הפסד ראשון ואינספור נורות אזהרה למכבי יבנה

אבל המשחק עצמו מול ילדי שמשון תל אביב הייתה פשוט לא טוב. מהפתיחה יבנה הייתה מבולבלת ובהיעדרו של חיים יוסף, האמצע היה פרוץ ויבנה הייתה פשוט עקרה במרכז השדה. 

השחקנים לא מספיק טובים, לא מצליחים להניע כדור בחלק ההתקפי ובהיעדר חלוץ מטרה מובהק, יבנה גם לא הגיעה להזדמנויות ראויות, בעיקר במחצית הראשונה. 

באופן טבעי אחרי ששמשון עלתה ליתרון, נטילת הובלת הכדור הייתה יבנאית, אך ללא יעד, כתובת או כדורי עומק חכמים. 

אבל מעל הכל בלט מנהיג. מנהיג אמיתי שירים את הקבוצה, שינהל את המשחק, מאמן על המגרש. 

אין ליבנה שום שחקן כזה שיכול להוביל את החברים שלו על כר הדשא ולהרים אותם ברגעי משבר או חוסר אונים. 

אם עד עכשיו המשחקים יחסית זרמו בסדר אז עכשיו הבעיה של מרכז השדה צועקת בקום רם. 

חסר קשר התקפי באופן דחוף.

אם יבנה לא תביא קשר אמצע, ולפחות עוד שחקן סגל בכיר, אין לה יותר מדי מה למכור בליגה לכל אורך העונה. 

יש כסף למכבי יבנה ויש כסף ברפורמה, צריך רק לדעת איך להתנהל איתו. עם כל המיליונים שנשפכו פה בשנים האחרונות לא יזיק להשקיע בשני שחקנים. אין מה לחכות לינואר.

ראש העיר רועי גבאי, הבוס של הקבוצה במתכונת הנוכחית שלה, מגיע למשחקים ורואה את הקרנבל שיש בכל משחק. 

אין לו את זה בשום מקום בעיר באופן קבוע. הוא חייב לדרוש לחזק את הקבוצה שתהיה רלוונטית עד הסוף. 

כפי שראינו אין שום קבוצה בולטת יתר על מידה וזאת עשויה להיות העונה של יבנה בצורה חכמה, נכונה ועם טיפת מזל. 

יבנה חייבת להתחזק עוד בתחילת השבוע בשני שחקנים כשלפחות אחד מהם בכיר, עד בכיר מאוד. 

בערך 900 אוהדים ראו את טקס שחקני העבר שנערך בצורה ראויה, יפה, מרגשת ויותר משודרג מהפעם הקודמת. 

ילדי המחלקה עלו עם שני שחקני העבר אשר חלפון ואשר סלומון שזכו למגני הוקרה ולהמון המון כבוד והערכה על פועלם למען המועדון בשנות ה 80. 

ככה זה צריך להיות וככה זה אמור להיות. עבר, הווה, עתיד. 

חג שמח