להתחיל מבראשית: פרשת השבוע

פרשת השבוע – קורח

"ויקח קורח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן" (ט"ז-א')

בשעה שהודיע משה לישראל מצוות ציצית שאלה אשתו של קרח את קרח: איזה חידוש היה היום בישיבתו של משה רבנו? אמר לה קרח: מצווה חדשה ציווה אותנו היום, היא מצוות ציצית עם תכלת. אמרה לו אשתו: מצווה זו של תכלת מה היא? אמר לה קרח: כך אמר לנו הקב"ה שיש להטיל ציצית בכל אחד מארבע כנפות הבגד של ארבע כנפות, שלושה חוטים של לבן ואחד של תכלת. אמרה לו אשתו: צחוק עושה עמכם זה, שכל יום הוא בא אליכם עם דבר חדש ואומר שכך ציווה אותו הקב"ה. תהיה בטוח קרח שהוא אומר את הדברים מעצמו. עכשיו בודאי בדה אותם מלבו. מאחר שהתכלת כל-כך חשובה, נראה לך שבחוט אחד יוצאים ידי חובה?! בוא ואעשה לך עכשיו ולכל האנשים שעמך טליתות שכולן תכלת ותלכו לפני משה ותאמר לו מה הדין בטלית כזו, האם חייבת בציצית אם לאו? ותראה מה ישיב לך? ועל-פי תשובתו תדע האם בדה הדברים מלבו. וכך, על זו הדרך, נטל לעצמו את הגדולה, שהוא המלך ואת אחיו עשה כהן גדול, ולבני אחיו עשה אותם סגני כהונה. ועל זו הדרך נתנה לו אשתו דוגמאות עד שהשתכנע ועבר מבית לבית לשכנע אנשים לצאת יחד אתו כנגד משה רבנו. "ויקח קרח" – שלקח ראשי העדה ואת הסנהדרין בדברים והסית אותם שיעשו עמו, יד אחת, כנגד משה רבנו.

עונשו של קורח. סנדרו בוטיצ'לי

אם נשים לב לשתי השאלות ששאל קורח את משה, האחת בעניין הטלית והשנייה בעניין המזוזה, מפני ששני הדברים האלו נוגעים למחלוקתו, שהתחיל לריב עם משה ואהרון, המזוזה רומזת למשה שעל ידו ניתנה התורה, וזו הייתה מעלתו. והתכלת רמז לאהרון שמעלתו הייתה בגלל בגדי הכהונה. ורצה לומר: מאחר שכל העדה כולם קדושים ומלאים תורה, שכולם אנשים גדולים, למה הם צריכים למזוזה- שהיא משה, ולתכלת- שהיא אהרון. "ויקומו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמישים ומאתים נשיאי עדה קריאי מועד אנשי שם" (ט"ז-ב') – כלומר אותם האנשים שקמו על  משה ואהרון היו אנשים גדולים "חשובים" קריאי מועד, שהיו מזמנים אותם לכל אסיפה לדון בצורכי העידה. וחכמים דורשים שהיו שנים עשר הנשיאים שהביאו קרבן בחנוכת המזבח, והשאר היו ראשי סנהדרין. ואם נעשה חשבון של מאתיים וחמישים נגלה שקורח לקח מניין סנהדרין קטנה מכל שבט, י"ג אנשים, כפול י"א שבטים, יוצא מאתיים וחמישים ושלושה איש, והשלושה הנוספים לאחר מניין מאתיים וחמישים הם דתן ואבירם ואון בן פלת. שלמה המלך אומר "חכמת נשים בנתה ביתה ואיוולת כסילים תהרסנה" – חכמת נשים זו אשתו של און פלת שהצילה אותו ממות ע"י שהשקתה אותו ביין וישבה פרועת ראש פתח האוהל כשבאו משה ואהרון, ואשתו של קורח תהרסנה שגרמה לכל המחלוקת הזו. ולאבדן קורח וכל עדתו שפצתה האדמה את פיה ובלעה אותם חיים. כמה שצריך להיזהר מאש המחלוקת, כמה שצריך לברוח ממחלוקת כמו מאש.

"ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן וכמליאה מן היקב: כן תרימו גם אתם תרומת ה' מכל מעשרותיכם אשר תיקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרון הכהן". (י"ח, כ"ז-כ"ח)

המעשר הזה שנותנים הלויים נקרא תרומת מעשר, שהלווים צריכים להפריש כמו תרומה גדולה שישראל מחייב להפריש, שאם אינו מפריש נקרא הדגן טבל. הוא הדין לתרומת מעשר, שאם אינו מפרישו נקרא המעשר טבל ואסור ליהנות ממנו. ואחרי שמפרישים התרומה אסור לאיש ליהנות ממנו, אך ורק הכהן. ועוד מזהירה התורה שאם מפרישים מעשר יהיה מן המובחר, מן המעולה שבפירות, ולא חלילה מן הגרוע, וזהו שאומר כאן הכתוב: תרימו את תרומת ה' מכל חלבו, את מקדשו ממנו. רוצה לומר: כשאתם מפרישים תרומה, תשתדלו שתהיה מן המובחר ביותר ולא חלילה מן הגרוע.

יהי רצון שהקב"ה יחיש את משיח צדקנו ויבנה את בית-המקדש השלישי, ונזכה להקריב קורבנות, ולהפריש מעשרות.

שבת שלום ומבורך