להתחיל מבראשית: פרשת השבוע – שלח

מאת: מאיר בר-כוכבא

 

פרשת השבוע – שלח לך

 

"וידבר ה' אל משה לאמר: שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל. איש איש אחד למטה אבותיו תשלחו כל נשיא בהם" (י"ג-א', ב')

רבו המפרשים ורבו הפרשנויות לפרשה זו, 'פרשת המרגלים', חובה לציין שהמרגלים היו נשיאי הדור, נשיא לכל שבט, אנשים חכמים, נבונים, צדיקים גדולים. ויש לתמוה היאך נכשלו אותם נשיאי הדור בהוצאת דיבה על הארץ? אם נשים לב שלושת העניינים שאזכיר כעת: מרים, קרח, ועניין המרגלים, אירעו בזה אחר זה. אם נשים לב לכל המאורעות, נגלה שלא נכתבו כסדר פרשת קרח, שנקרא בשבת הבאה הבעל"ט, קדמה לפרשת המרגלים, שהיא פרשת שלח, והייתה צריכה להיכתב כאן, ולאחריה פרשת שלח. התשובה לסדר הזה, היא שפרשת המרגלים נכתבה אחרי פרשת מרים, כדי להודיענו רעת המרגלים, שאחרי שראו עונשה של מרים שבעבור שדיברה לשון הרע על אחיה משה, וכל כוונתה הייתה לשם שמים- לקתה בצרעת, והייתה נזופה לקב"ה שבעת ימים, והיו צריכים ללמוד מכך ולהימנע מלהוציא דיבה על הארץ, בגלל הסיבה שבין המקרה של מרים למקרה המרגלים היה הפרש זמן מועט. ובכל זאת העיזו ועשו מה שעשו.

 

"שלח לך אנשים" אמרו ישראל למשה: נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ. אמר להם משה: לשם מה אנו צריכים לשלוח אנשים שיראו את הארץ? אמרו לו: מפני שהבטיח הקב"ה שבשעה שניכנס לארץ ישראל נמצא בה מכל טוב ונכסים מרובים. כמו שנאמר: "ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת. ובשעה ששומעים הכנענים שאנחנו צריכים להיכנס לארץ, יעשו בורות ויטמינו כל המטמונים שלהם, ויחריבו את הארץ. לכן אנו צריכים לשלוח מרגלים שיראו היכן הם מחביאים את המטמונים שלהם. בנוסף אמרו למשה: אנו שולחים מרגלים לא בגלל החשש שלנו מפני הארץ, אם טובה היא או לא, אנו בטוחים שהיא טובה. וכששמע משה דברים אלו השתכנע, ובכל זאת לא רצה לשלוח מרגלים לפני שיקבל אישורו של הקב"ה. הלך משה ונמלך בשכינה, אמר הקב"ה למשה: אותך הם יכולים להטעות, לא אותי. זה שהם אומרים לך שהם רוצים מרגלים לצורך המטמון של הכנענים אינו אלה שקר. אני, שבוחן כליות ולב, יודע שכוונתם אך ורק מפני שאינם מאמינים שאמרתי להם שהארץ טובה מאוד, והם רוצים לראות טיב הארץ, ואין זו הפעם הראשונה שאינם מאמינים בי, שכן ממצרים כבר התחילו בעוון זה, ולכן בעניין זה איני מצווה מה לעשות, אתה תחליט, אם תרצה – שלח, ואם אינך רוצה – אל תשלח, והמילה "לך" באה להודיע שאמר הקב"ה למשה שאם הם החליט לשלוח מרגלים, השילוח יהיה אך ורק על דעתך, שאם אם הם ישלחו על דעתם – אזי זה יהיה מרד בך, מרד במלכותך, ולכן אתה תשלח את מי שאתה רוצה, מדעתך ולא מדעתם. ואע"פ שכל שילוח של המרגלים היה מתוך כעס של הקב"ה, אמר הקב"ה למשה: אם אתה שולח, בחר אנשים חשובים וצדיקים, שידברו אמת ולא יאמרו שקרים, להוציא דיבה רעה על הארץ. וזהו שנאמר: "אנשים" – הכוונה לחשובים, וכן היה הדבר, משה שלח אנשים חשובים ונכבדים אלא שנתקלקלו ונעשו רשעים. ואחרי שבחר את האנשים, שאל את הקב"ה, והקב"ה השיב לו: יפה בחרת ולאחר מכן שלחם.

 

משה והשליחים מכנען. צייר: ג'ובאני לנפראנקו

 

מוריי ורבותיי, בימים אלו עושים 'עליהום' על 'המתנחלים'. מתיישבים אנשים, שכל מטרתם ישוב הארץ והפרחת השממה, התקשורת מחפשת רייטינג ולא בוחלת בשום אמצעי להשיג מטרתה. בבתי-המשפט יושבים שופטים (ללא הכללות) שעניין ישוב הארץ אינו בלקסיקון שלהם, ומנסים, בכל דרך שהיא, להרע לאותם אלו שמנסים ליישב את הארץ. בואו ולא נשכח מה קרה למרגלים שהוציאו דיבה רעה על הארץ, ונשאל את עצמנו מדוע הקב"ה נתן לכלב (פתח מתחת לאות כ')  את חברון עיר האבות? מדוע לא הוריש לו את תל-אביב, דווקא את חברון?! חומר למחשבה.
                                                                          

 

שבת שלום ומבורך