"יבנה יכולה להיות עיר מובילה בחינוך בארץ"
החינוך בראש: רונית ארנפרוינד מבקשת להוביל את העיר לעיר החינוך המובילה בארץ, ולדבריה, מתוך הניסיון שלה – היא גם יודעת ויכולה!
לטענתה של רונית, מערכת החינוך – בעיקר הממלכתית – הוזנחה ונותרה ל'שבשבת' וגחמות של פוליטיקאים, שהפכו לשרי חינוך לרגע, ובחוסר צניעות וחוסר מקצועיות – פגעו כל פעם מחדש במערכת, וכל שר חשב שחינוך זו תוכנית לבקשתו, וכך, שונו אג'נדות, תכנים וסדרי עדיפויות, חדשות לבקרים.
"היום אנו נמצאים בשבר גדול של מערכת החינוך הממלכתית: בכל שאר הזרמים, חמ"ד (חינוך ממלכתי-דתי) והחרדית, כל תלמיד מתוקצב ב-30% יותר מהחינוך הממלכתי, החילוני.
מגמות לאומניות, עד אנטי-דמוקרטיות, משתלטות לאט-לאט על רוח המערכת, ובסוף המורות והמורים בחינוך הממלכתי צריכים להתמודד עם צמצום שעות הוראה, עם תגמול לא ראוי (למי שאמון על היקר ביותר בחברה – חינוך ילדינו), עם עזיבה גדולה של מורים וגם מנהלים, ועם תכנים משתנים." מתארת רונית.
"לימדתי בביה"ס לחינוך ב'בית ברל' וריכזתי אקדמית תואר ראשון, לימדתי במכללה למנהל הסבת אקדמאים לתעודת הוראה, ניהלתי מסגרות חינוך וליוויתי תוכניות לאומיות בחינוך בכל הארץ, כמו גם ליוויתי רשויות, הכשרת מפקחות ומפקחים ועשרות רבות של צוותי חינוך. אני מפרטת כל זאת על-מנת לומר שאני מביעה עמדה מתוך היכרות עמוקה ומקצועית עם התחום, ובשל כך אני מודאגת מאד ממה שקורה לילדינו במערכת החינוך – ולא בשל המורות והמורים שנותרו במערכת, להם אני מצדיעה כל יום וכל שעה – אלא בעקבות 'רוח המפקד' מלמעלה והתנאים בהם הם עובדים."
מה חדש?
"אני מבקשת להיות חלק מהנהגת העיר ולהוביל את מערכות החינוך בעיר. אומר בצניעות שאני באה עם הידע, הניסיון והיכולת לקיימן – וכך אעשה, אם תושבי העיר יתנו בי את אמונם." מכריזה רונית ומציגה את עיקרי התוכנית:
א. הרחבת בחירת הזרם החינוכי – אוביל שינוי מהותי בהקמת מסגרות חינוך, מגני-ילדים עד בית הספר חדשים. תינתן בחירה לזרם החינוכי המועדף על ההורים, כל בית-ספר חדש לציבור החילוני יוקם בשיתוף התושבים, תינתן להם הבחירה לאילו מהזרמים הליברליים הם מבקשים לרשום את ילדיהם – בדיוק כפי שניתנת בחירה לחינוך הדתי והחרדי.
אנחנו לא נשלח ילד חרדי לחינוך הממלכתי, וכך, גם אם ההורים מבקשים להקים בי"ס מונטסורי, אנתרופוסופי, טבע וכדומה. כל שנדרש להוביל הקמת זרם חדש הוא 42 ילדים, ואז באם הרשות המקומית קשובה – זה אפשרי.
ב. הקמת 'מועצת חינוך עירונית' אשר תורכב מנציגי ההורים, אנשי אקדמיה מהתחום, נציגי צוותי החינוך מבתיה"ס, נציגי הרשות, מנהיגות ציבורית ותלמידים בוגרים. המועצה תהיה אחראית על בניית תוכנית אסטרטגית לכלל המערכת (הכוללת את החב"פ – חינוך בלתי-פורמלי), ותענה על השאלה: מהו הבוגר הראוי של יבנה לקראת העשור הבא? מתוך כך, תכין מסמך מחייב ל-5 שנים, הכולל הגדרת תכנים, הכשרות ותקציבים.
ג. הגיל הרך – דגש מיוחד יינתן לקבוצת הגיל הרך – גיל משמעותי, אשר יש לתת לו מענים מקצועיים ומגוונים, תוך קשב מעמיק להורים. הפעילויות בבוקר יהיו בקשר עם הצהרונים, לטובת רצף חינוכי וטיפולי חשוב במיוחד בגיל הזה.
בשנתיים הבאות הגננות בעיר יהווה קבוצת אוכלוסייה לטיפוח, העצמה והגדרה מחודשת של האמצעים הניתנים להן.
