יוני כנרי לאביר קארה: "פטור מתור לילדים מיוחדים הוא לא מותרות, הוא צורך אמיתי"

הציוץ של אביר קארה (ח"כ לשעבר)

“נעים מאוד, שמי יוני כנרי ואני אבא לילדה מיוחדת”, כתב כנרי. “ילדה שלעיתים פשוט קשה לה לעמוד בתורים, במצבים שבהם כל שנייה חשובה לה ולנו. כשאנחנו עומדים בתור, לא מדובר רק על המתנה. זה יכול להיות מבחן גדול של סבלנות, לחץ ותחושת קושי שאין לה סוף”.

לדבריו, הפטור מתור עבור ילדים כמו בתו אינו בגדר יחס מיוחד או הטבה, אלא צורך אמיתי שמאפשר למשפחות לקבל שירותים חיוניים מבלי להעמיס על הילד או הילדה מצבים שעלולים להחמיר את הקושי. “הפטור מתור עבור ילדים כמוה הוא לא רק זכות, אלא צורך אמיתי”, כתב. “הוא מאפשר לנו להגיע במהירות לשירותים רפואיים, חינוכיים וחברתיים, בלי להכניס אותה לסיטואציות מעיקות ומחמירות”.

כנרי הדגיש כי הורים לילדים עם צרכים מיוחדים אינם מבקשים לעקוף תור מתוך נוחות, אלא מתוך אחריות ודאגה אמיתית לבריאות ילדיהם. “אנחנו לא מבקשים יחס מיוחד כי אנחנו רוצים, אלא כי אנחנו חייבים כדי לשמור עליה, על הרוגע שלה ועל הבריאות הנפשית והגופנית שלה”.

בהמשך דבריו פנה כנרי לקארה באופן ישיר וכתב כי אם קיימים מקרים של רמאות או שימוש לרעה בפטור, יש לטפל בהם באופן נקודתי, אך אין להשליך מכך על כלל הילדים והמשפחות הזקוקים באמת לסיוע. “אם יש רמאים ועבירות על החוק, תתפסו אותם, ומבחינתי שיעמדו לדין”, כתב. “זה לא אשמת הילדים היקרים שלנו”.

כנרי קרא לקארה לחזור בו מהדברים ולבחור בדרך של העלאת מודעות במקום תקיפה. “אני מקווה שתחזור בך מהמילים ותנסה להעלות את המודעות במקום לתקוף”, כתב.

בעקבות הדברים, ביקשתי את תגובתו של אביר קארה, והוא הפנה אותי לתגובתו ישירות לפוסט של כנרי, וזו תגובתו:

“שלום יקירי, לך ולמאחלים לי להיפגש בעצמי עם פטור מתור, שלום גם לכם.

חשוב לציין, אני בן לאמא נכת פוליו 100% שלא מצליחה למצוא חנייה כבר שלוש שנים, בגלל שביטוח לאומי פעל בהפקרות מוחלטת ובכלל במדינת ישראל אין אכיפה, אין משטרה ואין בתי משפט שמתפקדים, ביתר שאת בשנים האחרונות.

בשנת 2019 היו 90,000 תגי נכה, היום יש 675,000, עלייה של מאות אחוזים. מאות אלפי תגים שהוצאו במרמה על ידי עורכי דין תאבי בצע, ונתפסה ב-2024 חוליה של שמונה אנשים, ביניהם רופאים, שהוציאו יותר מ-1,500 תגים ביום, ועל ידי זייפנים של ממש שסחרו בתגי נכה ובכרטיסי פטור מתור בקבוצות טלגרם.

הראשונים להיפגע מכך הם אנשים עם מוגבלויות, אבל לא רק. חניה בחינם, מלווים שנכנסים חינם למקומות בילוי, ציבור שלם משלם ושותק. לגמרי ביזה של כסף ציבורי וחגיגה על הגב של כולנו. הראשונים להיאבק איתי על כך ביחד צריכים להיות קהילות של אנשים עם מוגבלויות, הם גם הראשונים להיפגע מכך.

אני לא סבור שיש להעניש את כולם, להיפך – צריך מנגנון מאוד יעיל למי שזקוק לסיוע ואכיפה מאוד נוקשה כלפי רמאים, בעיקר כאשר מדובר בזכויות ברורות.

