הצעיר מיבנה שמנהל את עולם הגיימינג: כיום גם מתנדב בשיקום פצועי מלחמה

ההתחלה הייתה מוקדמת – מאוד

ברוש החל את הקריירה שלו בענף כבר בגיל 16: "ההורים שלי לא ממש אהבו שאני נמצא המון במחשב, אבל בסוף היו לי שם המון חברים, והשתתפתי בקהילות שלמות של שחקנים באותו גיל ועם אותו תחום עניין," הוא מספר.

"בשלב כלשהו התחלתי לארגן תחרויות ובניתי פורום קהילתי לשחקנים במשחק League of Legends, שבזמנו היה ה'פורטנייט' של כל הצעירים והיה מאוד פופולרי."

הפרויקט הקהילתי הזה הצליח מאוד, עד כדי כך שברוש החל לקבל תמיכות מחברות המשחקים, וטלפון מיו"ר העמותה לגיימינג תחרותי. שנתיים לאחר מכן, ב-2014, עם פרישתו של היו"ר הקודם, נבחר בבחירות ליו"ר החדש.

"זה משהו שרציתי לקחת מאוד ברצינות, כי הרגשתי מחויבות לקדם את הענף ואת כל הגיימרים למעמד שאני מאמין שראוי להם. בישראל יש טאלנטים רציניים ומצוינים, וצריך לפתח אותם לרמות הבינלאומיות הגבוהות שאפשר להגיע אליהן – עם קצת השקעה ומאמץ. זה בידיים שלנו."

זה היה השלב שבו החל ברוש להוביל את נבחרות ישראל בגיימינג לאליפויות הבינלאומיות. האליפויות הללו מתקיימות מול קהל חי ומשודרות באינטרנט למיליוני צופים.

"אני זוכר שחברת Riot Games, מהגדולות והחשובות בעולם הגיימינג, החליטו לעשות עלינו סרט דוקומנטרי, על הנבחרת שהובלנו לאליפות העולם בקוריאה. זה היה מבחינתנו כבוד גדול, ודבר מאוד מרגש, כי זו במה בינלאומית שישראל, בענף הזה, עד אותו מועד, לא כל-כך הצליחה להגיע אליה."

הסרט הקצר, בן 10 דקות, על מסעה של נבחרת ישראל, הוקרן למאות אלפי צופים בשידור חי ולאחר-מכן עלה ליוטיוב, שם הוא עדיין זמין לצפייה.

"זה גם היה השלב שבו התחלתי להיכנס לפוליטיקה של הענף."

הצמיחה במעמד של ישראל בעולם

בשנת 2019 התקיימו בחירות דמוקרטיות לדירקטוריון הפדרציה הבינלאומית של הענף, ה-International Esports Federation, או בקיצור IESF, שיושבת בקוריאה הדרומית. העמותה לגיימינג תחרותי, אשר מייצגת את ישראל בארגון, העמידה את ברוש לבחירות מטעמה.

"אני זוכר שרצינו לעשות שינויים מהותיים בארגון," הוא אומר: "הוא היה מסואב, התנהל באיטיות ועם בירוקרטיה שלא תאמה למאה ה-21, בטח לארגון שעוסק בגיימינג, ענף שאמור לייצג חדשנות."

בבחירות אלו, המצביעים הן מדינות המיוצגות בפדרציה. ברוש קיבל תמיכה מ-40% מהמדינות ונבחר לדירקטוריון, יחד עם עוד 4 מועמדים ממדינות אחרות.

"זו הייתה מהפכה של ממש בפוליטיקה של הענף… הרבה כוחות צעירים יותר נכנסו, והתחלנו לארגן מחדש את כל המוסדות והמנגנונים. זה איפשר לפעילויות לגדול בצורה מרשימה."

זו הייתה שנה אינטנסיבית עבור ברוש: באותה שנה הכריז הארגון הישראלי, בראשותו, יחד עם מכבי תנועה עולמית ומשרד ראש הממשלה, על הבאת אליפות העולם של הפדרציה לישראל, שתתקיים בעיר אילת בשנת 2020.

