אותם בעל הבית והזמינם להיכנס פנימה, בעל הבית נתן להם לאכול ולשתות ושאלם כיצד איבדו את מאור עיניהם, אמר להם: "דעו אני רופא עניים מומחה ואני מוכן להעניק לכם אוצר יקר ולהשיב לכם את מאור עינכם" הקבצן הראשון חייך באושר, הוא לא מצא מילים בפיו כדי להודות לו, סוף סוף בא הקץ לחושך ולביזיון. ואילו חברו כעס על הרופא ואמר לו: "הלא ידעת שהקבצנות היא אומנות והעיוורון הוא כלי מלאכתי, אם תרפא אותי כיצד אתפרנס?". אומר המגיד מדובנא כך אנו בני האדם צריכים לבחון את עצמינו לאיזה כת אנו שייכים לבני ישראל או לעם..

מוריי ורבותיי, בהמשך למשל המגיד מדובנא אנחנו במציאות היומית והעכשווית צריכים להחליט האם אנחנו עם? או שאנחנו בני ישראל מאוחדים באהבת חינם ובחסד ובגמילות חסדים כך מתנהגים בני ישראל בעבר ובהווה.

צבא פרעה נבלע בים סוף (1900 ציור של פרדריק ארתור ברידג)

פרשת בשלח – שירת הים ושירת דבורה

הפטרת פרשת בשלח עוסקת בסיפור מלחמת ברק ודבורה בסיסרא ומסתיימת בשירת דבורה, "וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' וְאֵהוּד מֵת: וַיִּמְכְּרֵם ה' בְּיַד יָבִין מֶלֶךְ-כְּנַעַן אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחָצוֹר וְשַׂר-צְבָאוֹ סִיסְרָא וְהוּא יוֹשֵׁב בַּחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם: וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-ה' כִּי תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב-בַּרְזֶל לוֹ וְהוּא לָחַץ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה עֶשְׂרִים שָׁנָה" לאחר תקופה ארוכה של שקט, המנהיג הקודם, אהוד, מת, ובני ישראל עושים את הרע, ומשועבדים במשך עשרים שנה לסיסרא… יתרונו הגדול של סיסרא הוא ברכב הברזל שלו. תשע מאות רכב, מספר הגדול בחמישים אחוז ממספר המרכבות של פרעה (600). ניתן לראות קו דמיון בולט. עם גדול משועבד לעם אחר, באמצעות כוח צבאי לא גדול במיוחד אבל מרשים בעוצמתו.

ט' – וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם מִקֶּדֶשׁ נַפְתָּלִי וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא-צִוָּה ה' אֱלֹקי-יִשְׂרָאֵל לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן: וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל-נַחַל קִישׁוֹן אֶת-סִיסְרָא שַׂר-צְבָא יָבִין וְאֶת-רִכְבּוֹ וְאֶת-הֲמוֹנוֹ וּנְתַתִּיהוּ בְּיָדֶךָ" וברק מנסה להימנע בפסוק ח': "וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק אִם-תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי וְאִם-לֹא תֵלְכִי עִמִּי לֹא אֵלֵךְ". וַתֹּאמֶר הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ אֶפֶס כִּי- לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר-אַתָּה הוֹלֵךְ כִּי בְּיַד אִשָּׁה יִמְכֹּר ה' אֶת-סִיסְרָא וַתָּקָם דְּבוֹרָה וַתֵּלֶךְ עִם-בָּרָק קֵדְשָׁה: 

י' – וַיַּזְעֵק בָּרָק אֶת-זְבוּלֻן וְאֶת-נַפְתָּלִי קֵדְשָׁה וַיַּעַל בְּרַגְלָיו עֲשֶׂרֶת אַלְפֵי אִישׁ וַתַּעַל עִמּוֹ דְּבוֹרָה: גם לאחר שברק אוסף את הצבא נדרש חיזוק וזירוז נוסף כפי המופיע בפסוק י"ד: "וַתֹּאמֶר- דְּבֹרָה אֶל-בָּרָק קוּם כִּי זֶה הַיּוֹם אֲשֶׁר- נָתַן ה' אֶת-סִיסְרָא בְּיָדֶךָ הֲלֹא ה' יָצָא לְפָנֶיךָ וַיֵּרֶד בָּרָק מֵהַר תָּבוֹר וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ אַחֲרָיו" (השוו גם לביטויים  בפרשה: "וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל-הָעָם אַל-תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת-יְשׁוּעַת יְהֹוָה אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת-מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד-עוֹלָם: יְה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן").

י"ז – וְסִיסְרָא נָס בְּרַגְלָיו אֶל-אֹהֶל יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי כִּי שָׁלוֹם בֵּין יָבִין מֶלֶךְ-חָצוֹר וּבֵין בֵּית חֶבֶר הַקֵּינִי: סיסרא מנסה להגיע למקום בטוח בו הוא ימצא מקלט.

י"ח – וַתֵּצֵא יָעֵל לִקְרַאת סִיסְרָא וַתֹּאמֶר אֵלָיו סוּרָה אֲדֹנִי סוּרָה אֵלַי אַל-תִּירָא וַיָּסַר אֵלֶיהָ הָאֹהֱלָה וַתְּכַסֵּהוּ בַּשְּׂמִיכָה: יט וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי-נָא מְעַט-מַיִם כִּי צָמֵתִי וַתִּפְתַּח אֶת-נֹאוד הֶחָלָב וַתַּשְׁקֵהוּ וַתְּכַסֵּהוּ:

כ' – וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל וְהָיָה- אִם-אִישׁ יָבוֹא וּשְׁאֵלֵךְ וְאָמַר הֲיֶשׁ-פֹּה אִישׁ וְאָמַרְתְּ אָיִן: כא וַתִּקַּח יָעֵל אֵשֶׁת-חֶבֶר אֶת-יְתַד הָאֹהֶל וַתָּשֶׂם אֶת-הַמַּקֶּבֶת בְּיָדָהּ וַתָּבוֹא אֵלָיו בַּלָּאט וַתִּתְקַע אֶת-הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ וַתִּצְנַח בָּאָרֶץ וְהוּא-נִרְדַּם וַיָּעַף וַיָּמֹת:

כ"ב – וְהִנֵּה בָרָק רֹדֵף אֶת-סִיסְרָא וַתֵּצֵא יָעֵל לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר לוֹ לֵךְ וְאַרְאֶךָּ אֶת-הָאִישׁ אֲשֶׁר-אַתָּה מְבַקֵּשׁ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וְהִנֵּה סִיסְרָא נֹפֵל מֵת וְהַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ: נבואתה של דבורה מתגשמת. לא ברק הכניע את מנהיג היריב, אלא דווקא אישה.

ל"א – כֵּן יֹאבְדוּ כָל-אוֹיְבֶיךָ ה' וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה.

שבת שלום לכולם
מאיר בר-כוכבא