השרירן ברק שטורך: יצא מהקבר

לפני שנתיים וחצי התהפך ברק שטורך כשרכב אופנועו במושב בן-זכאי. ברק אושפז לתקופה ארוכה כאשר חודש וחצי מתוכה היה שרוי בתרדמת, וכשהוא  מחובר למכונות החייאה במצב אנוש. לאחר מכן עבר תקופת שיקום ארוכה מאוד. הרופאים אמרו לו שרק בזכות ממדי גופו הגדולים – שרד את התאונה בכלל, אבל השהייה בתרדמת חיסלה אותו לחלוטין. ברק ירד בסביבות 50 ק"ג ממשקלו ונראה כמו חצי בן-אדם. כך גם היה מצבו הנפשי. מי היה מאמין שברק ירים את עצמו, בנחישות אין קץ, ויגיע למקום בו הוא נמצא כיום?

ברק שטורך ( 30), תושב העיר יבנה, הוא דייג, איש אוהב ים, אשר הולך יחף לעשות קניות בשוק, מעשן נובלס, אוהב גלישת רוח עם מפרש, וכאשר "הים גבוה והרוח נותנת בראש – גם אלוהים לא יוציא אותי מהמים" הוא מספר. אז מה הקשר בין כל זה לבין פיתוח גוף, אתם שואלים? שטורך עושה לכם סדר: "המהות, הזהות והחלום האינסופי שלי זה חדר-כושר וכל סביבתו הבריאה. כלל הצופן בחובו הקפדה על תזונה תקינה, יעילה, בריאה, ונכונה בשילוב של פעילות ספורטיבית סיזיפית וקשה".

ברק שטורך. בדיוק שנתיים מאז. מונשם ומורדם (מימין) וכיום! (משמאל)

בשנים האחרונות שטורך מתחרה בתחרויות 'מר ישראל', אבל כל זה לא יכול היה לקרות לולא כוח הרצון הגדול שלו כאשר הוא החלים מתאונת-דרכים קשה שעבר. "מאז ומתמיד ראיתי את עצמי כמקצוען לכל דבר, פרט לחלק התחרותי, בו מעולם לא נטלתי חלק. פה ושם בעבר הרחוק, טיילו להן כל מיני מחשבות חצופות בדבר השתתפות שלי בתחרות פיתוח גוף, אבל כל הזמן ידעתי שזה לא המקום ממנו באתי כי הגעתי מהנשמה – ושם אשאר. זאת הייתה הגישה. אחרי הכל, הרבה קוביות, הרבה כתפיים ויד קדמית נהדרת, מפנקות הרבה יותר מגביע ופותחות לא מעט דלתות".

לאחר התאונה ירד כ-50 ק"ג ממשקלו. רק הנחישות וההתמדה החזירה אותם ובגדול

שטורך, שעבר תאונת-דרכים קשה בעבר, סיפר על הימים הקשים: "חוץ מלשבת בין הקירות ולבהות בתמונות של מתאמנים אחרים בפייסבוק, לא עשיתי דבר. קשה ללכת, כואב לשבת ועצוב לשכב. הכל היה מבאס. החלק הכי קשה היה לראות 'בילדרים' שהתחרו, חבר'ה צעירים בתחום, מחבקים ומנשקים גביעים על פודיום ברחבי העולם. אנשים שהם צעירים ממני בכמה שנים, וחלק אפילו מבוגר יותר, אבל בשורה התחתונה – פעם הייתי הרבה יותר מהם, או לפחות מחלקם הנכבד. לא עשיתי עם זה כלום, הייתי על הקרשים, ואיפה הם? רק מעלים תמונות של עצמם, בשיא שלהם, בזמן שאני מעביר זמן כאוב, וצופה באותן תמונות מנצחות של אותם בילדרים".

פינויו של ברק ממקום התאונה. צילום: שלמה דביר hnn

עד כמה זה כאב לך?
"כעסתי על עצמי, כעסתי על אופנועים וגם על אלוהים. הייתי חייב להרים את עצמי, אחרת כלום לא היה זז בחיי. במבט לאחור, אני יודע את זה בוודאות, ויכול להצביע על כך כנקודת המפנה".

מה זה בשבילך פיתוח גוף?
"בודי בילדינג זה כמו ריצה, יש כמה מקצים. בתור בודי-בילדר, בגרסאת אתלטיק, עליי להקפיד על פרופורציות מדויקות מאוד ואחוזי שומן אפסיים. אם היה לי יותר זמן להכנה – אז הייתי הולך על קטגוריה פיתוח גוף 1. יותר מאסה ופחות חיטוב, אמנם עם פחות פרופורציות, אך מאסה בלי חשבון".

איך צברת את הידע בתחום?
"בכוחות עצמי. עשיתי קורסים קראתי באינטרנט לאורך השנים, נפגשתי עם אנשים. מעבר לכך, אני בילדר בנשמה. אני מוכשר לכך. אני עושה כל סט מהנשמה וכל צרחה במכון באה מהלב, אז הכל יותר קל לי, לעומת כל מי שהוא לא אני. אני מאמן עוזר ותומך בהרבה חבר'ה צעירים. והכל כמובן בחינם".

מי נותן לך טיפים?
"איתיאל שפירא, חבר טוב, שהוא אחד המוכשרים בתחום. הוא נותן לי 'נגיעות' ומלטש את העבודה על הגוף. הוא כמו התאילנדים, שבאים בסוף, אחרי שהפרויקט נגמר ומניחים את הבלטות. הוא מאוד עוזר לי לחשוב, ביחד, הוא מייעץ, הוא פוסל, הוא שולל, ואת הכל הוא עושה מהלב. אפילו אם יחסר לי אוכל – הוא ישלים. הוא עושה המון בשביל לקדם את מעמד פיתוח הגוף בארץ, והכל בלי תמורה".

התחרות האחרונה של שטורך נערכה בחודש מאי החולף והוא סיים בה במקום הרביעי בקטגוריית אתלטיק מעל 1.75 מטר במשקל 100 ק''ג. התחרות הבאה תיערך בעוד עשרה חודשים, ושם כבר מקווה שטורך לעלות על הפודיום אחרי שסיים חמישי ורביעי בשתי התחרויות האחרונות שלו.

להתרשמות קצרה מאימון של ברק 

גלריית תמונות: