כתמים חומים על מפת העיר: רוצים ירוק!

ישנם ביבנה שטחים רבים 'מתים' רבים בכל רחבי העיר, שנראים לא טוב, אינם מטופחים, והקוצים והעשבייה שולטים בהם… למי שייכם השטחים הנ"ל? ומדוע הם מוזנחים ועזובים? יצאנו לתחקיר בשטח. בעירייה סירבו להגיב

ישנן מספר אפשרויות לגבי השצ"פים (שטחים ציבוריים פתוחים) הפזורים ברחבי העיר (ראו תמונות), או שהם של העירייה, או בעלות פרטית, או של מינהל מקרקעי ישראל, אך גם אם הם לא של העירייה – אלא של המנהל או פרטיים – מדוע אין העירייה דורשת ומחייבת טיפוח שלהם, כדי שהעיר תיראה יפה יותר, מטופחת יותר?

ההכרה בחשיבותם של השטחים הציבוריים הפתוחים בערים הולכת וגוברת בשנים האחרונות, והיא צפויה אף להתעצם עם המשך מגמת הרוויית הבינוי העירוני בישראל. מערכת איכותית של שטחים ציבוריים פתוחים בעיר היא נקודת מפתח עיקרית להצלחתו של מרחב עירוני בעל איכות גבוהה, ובעל כושר משיכה גבוה.

שטחים פתוחים מוגדרים כשטחים שאינם בנויים. ניתן לאפיין את השטח הפתוח על-ידי מספר מדדים: היקף – גודל השטח וצורתו. רצף – חיבור וקישוריות לשטחים פתוחים אחרים, ואיכות – מגוון ביולוגי, נופים, ערכי מורשת בשטח.

בשכונת נווה-אילן

את סוגי השטחים הפתוחים מקובל לחלק לשני חלקים מרכזיים: שטחים פתוחים בתוך העיר – כמו גינות  שכונתיות, פארקים עירוניים, ושטחים פתוחים מחוץ לעיר – ביניהם שמורות טבע וגנים לאומיים, יערות, חופים ושטחים חקלאיים.

מהו שטח פתוח שמור בעיר? שטח פתוח שמור הוא שטח שאינו מרוסס בקוטלי עשבים כימיים. לדוגמה, בעיר תל-אביב ישנם מספר שטחים ציבוריים פתוחים שמורים כמו שדרות אבנר ברמת אביב ג', חורשת רידינג, ובשולי השכונות כמו שיכון בבלי, מעוז אביב וכפר שלם.

למה חשוב שיהיו בעיר שטחים ציבוריים פתוחים שמורים? בשטחים אלו ניתן למצוא מגוון עשיר של צמחיה עונתית טבעית שמוסיפים נוף ויופי טבעי לשטח העירוני.

האתרים הופכים לאתרים אידאליים לפעילות פנאי, נופש והעשרה. הצמחייה הטבעית גורמת לריאה ירוקה שתורמת להורדת הטמפרטורה לעומת שטחים מרוצפים. אזור ירוק משפר את חלחול מי הגשמים ומונע סחף קרקע.

סמוך לבית-הכנסת 'מטה משה'. מול היכל התרבות

כיצד משמרים שטחים פתוחים בעיר?
טיפול וכיסוח – כיסוח העשבייה מתבצע רק לאחר שהיא התייבשה. הכיסוח מתבצע באופן מכאני. הגזם נשאר על הקרקע לטובת שכבת חיפוי טבעית.

הכשרה והסברה – מתבצעת הסברה כיצד לנהוג בשטחים אלה לעובדי גינון ולאחראים על השטח הפתוח.

מיפוי הצמחייה ובעלי החיים – נערכת בקרה ומיפוי של הצמחייה ובעלי החיים בשטח הפתוח. תוצאות המיפוי מובאות לידיעת עובדי אגף שפ"ע, קבלני גינון והציבור הרחב.

שלטי הסברה – מוצבים שלטים המסבירים לציבור על אופן הטיפול והתחזוקה של שטחים אלו.

