'טיטניום' בצפון איטליה

מופע הפתיחה המהמם היה על ראש הר, אליו מגיעים ברכבל והוא משמש בחורף לסקי ולמראות עוצרי-נשימה.

במשך מספר ימים הופיעו באירועים רשמיים, עם חבורות אחרות, מסינגפור, קוריאה, גרמיה, וכמובן, איטליה, כאשר בשונה מהאחרים, ששרו קוראלים, ועיבודים מקהלתיים שרובם קלאסיים וכמיטב המסורת האירופאית המעונבת, את החבורות הישראליות שלנו שיבצו בסוף המופע ביודעין ("היו למארגנים קטעי וידאו שלנו" הם מספרים).
 

"הלהבנו את הקהל, שהצטרף לשירים שהם הכירו." מספרים זמרי החבורות "הרפרטואר שלנו כלל שירים בעברית, כגון: 'נבראתי לך, של שלמה ארצי, 'קטונתי מכל החסדים' של יונתן רזיאל, ו'מחרוזת רוק', ובלועזית את: 'עין בשמיים' של אלן פרסונס, 'עונות האהבה' מהמחזמר 'Rent', ולהיט הפסטיבל – 'טיטניום' של סיאה."

את השיר הזה, שכל אחד מתחיל לרקוד בשומעו, ביצעו בעזרת 'בום בוקס' שנתן קצב, בכיכרות הערים בהן ביקרו, כולל בקורטינה ד'אמפצו – בירת חבל הדולומיטים בסאן קנדידו, באנייה בשיט אגמים, במלונות ועוד…

השיר, שעובד באמנות על-ידי תמי כספי-אשל, מכיל שילובים של 'Does that make me crazy' ושל פוליס (every breath you take), והעיבוד גורם לרגליים לזוז בפקודה מתת ההכרה של המוח, בלי שהשומע מבין מה קורה לו גם אם הוא ייקה מהטירולים, עם כובע ונוצה, וגרביים מהוגנות עד הברכיים.

בסוף הכנס, צעדו החבורות ברחובות, מנופפות בדגלי הלאום, לכיכר העיר, שם שרו 2,000 איש את להיט האופרה 'נבוקו' – שירת העבדים העבריים של וורדי. 

"חזרנו על 'ענן מספר 9' ונופיע עם הרפרטואר הזה ביבנה ובארץ, בשנה הקרובה." הם מסכמים בגאווה.