להאיר את הבית מבפנים גם כשלא הכל מושלם

1. להודות בטוב 

כמעט בכל ערב אפשר לסיים בשאלה: "על מה אני מודה היום?" – לעצמי, לבני הבית, לבורא עולם.

הכרת תודה מעלה את האנרגיה בבית. אפשר לעשות זאת בנפרד או עם בן הזוג, או עם כל ילד בנפרד. איך שזה מתאים וכמה פעמים בשבוע.

אפשר, למשל, גם סביב שולחן השבת.

2 רעיון נוסף – שגרת חסד משפחתית 

מנהג קבוע: כל אחד עושה פעולה טובה קטנה למישהו אחר בבית מבלי לגלות. זה יכול להיות להכין קפה, לשלוח הודעת עידוד, או לסדר משהו בשקט. הטוב מדבק. 

ההורים יכולים להתחיל עם זה בלי דיבורים מיותרים. לעשות בשקט. זה  כבר יתגלה מעצמו. כמובן  גם לא לחייב לעשות זאת. מי שיעשה, יעשה ומי שלא גם בסדר.

3. עוד נקודה חשובה: כשמישהו מספר על קושי – לא למהר לפתור או לייעץ. לפעמים עצם ההקשבה, בלי ביקורת, היא האור.

4. מבט של עין טובה 

הבן עשה טעות? הבת דיברה לא יפה? במקום להחמיר, לעצור ולשאול את עצמי: "מה טוב בהם שאולי שכחתי לראות?" שינוי המבט מחולל ניסים.

5. להכניס הומור ברגע הנכון 

חיוך, בדיחה קטנה, אפילו קריצה, יכולים לשחרר מצב מתוח. הומור לא מבטל את הקושי, אבל מכניס אוויר לנשימה.

6. מוזיקה שמחברת 

שיר אהוב, מוזיקה נעימה, בוקר או ערב, משנה את האווירה בבית בלי הרבה מאמץ.

כל אלו להכניס בהדרגה לפי מה שמתאים לאותה משפחה לאותם אנשים, וחלילה לא בכוח ובהכרח, פשוט להציע ברגע של נחת, ולראות לאן זה לוקח אותנו , את הילדים את בן הזוג.  לבוא בראש פתוח ובעיקר בלב אוהב

7. וכמובן לשמור על אופטימיות, לטעת תקווה דווקא כשקצת חשוך. תקווה כדרך חיים. ושוב עד כמה שאפשר ומתאים.

הערה: אם בן הזוג לא משתף פעולה עם זה, לא נורא, לעזוב אותו, אמשיך בעצמי, זה בוודאי ימשיך להתגלגל וזה יעשה את העבודה וממילא ישפיע גם הלאה. רק בלי לחץ.

שאלה:

"האור שמצא אותנו באמצע הריב"

"אם אצלנו בבית מרגיש לפעמים קודר ומרוחק. איך אפשר לעורר מחדש תחושת חום, בלי להכריח את כולם להשתנות?"

תשובה: 

בדרך כלל, שינוי אמיתי מתחיל בצעד אחד קטן – מכם.

ברגע שאחד מבני הבית בוחר להביא אור, לשים לב  לטון הדיבור, לאכפתיות בגישה והשינוי מתחיל לחלחל.

זה לא תמיד מיידי, אבל כמו שמש חורפית – האור מחמם לאט לאט.

שאלה מהקליניקה:

מיכל ודני (שמות בדויים) הגיעו אליי באווירה כבדה. הם תיארו תקופה של עייפות, לחץ כלכלי, מריבות בלתי פוסקות על הילדים ועל הבית.

"אנחנו אוהבים," הם אמרו, "אבל שכחנו איך."

תשובה:

באחד המפגשים הצעתי להם רעיון פשוט: לבחור שעה ביום ואז כעשר  דקות בלבד, בלי מסכים, רק לשתף אחד את השנייה במשהו טוב מהיום.

לא על הילדים, לא על העבודה – רק משהו אישי שקרה להם.

אחרי שבועיים הם חייכו. "זה טיפשי כמה שזה עבד," אמר דני. "ברגע שאתה בוחר לחפש אור – הוא פתאום שם." 

מיכל הוסיפה: "זה שינה את האנרגיה בינינו. אפילו הילדים מרגישים את זה."

לא פתרנו הכול אבל הדלקנו אור.

לסיכום:
בידינו הדבר. אם יש לנו מודעות ואכפת לנו מאווירת הבית, מהקשר בינינו, בני הזוג, כשאנו עדיין אוהבים, נשים לב ונשנה כמה דברים מועטים. שינוי קטן זה יוצר שינוי עצום במרחב.

לא תאמינו עד כמה. רק להאמין ביחסים ולהחליט לעשות.

לשאלות ותגובות – ניתן לצור קשר:

רחל פישר – פסיכותרפיסטית, מטפלת זוגית

טלפון | וואטסאפ | מייל | אתר