הצעה: קו חירום לנפגעי הרשת החברתית יוקם ביבנה

חברת המועצה רונית ארנפרוינד-כהן, ניהלה, עד לפני מספר שנים, את קו החירום הארצי של משרד הרווחה לתמיכה בנשים נפגעות אלימות במשפחה. מתוך ניסיונה המקצועי ורגישותה לבני-הנוער, לאחר שהגיעו אליה סיפורי מצוקה של בנות ובני-נוער שנפגעו מהיחס בוואטסאפ ופייסבוק כלפיהם, גייסה את מקצועיותה הפסיכולוגית והניהולית בתחום והגישה הצעה, לראש העירייה ומועצת-העיר, להקים ביבנה קו חירום, כשהיא מציעה את עצמה, להכשיר את המתנדבים ולרכז את הפעילות, והכל בהתנדבות.

חברת מועצת-העיר. רונית ארנפרוינד-כהן. תוביל את הפעילות בהתנדבות

וכך הציגה רונית את הנושא, שהועלה בישיבת מועצת-העיר האחרונה: בשנים האחרונות, למרחב החברתי, בעיקר של בנות ובני-הנוער, נוספה זירה רחבת היקף ונטולת גבולות והיא המרחב הווירטואלי של הרשתות החברתיות שמקיפות את: פייסבוק, אינסטגרם, ווטסאפ, ויוטיוב, כל זאת בנוסף לזירות החיים האחרים שלהם. לפני כשנה ח"כ יפעת קריב, מ'יש עתיד', הביאה לחקיקת  'חוק הסרטונים', שאומר: "פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום, הינו עברה בחוק דיני עונשין."

הגיעו אליה סיפורי מצוקה של בנות ובני-נוער שנפגעו מהיחס בוואטסאפ ופייסבוק כלפיהם

החוק הוא חדש וחדשני בעולם ואמנם חשוב, אך אין בו מענה כולל לתופעה ובוודאי לטיפול הנדרש לנפגעות ונפגעי הרשתות החברתיות. תופעות פרסום מבזות, מזלזלות, משפילות, עד כדי חדירה לפרטיות האינטימית של הזולת, לצערנו  שכיחות, ובעיקר בקרב בני-הנוער. הרשתות החברתיות חושפות את הנוער למרחב שיכול להיות אלים, ללא הגנה ויכולת להתמודד מול ההפצה והחשיפה, מצוקה שעלולה לערער את חייהם של בנות ובני-הנוער, שממילא נמצאות/ים בגיל ובתקופה פסיכולוגית מאוד שברירית וטעונה מבחינת הדימוי האישי והביטחון-העצמי. ההתייחסות, המבודחת לכאורה, המופצת ברשתות החברתיות בקלות ומסלימה ומתעצמת במהירות, יכולה לערער את נפשם של בני-הנוער, עד כדי ניסיונות להתאבדות, כשלצערנו חלקם הצליח בכך. התמודדות עם התופעה הזאת שהולכת ומתרחבת חייבת להיות ברמות ובכלים שונים, החל מהסברה, חינוך, חקיקה, אכיפה ועד כלים לטיפול בקורבנות.

נערות ונערים שהפכו קורבנות הרשתות החברתיות, ברובם הגדול אינם מדווחים על כך ונותרים עם המצוקה ללא מענה. אנו, כאמונים על רווחתם וביטחונם האישי והציבורי של התושבים, מחויבים לתת את הדעת על כך ולייצר כלים ומענים חדשים וחדשניים לגונן ולטפל בקורבנות ולהמשיך לבחון דרכים להתמודדות ומיגור התופעה.

נכון להיום, אין בעיר, שום קו-חירום, במתכונת של קו-חירום שתומך ונותן מענה ראשוני לאנשים ונוער במצבי מצוקה ובסיכון, באופן אנונימי

רונית הוסיפה עוד כי "לאור דוח מבקר המדינה אשר חושף כי 'בישראל נפגעים, מדי שנה בשנה, אלפי ילדים ובני-נוער מהתעללות מינית או פיזית, אבל למרות הנתונים הקשים, מצא מבקר המדינה כי לקטינים נפגעי עברות אלימות לא הוסדר מענה טיפולי מערכתי מותאם, זמין ופטור מתשלום, כפי שהוסדר לגבי קטינים נפגעי עברות מין.' עוד אומר הדו"ח, מוסיפה רונית, כי: 'בפועל המענה הטיפולי לקטינים נפגעי אלימות תלוי בהיצע השירותים הקיים ברשות המקומית שבה מתגורר הקטין, בזמינותו . המבקר הדגיש כי היעדרם של מענים מותאמים וזמינים לקטינים נפגעים משמעו לעתים החרפת הנזק שכבר נגרם להם'. הדו"ח מחזק את הדרישה שלי להקים קו חרום לבני נוער בעיר."

