טור דעה: מורשתו של מנחם בגין, מלא מלא
מאת: אל"מ (מיל') יאיר צדיק
בואו נתעורר ונעשה מעשה – למען עתיד ילדינו – ואולי תשוב יבנה להיות אור לעם ישראל כבימי הסנהדרין
מזה 64 שנים שאני נושא בגאווה את השם 'יאיר', שניתן על שמו של אברהם ('יאיר') שטרן – מנהיג, משורר, ולוחם לחירות ישראל. אבי, ד"ר שמואל צדיק ז"ל, היה מלוחמי חירות ישראל (לח"י), ובילדותי, לקח אותי לראות את תאו, בכלא עכו, והדגים לי כיצד פרצו את הכלא, וכיצד נלחמו, עד כלות הנשמה, לגירוש הבריטים ולהקמת המדינה.
מה חדש?
אבי, שנפטר כשנה לאחר בר המצווה שלי, השאיר לי את חלומו שהתגשם, כלוחם להקמת מדינת ישראל – מדינה של חירות וצדק – לאומי ואישי. זה המטען המוסרי שאתו יצאתי לחיים, לקראת היותי לוחם אוויר במשך 40 שנה.
זכורה לי היטב עלייתו של מנחם בגין לשלטון ב-77. זו השנה שבה הצבעתי לראשונה, כשנה לאחר שסיימתי את קורס הטיס, והשמחה בבית הייתה עצומה. בהמשך שירתתי כנווט בטיסות רבות עם רוה"מ בגין ואף הייתי בצוות שהטיס אותו לראשונה לקהיר, לפגישה עם אנואר סאדאת. הייתי מאוד גאה לראות כיצד הוקם פרויקט שיקום השכונות, נחקקו חוקים מהפכניים לטובת צדק חברתי, וזכורה היטב אמירתו האלמותית: "יש שופטים בירושלים". בטיסות נפגשנו ושוחחנו אתו פעמים רבות – איש ישר-דרך, אמיץ וצנוע.
מאז, חלפו שנים רבות ואת יכולותיי השקעתי בלהיות נווט מבצעי, מפקד יחידת ניסויי הטילים בפלמחים, להיות בצוות המוביל של פרויקט ה'חץ', ובהמשך, יזם בתחומי ההייטק והאנרגיה וכמתנדב למען הנוער ביבנה.
אף פעם לא הייתי מעורב בפוליטיקה, אבל אינני יכול עוד – הגענו למשבר קריטי לחיי מדינת ישראל – האם ניגרר לדרכו של בן-גביר, או שנצליח בהובלתו של גדעון סער "להחזיר עטרה ליושנה" למורשת הגדולה ההיא?
זהו, החלטתי שיותר אסור לי לעמוד מן הצד, ואני חייב לתת כתף ולהיכנס מתחת לאלונקה.
הפעם יש תקווה חדשה – גדעון סער מביא שינוי אמתי – מנהיג ימני וליברלי, המקובל על כלל הציבור מימין ועד שמאל. היחידי שיכול לשוחח עם אנשי הימין, עם הדתיים הלאומיים, עם אנשי המרכז והשמאל, ואף יכול לשלב בצורה מכובדת (ולא נסחטת) את נציגי החרדים.

גדעון סער. צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ
גדעון סער מייצג את הליכוד הקלאסי של בגין ושמיר, בדרך המשלבת אהבת ארץ ישראל עם אהבת האדם ויושר אישי. דרך מאחדת ובעלת ערכים לאומיים, חברתיים ואנושיים.
אנחנו בקרב על חיינו, ספגנו יותר מ-5,000 אבידות, 'חטפנו חזק', אבל אנחנו עדיין 'על הרגליים', ואנחנו ננצח, כי אנחנו יכולים להיות עם אחד ולנצח את המלחמה הזו – ולנצח נוכל רק ביחד.
בואו נתעורר ונעשה מעשה – למען עתיד ילדינו – ואולי, תשוב יבנה להיות אור לעם ישראל כבימי הסנהדרין – אור של אחדות, יושר וצדק אזרחי – ניתן תקווה חדשה לנו ולילדינו. זו התקווה שלי, זו התקווה של כולנו!
