להבקיע את הכדור לשער הנכון

כאשר נער בר מצווה נכנס לקבל את ברכתו של הרבי לקראת התאריך המשמעותי בחייו, שאל אותו הרבי אם הוא חובב בייסבול. הנער השיב בחיוב. הרבי התעניין אם אביו לוקח אותו למשחקים, וגם על כך השיב הנער בחיוב. האב סיפר כי באחד המשחקים הם עזבו הרבה לפני סיומו, משום שהקבוצה שיחקה גרוע ואכזבה אותו מאוד.
 

הרבי שאל: "האם גם הקבוצה ירדה מהמגרש?". האב השיב שהשחקנים אינם יכולים לעשות זאת. הצופים יכולים לנטוש באמצע, אך השחקנים חייבים להיאבק עד הרגע האחרון.

הרבי אמר לנער: "אתה מתחיל עכשיו את החיים הבוגרים. המגרש שלך הוא השליחות האישית שקיבלת מהבורא. כנער בוגר זכור כי בחיים אתה שחקן ולא צופה. אינך יכול לברוח ממילוי התפקיד החשוב שניתן לך. עליך לעשות הכול כדי להצליח ולנצח את כל מי שמנסה למנוע ממך למלא את תפקידך".

העולם הוא כדור, וכל אחד מנסה למשוך אותו לעבר השער שלו. השער האחד הוא לפעול בעולם רק באמצעות הכלים הגשמיים ולהתנהל אך ורק בהתאם למשיכות הגשמיות, תוך ניסיון להעלים מן העולם הגשמי את הרוח האלוקית העומדת מאחוריו ומפיחה בו חיים.

השער השני הוא למלא אחר הרצון האלוקי שבבריאת העולם. הקדוש ברוך הוא ברא את העולם באופן המאפשר לאדם לטעות ולא לראות את הבורא, שברא אותו בששת ימי בראשית ומחיה אותו בכל רגע. אולם מטרתנו היא לגלות את האור האלוקי בתוך העולם הגשמי. כיצד עושים זאת? באמצעות קיום רצונו של בורא העולם, כפי שהוא מופיע בספר החוקים – ספר התורה.

אם אנחנו כבר עוסקים במונדיאל, יש בו דבר נוסף ומשמעותי היוצר את המתח הגדול. כל קבוצה מתחלקת לשני חלקים: חלוצים ומגינים. גם במסלול חייו של היהודי עליו, מצד אחד, לשמור על הקיים ועל הישגי העבר ולהיזהר שלא להיכשל ברע. מצד שני, אסור לו להסתפק בהישגים אלו, אלא עליו לפרוץ קדימה ולהרבות בטוב.

חשוב לזכור: גם אם נכשלנו ויצר הרע הצליח להבקיע שער, תמיד אפשר לתקן.

למדנו דבר נוסף: שחקן בודד יכול להרעיד את העולם. שער אחד שמוביל לניצחון מביא להתלהבות עצומה בקרב מיליונים. כך גם פעולה אחת של יהודי יכולה לשנות את פני תבל.

הרמב"ם מלמד בהלכות תשובה כי האדם צריך לראות את עצמו ואת העולם כולו כאילו הם חציים זכאים וחציים חייבים. מעשה חיובי אחד עשוי להכריע את העולם כולו לכף זכות. אדם אחד שמקיים מצווה מאיר את העולם כולו באור זך.

השבת שלפני תשעה באב נקראת "שבת חזון". בשבת זו איננו שקועים בחיים עם החורבן, אלא בחזון הבניין ובניצחון הסופי – בבעיטת כדור הארץ אל שער המלך, בבניין בית המקדש.

בינתיים, עלינו לחיות את החזון וללמוד להכיר את בית המקדש. בזכות אמצעי המדיה של ימינו ניתן לצפות בסרטון המציג את בית המקדש בתפארתו. גם אם עדיין אי אפשר לממש את הבנייה הגשמית, בהחלט ניתן לממש את הבנייה הרוחנית, כפי שנאמר: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – בתוכם ממש, בלבו של כל יהודי. הלבנים הן המצוות, וכל מצווה היא הבקעת שער חיובית בשער המלך.

רבי לוי יצחק מברדיטשוב, אוהב ישראל הגדול שראה רק טוב בכל יהודי, אומר כי בשבת זו הקדוש ברוך הוא מראה לנו במחזה את בית המקדש השלישי. בעניין זה הוא מביא משל לאב שתפר בגד מפואר לבנו, אך הבן השחית אותו. האב תפר לו בגד שני, וגם אותו השחית הבן. לאחר מכן תפר האב בגד שלישי, אך השאיר אותו בארון ורק לעיתים רחוקות הראה אותו לבנו ואמר לו: "אשמח לתת לך אותו לאחר שתשפר את מעשיך".

כעת נותר לנו להבקיע את שער הניצחון ולהביא לסיומו של משחק הגלות. כיצד נעשה זאת? באמצעות התנהגות נאותה וקיום מצוות ומעשים טובים.

אכן, הגיע הזמן. כולם מוזמנים להיכנס למשחק לקראת שריקת הסיום.

שבת שלום.