"זה היה אחד הרגעים המרגשים בחיי," מספר ברוש. רגע ההכרזה תועד, כאשר הוא ייצג את המדינה המארחת, ישראל, על במת אליפות העולם בשנת 2019 וקוריאה, וקיבל, באופן סמלי, את דגל הפדרציה מנשיא הארגון.

אך כזכור, הקורונה הגיעה בתחילת 2020 ומינהלת אליפות העולם, שהוקמה בינתיים בכפר המכביה, החלה לעבוד על אלטרנטיבות: "היינו צריכים לארגן סוג של עסקה חדשה מול כל הגורמים – משרדי הממשלה, הפדרציה העולמית, מכבי העולמית, ועיריית אילת, כמו גם כל נותני החסות. בסוף, קיימנו את התחרות במתכונת אונליין – ודחינו את האירוע ל-2021, כדי שלא נאבד את הזכויות לאירוח."

ואכן, התחרות התקיימה אונליין בשנת 2020, ולבסוף ישראל אירחה את התחרות באילת, בנובמבר 2021: "התחרות כללה נציגים מ-81 מדינות, כולל מדינות ללא קשרים עם ישראל, כמו אינדונזיה. היא הייתה התחרות הספורטיבית הראשונה בארץ, שכללה נציגות מאיחוד האמירויות הערביות." באותה השנה נבחר ברוש לקדנציה של שנתיים, כנשיא הפדרציה האירופאית לספורט אלקטרוני.

בשנה העוקבת, אינדונזיה נבחרה לארח את התחרות, ועל אף האירוח הישראלי, ממשלת אינדונזיה לא איפשרה לנבחרת ישראל להשתתף: "זה היה מפח נפש," מספר ברוש. "הנבחרת מאוד רצתה להגיע לתחרות, והאינדונזים היו בארץ וקיבלו אירוח ראוי מאוד. זו הייתה יריקה בפרצוף."

אך מבחינת ברוש, זה היה סימן שיש לקיים קרב פוליטי: "אני טסתי לאינדונזיה בעצמי, בסיוע של הפדרציה העולמית השגתי ויזה לדרכון הישראלי שלי, ושם הצגתי, באסיפה הכללית, הצעה לשינוי תקנון הפדרציה, כך שמדינה שלא מסכימה לארח מדינה אחרת – לא תורשה לארח את התחרות. האינדונזים ומדינות ערב התנגדנו נחרצות – וגם הנשיא של הפדרציה, שחשש שחוק שכזה יגרום להרבה מדינות לא לרצות לארח את התחרות." אך הסיפור הסתיים בניצחון מוחץ. "המאמצים הפוליטיים שעשינו, והתמיכה שגייסנו, אפשרו לנו לנצח את ההצבעה הזו, והתקנה נכנסה לספר החוקים."

באוגוסט האחרון, התקיימו הבחירות עם סיום הקדנציה להנהגת הפדרציה העולמית, וברוש היה מועמד לבחירה חוזרת. בבחירות אלו הוא כבר קיבל קרוב ל-80% תמיכה מהמדינות המיוצגות: "אני מאמין שכמעט כל המדינות תמכו, למעט המדינות הערביות." באותה ההצבעה הוכרזה סעודיה כמארחת הבאה של התחרות. "הם יודעים שהם מחויבים לקבל אותנו עם דגל ישראל," מספר ברוש. "ושאם לא יהיה כן – יהיו לכך השלכות על המעמד שלהם בפדרציה, כמי שמפרים את התקנון."

במלחמה הכל השתנה

עם תחילת המלחמה, ברוש החל להתנדב איפה שאפשר: "ארבעה חברים ומכרים שלי נרצחו בפסטיבל נובה ב-7 באוקטובר," הוא מספר. "מאותו רגע עזבתי את כל מה שעשיתי והתחלתי להתנדב איפה שיכולתי. בהתחלה הסעתי מילואמניקים ואוכל לחיילים מהמרכז לדרום. אח"כ הצטרפתי למוקד המתנדבים של העירייה, על-מנת לתת יד לכל מי שזקוק לכך. אני באמת מאמין שזה חשוב."

בנוסף, הצטרף להתנדבות במטה החטופים בכיכר החטופים (כיכר היכל התרבות), אותו מובילה רונית ארנפרוינד בעיר: "כשהחלה המתקפה של חמאס, ובימים העוקבים, הרגשתי, אני חושב כמו כולם, שחלק מהלב שלי פשוט נעקר ממני," הוא מספר: "הרגשתי שאני חייב לתרום את חלקי כדי לוודא שסדר העדיפויות הציבורי הוא: קודם כל הם."

ועם זאת, גם עליו האפקט ההרסני של המלחמה לא פסח: "רוב הלקוחות שלי הם מחו"ל, וכמעט כולם ביטלו או השהו הסכמים, וביטלו הרצאות והשתתפות שלי בכנסים. התירוץ הרשמי היה שאני מאוד מזוהה עם ישראל, והם לא רוצים את הזיהוי הזה עם השם שלהם, כדי שזה לא יפגע באירועים שלהם."

אבל בשביל ברוש, מעולם לא באמת הייתה לו בחירה בעניין: "בשבילי, הבחירה היא ברורה: אמשיך להיות מזוהה עם ישראל ולייצג אותה בענף שלי, גם אם יש לזה מחיר אישי. אני חושב שכל ישראלי צריך להרגיש בטוח לעשות את הבחירה הזו."

כיום מקיים ברוש, כפי שצוין, פעילויות במסגרת העמותה לגיימינג תחרותי, יחד עם מכבי ישראל, לחיילים בשיקום בבתי חולים ברחבי הארץ: "הגיימינג הוא דבר מחבר, מהנה ומרגש," הוא אומר: "הפעילויות הללו מחזירות קצת אור למקום שיש בו לא מעט חושך."

יבנה על מלא

"אני לא מתכוון לחזור לתל אביב," מספר ברוש: "אני אוהב את יבנה, וב-5 השנים האחרונות היא הפכה לבית עבורי, ואני רוצה להישאר."

כשנשאל על הבחירות לראשות העיר, אמר: "אני חושב שאלון רוזן, רועי גבאי ואלי מזוז – מתמודדים ראויים, אלא שאני לא זיהיתי אצל אף אחד מהם את תפישת העולם הליברלית. בחודשיים האחרונים עקבתי אחר הדמויות שמדברות על ליברליות, וזו רונית ארנפרוינד.

אז אומר כך – בסוף גם רועי גבאי כיום הוא ראש עיר יחסית חדש, ואם אלון ייבחר, או אלי מזוז – הם יהיו צעירים וחדשים בתפקיד. לכן, אני הייתי רוצה לראות  מישהי מנוסה עם הוכחות ומחויבת לתפישה הליברלית, לא בקמפיינים, אלא בעשייה לאורך שנים רבות. במועצה, בעיקר, עם ראש עיר צעיר – חובה שיהיו נשים כמו רונית, עם ניסיון וגם קשרים ארציים."

"זו הסיבה שאני תומך ברשימה של רונית ארנפרוינד. אני באמת חושב שרונית והרשימה יידעו לתת את הכוח הגבי לראש העיר, ולהוביל קו ליברלי, שיודע לכבד את כולם ולעשות בעיר סדר עדיפויות שמיטיב עם כל תושביה. הם לדעתי מייצגים את הרשימה עם הכי הרבה ניסיון ועשייה חברתית מכל הרשימות למועצה."

"בסוף, אתה רוצה שתהיה אימא/מנהלת שתדאג לעשות סדר – בשבילי רונית היא מועמדת כזו!"