אני גם סבור שמדינה לא צריכה להתערב בנעשה בתורים בסופר, אלא אם מדובר במקרים בודדים וחריגים. כמו שאין חוק שמחייב אדם לקום באוטובוס כאשר עולה אדם מבוגר ממך. מדובר בדברים שהם מובנים מאליהם, אבל כאשר נעשה סחר ושימוש לרעה בהיקפים של מאות אלפי אנשים, חייבים לעצור את הטירוף.

תודה על השיתוף, לא עוצרים עד שגן עדן."
 

אביר קארה: "צריך מנגנון מאוד יעיל למי שזקוק לסיוע ואכיפה מאוד נוקשה כלפי רמאים"

לאחר קבלת תגובתו של קארה, השיב כנרי פעם נוספת וסיכם את הדברים בקריאה להפריד בין מי שמנצלים לרעה את המערכת לבין המשפחות והילדים שבאמת זקוקים לזכויות הללו.

“אביר קארה, אני קורא את הדברים שלך עם לב כבד”, כתב כנרי. “אני כמובן לא מצדיק לרגע את מי שמאחל לך משהו חוץ מבריאות איתנה לך ולאהובייך, ורק שתמשיך לעשות עשייה חיובית בשביל כולם”.

כנרי הדגיש כי גם מבחינתו יש להילחם ברמאים ולמנוע ניצול של זכויות ממי שאינם זכאים להן, אך לדבריו הבעיה מתחילה כאשר השיח הופך גורף ופוגע גם במשפחות שמתמודדות באמת עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. “צריך להילחם ברמאים. כן, צריך למנוע ניצול של זכויות ממי שלא זכאי להן. על זה אין ויכוח. אבל כשאתה כותב בצורה גורפת על תגי נכה, פטור מתור והטבות נוספות, אתה פוגע גם במשפחות כמונו. במשפחות שנלחמות כל יום, כל שעה, כדי לאפשר לילדים שלהן לחיות בכבוד”.

כנרי הוסיף ותיאר את הפער שבין מבט חיצוני על הזכויות לבין המציאות היומיומית של משפחות לילדים מיוחדים: “אתה רואה תג נכה. אני רואה ילד שמתפרק מעומס חושי אחרי חמש דקות הליכה. אתה רואה פטור מתור. אני רואה ילד שלא מסוגל לעמוד בתור צפוף, רועש ומלחיץ, ושכל דקה נוספת עלולה להסתיים בחרדה, בצרחות או בקריסה. אתה רואה מלווה ללא תשלום. אני רואה הורה שלא יכול להשאיר את הילד שלו אפילו לרגע לבד, כי הוא זקוק לתיווך, להגנה ולביטחון”.

לדבריו, הזכויות הללו אינן פריבילגיה, אלא חלק מהאפשרות של משפחות רבות לקיים שגרת חיים בסיסית. “הזכויות האלה אינן פריבילגיה. הן אינן פינוק. הן אינן קיצור דרך. הן חבל ההצלה של אלפי משפחות בישראל”.

כנרי ביקש להזכיר כי מי שאינו חי עם ילד מיוחד בבית, לא תמיד מבין את הקושי הכרוך בכל יציאה מהבית, בכל תור, בכל בילוי ובכל נסיעה. “מי שלא חי עם ילד מיוחד בבית, לא באמת יודע מהי מלחמה יומיומית. מלחמה על כל יציאה מהבית, על כל בילוי, על כל תור, על כל נסיעה, על כל רגע של שגרה שאצל אחרים נראה מובן מאליו”.

את דבריו חתם כנרי בקריאה ברורה: “אל תילחמו בזכויות של הילדים שלנו בגלל מיעוט שמרמה את המערכת. תילחמו ברמאים. תחמירו את האכיפה. תענישו את מי שמנצל. אבל אל תהפכו את כולנו לחשודים.

כי מאחורי כל תג נכה, מאחורי כל פטור מתור, מאחורי כל מלווה ללא תשלום, יש ילד. ויש משפחה שלמה שנלחמת כדי לאפשר לו לחיות קצת יותר בקלות בעולם שלא תמיד מותאם אליו.

אנחנו לא מבקשים רחמים. אנחנו מבקשים הבנה, כבוד ואת הזכות לחיות בכבוד עם הילדים שלנו”.
 

תושב יבנה יוני כנרי לאביר קארה: "אל תהפכו את כולנו לחשודים"