להתחיל מבראשית: פרשת השבוע – קדושים
מאת: מאיר בר-כוכבא
פרשת השבוע – קדושים
"לא תלך רכיל בעמך ולא תעמוד על דם רעך" (י"ט-ט"ז)
כאשר אדם מספר לחברו שפלוני או אלמוני דיבר עליו רעה – הרי דומה, לכאורה, שהוא עושה זאת מתוך ידידות. ברם, לאמיתו של דבר, אמרו חכמינו: "לשון הרע הורגת שלושה, האומר, הנאמר עליו, והמקבלו". אם כן, יוצא שהוא גורם רעה לזה שנחשב בעיניו כידיד, שכן על-ידי זה שהוא משים אותו למקבל לשון הרע הריהו מביא עליו עונש וגורם סכנה לחייו. אם תעבור על "לא תלך רכיל", הרי אתה עובר גם על "לא תעמוד על דם רעך", לפי שאתה מעמיד את חייו של זה הנחשב בעינך כידיד, בסכנה… (מפי השמועה).
מה חדש?

בתמונה: החטא של נדב ואביהוא
"לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך" (י"ט-י"ז)
אין אדם יכול להוכיח את הזולת אלא אם כן הוא רוחש לו אהבה, שכן אז דעתו נתונה על מצבו והוא מבקש, באמת ובתמים, לשפרו: בדומה לאב שמוכיח רק את בנו, הוא ולא בניהם של אחרים. כי ככל שהאהבה יותר גדולה כך גם התוכחה היא יותר קשה ויותר רצינית. תוכחה הבאה מתוך אהבה עשויה להשפיע ולהועיל יותר, מאחר שהלה חש ומרגיש באהבתו של המוכיח והוא מקבל את התוכחה, אבל אם שונא אדם לרעהו- איננו יכול להוכיחו, והתוכחה גם אינה מועילה כלל. על-ידי שלא תשנא- אפשר לקיים גם הוכח תוכיח… (אבני אזל).
יהי רצון שיקויים בנו הפסוק "לא תשנא את אחיך בלבבך" ונזכה לאהבת חינם.

שבת שלום ומבורך