רונית הציעה להקים קו חירום לבני-הנוער, נפגעי אלימות בכל זירות חייהם, קו שיאפשר להם להתקשר אליו באופן אנונימי ולקבל עזרה ראשונה, תמיכה והכוונה. על-פי הצעתה, הקו יפעל באמצעות מתנדבים שהוכשרו לתת מענה ראשוני למצוקת בני-הנוער, וכל שנדרש מהעירייה הוא רכישת מרכזייה טלפונית (שככל הנראה קיימת במחסן העירייה) ושיוקצה לכך חדר קטן, לפעול ממנו.

מתוך ניסיונה המקצועי, מוכנה רונית לקחת על עצמה להכשיר את המתנדבים ולרכז את הפרויקט, כמובן בהתנדבות מלאה.

מרבית קווי החירום בארץ, לתמיכה באוכלוסיות שונות, הינן עמותות שהוקמו ביוזמה מקומית של קבוצת אנשים שאכפת להם, "חשבתי שנכון שאנחנו, כרשות, ניתן מענה לצרכי הנוער בתחום, ולא באמצעות הקמת עמותה." טוענת רונית "נכון להיום, אין בעיר, שום קו חירום במתכונת של קו-חירום שתומך ונותן מענה ראשוני לאנשים ונוער במצבי מצוקה ובסיכון, באופן אנונימי. קו חירום איננו פועל במתכונת של מענה טלפוני שנותן שרות כזה או אחר לבעיות שונות של התושב, וגם לא שירותי הטיפול ו/או יעוץ לבני-הנוער, ככל שהם קיים באופנים שונים על-ידי העירייה, אינם נותנים את המענה שקו חירום שכזה נותן." היא מוסיפה, ומסכמת: "אוכלוסייה גדולה, שנמצאת בסיכון ומצוקה, נמנעת מלבקש עזרה ותמיכה גלויה וישירה, לכן הוקמו קווי החירום, שמאפשרים, בשלב ראשוני ומקדמי, ליצור קשר באופן אנונימי, כשאינם מחויבים להזדהות, בעיקר בשעות הערב והלילה. קו החירום, מהווה שלב ראשון ביכולת לעזור ולכוון את בני-הנוער לטיפול וליציאה מהמצוקה שבה הם נמצאים. לשמחתי, היו כבר אנשים נפלאים שפנו אליי, שמוכנים לעבור הכשרה ולתת מענה בקו חירום… בהתנדבות, בימים אלה אני רושמת את השמות של כל מי שפונה ומוכן/ה לקחת חלק בעשייה החשובה הזאת."

היו כבר אנשים נפלאים שפנו אליי, שמוכנים לעבור הכשרה ולתת מענה בקו חירום… בהתנדבות

למה רק רושמת, ולא מתחילה בהכשרה של האנשים?
"כיוון שהנושא איננו מוכר לחלוטין בעיר והינו חדש לעירייה, ראש העירייה ביקש זמן לבחון את ה'איך', כמו גם ביקש מחברת מועצת העיר, לינה שרון, ללמוד על הנושא, בשבוע הבא יש לי פגישה אתה, בשמחה אחלוק ואשתף מהידע שלי את כל מי שרוצה ללמוד את הנושא ולתרום לקידום הפרויקט החשוב הזה, ובישיבת מועצת-העיר הבאה אביא שוב את הנושא, ואני מקווה שהפעם המועצה תחליט על הקמת הקו."

אם יש עוד תושבים שקוראים את הכתבה ורוצים להירתם ולקחת חלק בהכשרה והפעילות, אפשר לתת להם את הפרטים שיפנו אלייך?
"בוודאי, תמיד, על כל נושא, ובוודאי בנושא הזה. באימייל: [email protected], ובטלפון שלי: 0504303271.