לא כל אי-הסכמה היא ריב: על הבחירה באהבה גם מתוך מחלוקת

מאת: רחל פישר – פסיכותרפיסטית, מטפלת זוגית

כיצד נוכל להישאר מחוברים ומכבדים גם כשאנחנו לא רואים את הדברים באותו אופן?

במאמר הקודם ראינו שמותר לסרב גם כשאוהבים, המאמר הבא יכול ללמד אותנו שגם אחרי שסירבנו אפשר להישאר מחוברים, אוהבים ומכבדים.

 

ברור הדבר שמשפחות רבות מתמודדות עם דעות שונות, צרכים שונים וציפיות שונות. יש משפחות שבהן שקט נתפס כסימן לשלום, וכל מחלוקת מעוררת חשש. בני זוג נזהרים מלומר את דעתם, הורים חוששים לאכזב את ילדיהם, וילדים בוגרים נמנעים מלשתף את הוריהם במה שהם באמת חושבים. נדמה שאם אנחנו אוהבים – עלינו להסכים.

 

קשר בריא אינו נמדד במספר המחלוקות שבו, אלא כשאנו נשארים קרובים ביחד ומכבדים אחד את תכניה השונים של בת הזוג. אהבה אינה מחייבת אחידות; היא מאפשרת לשני אנשים להישאר נאמנים לעצמם, מבלי לוותר על זה על זה. אפשר לומר "לא" לבקשה לרעיון, אך לומר עדיין "כן" לקשר. לעיתים קרובות ההיפך הוא הנכון, דעות שונות המתקבלות בהבנה ואהבה, מעשירות את הקשר הזוגי, מפרות אותו.

 

 

כשמשוחחים ויש חילוקי דעות, בני זוג הבטוחים בזוגיות שלהם, ביחס הפתוח והכנה ביניהם יכולים לשוחח על חילוקי הדעת בנחת, בלי להיעלב ובלי להילחם לשמוע להקשיב ולענות בנחת ללא התקפות ומיגננות. זה סימן לביטחון ועומק של הקשר.

 

הרבה פעמים- לצערי- אנשים חושבים לעצמם בטעות: "הוא אומר ההפך ממה שאני אומרת, זה בגלל שמה שאני אומרת לא חשוב'". או מחשבה שגויה אחרת: "היא לא סופרת אותי, לא מעריכה אותי, לכן לא מוכנה לקבל את דעתי". אם אחד מבני הזוג חושב כך ראוי ואפילו הכרחי שיזום שיחה כנה עם בן הזוג לברר מה קורה כאן. האם זה בגלל שבן זוגו לא מחשיב את דעותיו או שפשוט לא מסכים אתו הפעם. על מנת לברר באמת מה קורה ביניהם. האם יש כאן זלזול, או חוסר חשיבות לדברי השני או פשוט הבנה שגויה.

 

מה שבטוח הוא שאסור להשאיר מצב זה ללא מענה. כשמצב זה חוזר מספר פעמים, כדאי לפנות לקבלת עזרה ייעוצית, אחרת מצב זה עלול ליצור מתח ואף ריחוק בין בני הזוג ובכלל בין חברים. אנו צריכים להבין שלכל אדם יש נקודת מבט משלו ולעיתים היא שונה משל חברו הקרוב וזו אינה דחיה של האדם ודעותיו באופן כללי.

 

אחד הסימנים לבשלות אישית- רגשית היא שאף באדם עצמו ייתכנו שתי אמיתות בו-זמנית. והוא לא חייב להכריע בכל מחלוקת. בין בני זוג בוגרים ואוהבים יש נושאים שנתונים במחלוקת. הם מדברים על כך ואז או שמסכימים או שלא ועדיין הם אוהבים ומשתפים פעולה בדברים החשובים.

 

במשפחה בריאה לא שואלים: "מי צודק?" אלא: "איך נשמור על הקשר כשאנחנו לא רואים את הדברים באותו אופן?" כשהקשר חשוב יותר מהניצחון, השיחה משנה את פניה. פחות מאבק, יותר הקשבה. פחות לשכנע, יותר רצון להבין. בואו נחשוב לרגע:"האם אני מסוגלת לשמוע דעה שונה משלי ולא להרגיש מאוימת מהקשר"?

 

שאלה מהקליניקה: "אני אוהבת אותו מאוד, אז למה כל כך קשה לנו לדבר כשאנו לא מסכימים?"

תשובה: דווקא בקשרים הקרובים ביותר הרגשות חזקים יותר. כאשר אדם זר אינו מסכים איתנו, קל יחסית להכיל זאת. כאשר מדובר בבן משפחה אהוב, אי-הסכמה עלולה לעורר תחושות עמוקות של אכזבה, ביקורת או חוסר הבנה.
 

נסי לזכור שבכל ויכוח יש שני רבדים: השיחה על הנושא עצמו, והשיחה הסמויה על הצורך להיות מובן ומוערך. לפני שאת מגיבה לטיעון, נסי להקשיב לרגש שמאחוריו. לפעמים משפטים פשוטים שתאמרי: "אני מבינה שאתה רואה את הדברים אחרת" או "חשוב לי לשמוע את דעתך אך לא בטוח שאשתכנע" מרכך את השיחה כולה.
 

הרצון הוא להגיע להסכמות אבל זה לא תמיד אפשרי, לכן עלינו ללמד לשוחח על מה שמפריע לנו בצורה נינוחה ולהמשיך ליצור מרחב שבו גם אהבה וגם דעות אחרות יכולים לחיות יחד.

 

"קשרים חזקים לא נבנים מהעדר מחלוקות, אלא כיצד יכולים להישאר ביחד גם כשכל אחד מחזיק- בין היתר- באמת שלו."


לשאלות ותגובות – ניתן לצור קשר:

רחל פישר – פסיכותרפיסטית, מטפלת זוגית

טלפון | וואטסאפ | מייל | אתר