ד. נפעל לצמצום מספר הילדים בכיתות הגן ובית הספר על-מנת להעניק יחס אישי לכל אחד מילדינו – זה בר-ביצוע בתכנון נכון ובתמיכת הרשות.
ה. הקמת מרכז פדגוגי רשותי אשר ייתן מענה לפיתוח חומרי לימוד, שיטות ומענים פדגוגיים, הכשרות וקבוצות חשיבה תוך בית-ספרי ובין בית-ספרי, ספריית ידע, רעיונות ופיתוח אמצעי למידה וחינוך.
מפגשי רוחב בין כל צוותי בתיה"ס בעיר – למשל, כל המורות בעיר לאותו תחום תוכן, כל היועצות, כל הסגניות וכדומה.
ו. חינוך לערכים – פיתוח תכניות מקומיות ייחודיות לתלמידי יבנה בתחום החינוך לערכים, מעורבות חברתית, העמקת ערך השוויון ביומיום, הפלורליזם הפרטני והקהילתי, ערך האדם ומהות 'חייה ותן לחיות' מתוך כבוד הדדי, 'פירוק' ערכי מגילת העצמאות לתוכנית חינוכית. התוכנית תכלול הכשרות לכלל צוותי החינוך בעיר, כולל הגיל הרך, צהרונים ותנועות הנוער. תוכנית מותאמת גיל מגיל הרך עד י"ב.
ז. העצמת צוותי ההוראה והחינוך – יוקצה תקציב ייעודי מיוחד להעשרה/הכשרה ופעילות חברתית לצוותי ההוראה והחינוך בעיר, בהתאם לצרכים שיוגדרו על-ידם לאורך כל השנה, במטרה לטפחם ולהעצים אותן.ם. באמצעות 'פורום א.נשי חינוך יבנה', שיוקם מנציגי.ות הצוותים.
ח. הסעות – הסדרת 'האוטובוס הירוק של יבנה' (על משקל האוטובוס הצהוב במועצות האזוריות): הרשות תיקח על עצמה הסדרת הסעות לכל מסגרות החינוך, כולל גנים. 'האוטובוס הירוק של יבנה', ישנה את איכות החיים של כל ההורים ויוריד משמעותית את עומס התנועה בבוקר בתוך העיר באופן דרמטי.
דגשים חינוכיים ותהליכים נוספים:
■ נחזק את המורה כדמות משמעותית, המשמשת מודל לחיקוי.
■ נבליט את חוזקות התלמיד.ה – נעצים את ילדינו וניצור בהם תחושות הצלחה, תוך הקניית ידע וערכים.
■ נרחיב את אופקיו של הילד.ה ונהפוך את הלימוד לחווייתי, תוך הפנמת הידע שישמש עבורו 'ארגז כלים' להמשך חייו.ה.
■ נצייד את העיר באמצעי הוראה חדשניים, הקיימים מזה שנים בערים אחרות.
■ נדאג למסלולי התפתחות לתלמיד.ה – נוסיף תחומי תוכן ללמידה – מתמיכה בתלמידים.ות מתקשים.ות, העשרה כוללת לכולם – ועד מסלול למחוננים.ות.
■ יינתן, סוף סוף, מענה מערכתי מקצועי כולל לחינוך הממלכתי-דתי.
בחינוך הממלכתי יינתן דגש לחינוך הליברלי.
"לסיכום, המשבר עם הגננות שהינו חמור במיוחד, מחזק את העובדה כי מערכת חינוך רשותית, ובכלל ניהול עיר, חייב להיות בידי א.נשים מנוסים ומקצועיים, חינוך איננו אירוע לטווח הקצר ואיננו מצטלם, אלא עבודת מטה מהותית, עמוקה, בהובלה של הנהגת עיר לטווח הארוך, תוך סדר עדיפויות ברור, שבא לידי ביטוי בתקציבים ומשאבים נלווים." מסכמת רונית.
"יבנה יכולה, בטווח השנים הבאות, להפוך ל'עיר חינוך' ולשמש כמודל ארצי, אלא שלצורך זה נדרשת הנהגה מבינה, מנוסה, ובעלת הידע כיצד להוביל תהליך שכזה. אני מביאה עמי את כל היכולות הללו ומאד-מאד אשמח להוביל את יבנה לעידן הזה." מכריזה רונית ארנפרוינד, המבקשת את קולות התושבים למועצת העיר ביבנה.
רונית ארנפרוינד היא חברת מועצת עיריית יבנה לשעבר במשך 15 שנים, אשת חינוך ופסיכולוגיה ותיקה, אשר מילאה תפקידים מרכזיים ברשויות ובמוסדות אקדמיים בתחום תכני החינוך וניהול מערכות חינוך. מתמודדת בבחירות למועצת העיר.
