הניצחון על הגזענות: עכשיו הסרט

מאות מבני העדה האתיופית צפויים להפגין היום (שני) בתל-אביב. אחד ממארגני המחאה הוא גטהון קובי טפרה היבנאי, אשר בנות תיכון 'נריה' ערכו סרט על הניצחון האישי שלו. ראיון קצר רגע לפני ההפגנה

לפני כשנה וחצי (ראה כתבה כאן) קבע בית-המשפט כי גטהון קובי טפרה יפוצה בסכום של 35,000 שקלים על-ידי אישה שכינתה אותו "אתיופי מסריח". בשבוע שעבר בנות מגמת תקשורת התיכון הדתי 'נריה', פרח גוזלן, חני מדולסי וספיר לסרי, הכינו סרט על המאבק שלו לצורך עבודת הגמר שלהן.

טפרה סיפר לפורטל: "לפני מספר חודשים פנו אליי בנות מתיכון 'נריה' במגמת תקשורת. מדובר בתלמידות כיתה יא' שניגשות לבגרות חמש יחידות לימוד. הן אמרו לי: 'שמענו עליך ואנחנו רוצות לעשות סרט על גזענות, והמאבק שלך הוא מאוד מרשים'. שאלו אם אני מוכן לשתף פעולה. הסכמתי. הסרט עוסק בתביעה שלי בשעה שמשפטים כאלו נזרקים כמו פטריות לחלל האוויר. על איך היה לי העוז לבוא ולתבוע. ביום חמישי האחרון התקיים יום הצילומים. זה התחיל בגן הסנהדרין וסיימנו בשכונה שלי."

גטהון קובי טפרה. אנחנו לא צריכים להשלים עם הדבר הזה

איך עבדה הדינמיקה עם הבנות?
"הייתה כימיה מטורפת. אתה רואה את הרצינות וההשקעה, הן נורא מחוברות למה שהן עושות. חשוב לי לציין שמדובר בארבע בנות מכל העדות, ואני שמח שהנושא הזה מחלחל ומגיע לתודעה גם במערכת החינוך. ברגע שאותה אישה באה והטיחה בפניי 'אתיופי מסריח' – היא התכוונה להשפיל, לרמוס, מה שעשו לי בתור ילד באתיופיה, אמרו לי 'יהודי מסריח'. אם אז זה היה אנטישמי, ואין ספק בכך, אז על אותו משקל 'אתיופי מסריח' זה חייב להיות גזעני. אמרתי לעורך-דין שלי 'אני לא מגיע לשום פשרות ושום גישור, אני רוצה ששופט יתמודד עם התביעה שלי'. זה היה עקרוני. אני חוויתי אנטישמיות, יש כאלו שיודעים לכתוב את המילה, אך לא מבינים למה זה גורם."

העובדה שעשו עליך סרט גורמת לך גאווה?
"זה מראה לי שעשיתי את המעשה הנכון, החכם, הצודק, מבחינתי. אמירה לסביבה שלי, האחים שלי, האחיינים שלי, הקהילה שלי. כל עוד היהודים קיימים – האנטישמיות תהיה קיימת, וכל עוד יש את כל הצבעים – תהיה גזענות גם. אנחנו לא צריכים להשלים עם הדבר הזה. אם זה קרה לי – זה לא גורם לי לאושר עילאי, זה אומר לי שפעלתי בדרך הנכונה ועשיתי את הדבר הנכון והצודק, לא לוותר מהמקום שלי. אני מקווה שזה יחלחל לקהילה."

מתוך ההפגנה הקודמת בתל-אביב

אלו תגובות אתה מקבל מאז שפורסם פסק-הדין?
"בהתחלה אמרו לי 'על כל פיפס כזה אתם הולכים לתבוע?'. אז קודם כל אני מתנער מהמונח 'אתם'. הרעיון בתביעה שלי הוא שאותם אנשים חשוכים ישמרו את הדעות שלהם בתוך הבית ולא ירשו לעצמם להטיח בי דברים כי צבע העור שלי אחר. בחוץ הם לא יתנהגו כפי שהתנהגו כלפיי. והיה אם יקרה מקרה כמו שלי, אז יכולים לקחת את פסק-הדין שלי כתקדים, והרבה עושים את זה. אנשים מתקשרים אליי ומתייעצים איתי. עורכי-דין של לשון הרע לוקחים את פסק-הדין שלי ולפיו בונים את כתב-ההגנה או כתב-התביעה. עשיתי מה שנוגע לחלקת האלוקים הקטנה שלי, אבל זה פסיק קטן, אנחנו צריכים להמשיך. המאבק שלנו במדינה הוא רק בראשיתו. אנחנו התעוררנו סוף סוף, אנחנו מבינים שאנחנו לא צריכים חותמת כשרות מאף אחד. ישראל זה אנחנו, זה הבית שלנו, זו המדינה שלנו, וניאבק בכל אמצעי למגר תופעות של גזענות."

היום (שני) תתקיים הפגנה גדולה שיש לך חלק לא מבוטל בארגון שלה
"תמיד אמרתי 'יום יבוא', ואנחנו חייבים לפעול כי אנחנו מופלים בכל תחום במדינה, וזה דבר שלא מתקבל על הדעת. זה חלום ילדות שלי. יש לי זכות מלאה וענקית ליטול חלק במאבק הזה, שהוא אחד הצודקים שהיו במדינה, ולא בכדי התקשורת בארץ ובעולם עצרה מלכת כדי לסקר את המאבק הצודק שלנו.  הרעיון שקמה קהילה כאגרוף אחד ואמרנו 'לא עוד, עד כאן' – זה פשוט מרטיט את הלב. ורק התחלנו."

איזה מסר אתה רוצה להעביר לקראת ההפגנה?

"אנחנו מתכננים את ההפגנה שתתקיים היום מפני שקובעי המדיניות במדינה עדיין לא הפנימו את הכאב שלנו ואת הנחישות שלנו, וההחלטה של היועץ המשפטי לא להעמיד לדין את השוטר שפגע בחייל – היא ביזיונית ומשפילה. המסר הוא שיש מה לעשות ולא לעבור לסדר היום. אנחנו נמצאים במדינה שלנו ויכולים לתבוע את העלבון שלנו. הגיע הזמן שנבין שאנחנו נמצאים במדינה שלנו וישראל זה אנחנו, ממקום גאה, ולא מתנצל."