שיקום שטחים והשבת מיני צמחים ובעלי-חיים – ביצוע עבודות שיקום בשיתוף גורמים מקצועיים.

שיתוף התושבים וקשר עם הקהילה – עידוד ותמיכה בפעילויות פנאי, הסברה, חינוך ונופש. יצירת מסגרת של 'נאמני טבע'. שיתוף התושבים בפעילויות של תחזוקה וטיפול.

סמוך למגדל המים. כניסה לפארק המים

פרסומים של 'המשרד להגנת הסביבה' מצאו כי רמת ההקצאה של שטחים פתוחים עירוניים בישראל נמוכה מן המקובל בעולם המערבי. מעבר להיבט הכמותי, נמצא גם כי איכות השטחים הפתוחים אינה גבוהה במידה מספקת. מכאן החשיבות להטמיע נורמות רצויות בקרב בעלי המקצוע העוסקים בתכנון כל סוגי התכניות לפיתוח עירוני.

קיים צורך במערך שטחים פתוחים בעל רמת תפקודיות גבוהה, רציף ומגוון ככל הניתן, כדי לגרום לסביבה העירונית להיות נעימה ואיכותית עבור התושבים.

השטחים הפתוחים מהווים בסיס לרקמת החיים העירונית, בהיותם עורקים המקשרים בין אזורי המגורים למוסדות הציבור, החינוך והקהילה בעיר. יש להם תפקיד פסיכולוגי במיתון השפעות הצפיפות האורבנית, בכך שהם משמשים מקום מפלט, רוגע ומנוחה, ומאפשרים פעילות ספונטנית ויזומה של ילדים, מבוגרים וקשישים. בנוסף, לשטחים הציבוריים הפתוחים תפקיד אקולוגי חשוב בהשהיית מי נגר, שיפור הנוחות האקלימית, הפחתת מינוע, שימור המגוון הביולוגי ועוד.

רחבת השוק לשעבר. מרכז העיר. רחוב ראשי (שד' דואני). מול העירייה

בכל השכונות והאתרים הנבנים על-ידי משרד הבינוי והשיכון תכנון מערכת השטחים הפתוחים הוא חלק אינטגרלי משלבי התכנון הסטטוטורי האורבני, ובמשרד נצבר ידע רב בתכנון מפורט ובביצוע של שצ"פים באתרים רבים בכל רחבי הארץ.

על המתכננים ובודקי התכניות לבחון את השטחים הציבוריים הפתוחים בערים, הן בהיבטים הכמותיים (הקצאת שטח) והן בהיבטים האיכותיים, וזאת במטרה ש'הכתמים הירוקים' המופיעים בתכניות בניין העיר אכן יופיעו גם במציאות, לרווחת הציבור, כנאמר ב'שיר בוקר' מאת נתן אלתרמן: (נלבישך שלמת בטון ומלט) ונפרוש לך מרבדי גנים…

באותם המקרים נדרש להפעיל שיקול דעת ולערוך התאמות על פי התנאים המקומיים, הסביבתיים-פיזיים, החברתיים והתכנוניים.

ראוי לבחון כיצד ניתן ליישם איכות רצויה של שצ"פים בהתחשב באילוצי המצב הקיים. קיימים קריטריונים מפורטים המיועדים להתוות מסגרת ועקרונות מנחים לתכנון, שכמובן אינם מחליפים את שיקול הדעת, הגמישות והיצירתיות שנדרשים כדי להתאים את העקרונות הכלליים לתנאים המקומיים והספציפיים של האתר והמרקם העירוני, ולאילוצים התכנוניים הרחבים. כל זאת ובלבד שלתושבי הערים יובטחו איכות-חיים עירונית גבוהה ושימוש ציבורי ראוי בשטחים הציבוריים הפתוחים.

את היצירתיות הזו נשאיר לגורמי העירייה השונים, אגף שפ"ע (שיפור פני העיר) ואגף איכות הסביבה.

מן העירייה סירבו להגיב לנושא.

תמונות נוספות של שטחים 'מתים' ברחבי העיר: