טלנובלה יבנאית: נאשם כי השליך את אשתו מהרכב בכיכר העיר

עדות של מורה מיבנה הכריעה לאחרונה בתיק פלילי של תושב העיר הנאשם בכך שתקף את בת-זוגתו

בני-זוג, המצויים בסכסוך גירושין, התווכחו על השאלה מי יחזיק ברכב המשפחתי, והדברים הגיעו לכדי אלימות, כאשר הבעל שלף בכוח את אשתו מהרכב באמצע הכיכר המרכזית של לב יבנה.

על-פי עובדות כתב-האישום, שהוגש לבית-משפט השלום ברחובות, בחודש פברואר 2013, סמוך לשעה 8:30 בבוקר, נכנסה האישה לרכב המשפחתי והחלה לנסוע לכיוון מקום עבודתה. לאחר נסיעה קצרה, נעמדה עם הרכב במעבר-חציה בכיכר המרכזית של לב יבנה סמוך לרחוב הנופר. בשלב זה הגיע הנאשם, רגלית, למקום, וחסם את הרכב.

המתלוננת פתחה את החלון ואמרה: "אני אזמין משטרה", כאשר הנאשם ניצל את ההזדמנות, פתח את דלת הנהג של הרכב, וניסה למשוך את המתלוננת בכוח מהרכב, בעוד שהמתלוננת חגורה בחגורת-הבטיחות. בהמשך, הצליח הנאשם לשחרר את חגורת-הבטיחות, ניתק את ידיה מההגה ומשך אותה בכוח לכיוון הכביש. כתוצאה מכך, נפלה המתלוננת על הכביש ונגרמו לה סימני חבלה ושטפי-דם בכפות הידיים. 

הנאשם כפר בעבירה המיוחסת לו בכתב-האישום, וטען כי אמנם חסם את הרכב, אולם בשל כך שהמתלוננת נכנסה לרכב שבו הגיע. לאחר מכן התיישב ליד המתלוננת ופתח לה את חגורת-הבטיחות, אולם לא משך אותה מחוץ לרכב. לטענתו, אנשים אחרים הם שעזרו למתלוננת לצאת מהרכב והיא מעדה כאשר יצאה מהרכב.

אלא שמורה, תושבת העיר, חלפה במקום במהלך האירוע וכאשר שמעה את זעקותיה של האישה – מיהרה בכדי לנסות ולסייע.

המורה (שמה שמור במערכת) מסרה בעדותה, כי בדרכה לבית-הספר שבו היא מלמדת, שמעה צעקות "הצילו, הצילו" ורצה לכיוון שממנו הגיעו הצעקות. היא ראתה רכב עומד בצד הכביש, כשבתוכו גבר ואישה, ושניהם ישובים על המושב של הנהג. היא ראתה את הגבר מנסה למשוך את האישה, כאשר ראשה של האישה לכיוון הרצפה. המורה העידה כי שאלה את הגבר: "מה אתה עושה?" והגבר ענה: "זה הרכב שלי". גם האישה אמרה: "זה הרכב שלי". באותו שלב הגיעו שניים או שלושה אנשים. בסופו של דבר, הגבר הצליח להוציא את האישה מהרכב, לדחוף אותה, והאישה התיישבה על הרצפה מחוץ לרכב. הגבר נכנס לרכב ונסע. האישה צעקה "התיק שלי שם" והייתה בהיסטריה.

עוד העידה המורה, כי קודם לישיבתו על כיסא הנהג יחד עם האישה, הגיע הגבר מכיוון דלת הנהג, פתח את הדלת, משך אותה, והצליח להתיישב, כאשר שניהם ישובים על כיסא הנהג. לאחר מכן הנאשם הצליח למשוך את המתלוננת החוצה, כאשר ראשה מוטה כלפי מטה.

המורה הבהירה, כי איננה זוכרת אם הגבר, או אנשים אחרים, הם שהוציאו, בסופו של דבר, את האישה מהרכב, וזאת משום שהאירוע היה מאוד מהיר. היא זוכרת כי בסופו של דבר, עזרו לאישה בשלב האחרון לצאת מהרכב.

עדותה של המורה היוותה משקל מכריע בהחלטתה של השופטת, אפרת פינק, להרשיע את הבעל בסופו של דבר.

התביעה טענה כי יש ליתן אמון ומשקל מלא לעדותה של המורה, שהיא עדת-ראייה אובייקטיבית לאירוע שעברה במקום, אך במקרה. לפי גרסה זו, המורה ראתה את הנאשם מנסה למשוך את המתלוננת ולהוציא אותה מהרכב, כאשר ראשה לכיוון הרצפה.

עוד הוסיף בא-כוח התביעה וטען כי יש לדחות את גרסת הנאשם, משום שהיא איננה סבירה ואיננה מתיישבת עם המציאות ועם עדותה של המורה. לו הייתה נכונה גרסתו של הנאשם, שלפיה אך ישב ליד המתלוננת ואלמוני סייע לה לצאת מהרכב, לא הייתה המתלוננת מוצאת את עצמה על הכביש, כשחבלות בידיה. יתר על כן, הנאשם הודה כי "היו התגפפויות בידיים על הרכב". הנאשם הוסיף בחקירתו הנגדית פרטים שלא בא זכרם בחקירתו במשטרה ובעדותו הראשית, בין היתר תיאר אדם שהוציא "בצורה אלגנטית" את המתלוננת מהרכב, וזאת כאשר הנאשם יושב לשמאלה. המדובר בתיאור שאינו מתקבל על הדעת.

מנגד, בא-כוח הנאשם, עו"ד ארז צברי, טען כי עדויותיהן של האישה ושל המורה, אינן שוללות את גרסת הנאשם. האישה לא זכרה פרטים רבים מהאירוע וציינה, כי אמנם הייתה שם משיכה, אולם איננה יודעת כיצד הגיעה לרצפה. גם המורה לא ידעה לומר בוודאות כי הנאשם הוא שהוציא את המתלוננת מהרכב. גם לא נמצאה ראיה הקושרת בין החבלות שנגרמו למתלוננת לבין מעשיו של הנאשם. 

עוד טען בא-כוח הנאשם, כי הנאשם תיאר את האירוע באופן הגיוני, הן בהודעתו במשטרה והן בעדותו בבית-המשפט. הנאשם לא ניסה להרחיק עצמו מהאירוע וסיפק הסברים לחסרים שבעדויותיהן של עדות התביעה. מכאן, שיש לאמץ את גרסתו ולזכותו מחמת הספק.

לאחר ששמעה את טענות הצדדים, החליטה השופטת, אפרת פינק, להרשיע את הבעל בעבירה של תקיפת בת-זוג, הגורמת חבלה של ממש, תוך שהיא מסתמכת על עדותה של המורה בהכרעת-הדין כתבה השופטת, בין היתר: "המורה הינה אישה מן הישוב, עוברת-אורח, שאין לה כל אינטרס בתיק. כאזרחית טובה, ניגשה לאירוע שבו שמעה אישה צועקת "הצילו, הצילו" וניסתה לסייע ככל יכולתה. המדובר בעדת-ראיה אובייקטיבית, שאין לי כל סיבה לפקפק במהימנותה."

השופטת קבעה כי ישנה התאמה בין עדויות האישה והמורה, עובדה שחיזקה את החלטתה להרשיע את הבעל. השופטת דחתה את גרסתו של הנאשם לפיה האישה יצאה מהרכב בצורה אלגנטית מעליו, וקבעה כי היא אינה סבירה. היא אף דחתה את גרסתו לפיה אדם מזוקן אלמוני הגיע למקום וסייע לאישה לצאת מהרכב, שכן הוא לא מסר גרסה זו במשטרה, ומכיוון שעל-פי עדות הנאשם הוא ישב מימין למתלוננת, ולפיכך לא היה אמור להיות לה כל קושי לצאת מהרכב בכוחות עצמה.

השופטת קבעה כי: "הנאשם התכוון לעשות שימוש בכוח נגד המתלוננת. גם אם המתלוננת התנגדה להוצאתה, הרי שמדובר בהתנגדות לגיטימית בנסיבות העניין. ייתכן כי היה על המתלוננת לפתור את המחלוקת בנוגע לרכב בדרכים משפטיות ולא להיכנס לרכב שבו הגיע הנאשם. עם זאת, לא מצאתי, כי יש בכך כדי להצדיק הפעלת אלימות מצדו של הנאשם, על-מנת להוציא את המתלוננת מהרכב."

גזר-דינו של הבעל אמור להינתן במהלך השבועות הקרובים. פורטל 'יבנה שלי – MYavne' יעקוב וידווח.