הלב של המנהיג

מנהיג צריך לקחת אחריות. עליו לדאוג לכך שהפעולה של הכניסה לארץ לא תהיה רק ניסית, מכוח ציווי ה', אלא תיכנס גם למסגרת הטבע, בהחלטה ובשכל האנושי של משה.

גם בפרשת "קורח", כאשר חלקו עליו, משה לא נלחם כדי למחוק את המתנגדים, אלא כדי לשנות את דרכם ולהיכנס לליבם הטהור שיש לכל יהודי. הוא רואה בהם את צאן מרעיתו, שאינו צועד בדרך הנכונה. לכן גם כאשר דתן ואבירם, שחלקו על משה לאורך כל הדרך, כבר עמדו לאחר גזירת דינם לעונש מיתה, כשהאדמה שפצתה את פיה, נאמר: "ויקם משה וילך אל דתן ואבירם". משה לבש את בגדי המלוכה וציפה שיראו אותו, אולי יחזרו בתשובה ויינצלו.

גם בפרשת השבוע שלנו, פרשת "חוקת", אנו רואים את ייחודיותו של משה.

התורה מספרת שבמדבר זכו בני ישראל לשלושה דברים בסיסיים שהיו זקוקים להם: המן בזכות משה, ענני הכבוד בזכות אהרון ובאר המים בזכות מרים. לאחר פטירתה של מרים, הבאר התייבשה והיה צורך במים, ומשה דאג לכך. אך לאחר פטירת משה, המן המשיך עוד ארבע עשרה שנה.

זו תכונה של מנהיג. לאהרון היו זכויות שגרמו לעם לקבל את ענני הכבוד. למרים היו זכויות שגרמו לעם לשאוב מים מבארה. לאחר פטירתם, הזכויות נגמרו ועימן העננים והמים. אך אצל משה, הדברים לא נעשו בגלל זכויותיו בלבד, אלא בגלל הצורך של העם. לכן גם אחרי פטירתו הוא המשיך לדאוג לעם.

משה אינו דמות שנעלמה בהיסטוריה הרחוקה. בכל דור ודור יש מנהיג הממשיך את מנהיגותו של משה.

השבוע יחול יום ג' בתמוז, יום פטירתו הל"ב של הרבי, שאהב כל יהודי בכל ליבו ודאג להעצים את המסר הזה בכך שגרם לאנשים להיות מנהיגים. הרבי גרם לכל אחד לקבל כוח ותכונות ממנהיגותו של משה רבנו, כפי שכתב אדמו"ר הזקן של חב"ד בספר התניא, שלכל יהודי יש ניצוץ ממשה רבנו.

מאות אלפי אנשים נפגשו עם הרבי. אצל כל אחד מהם ניסה הרבי להעצים את המנהיגות האישית, זו שתדאג לסביבה בריאה יותר.

מי שידע להציג זאת בצורה ברורה ובהירה היה רבה של בריטניה לשעבר, הרב יונתן זקס זצ"ל, שהיה אחד מהוגי הדעות ואנשי הרוח הבולטים בעולם היהודי. הרב זקס הושפע באופן אישי ועמוק מהרבי, לאחר שפגישה עמו בצעירותו שינתה לחלוטין את מסלול חייו והניעה אותו לקבל על עצמו תפקיד הנהגה.

בנאומיו ובמאמריו ניסח הרב זקס הבחנה מבריקה ומוכרת, שהפכה למטבע לשון בכל הנוגע למנהיגותו של הרבי: "יש מנהיגים שיוצרים חסידים ותומכים. המנהיגים הגדולים באמת – יוצרים מנהיגים". זה בדיוק מה שהרבי עשה.

הרבי הקים את מפעל השליחות, המונה כיום למעלה מששת אלפים נציגים ברחבי העולם. אנשים נורמטיביים, שייתכן שאם היו עוברים מבחני מנהיגות היו נכשלים, קיבלו מהרבי את הכוח. הם, במסירות נפש, עוזבים את ארצם ומולדתם והולכים אל הלא נודע – או אם נדייק, אל הנודע: להיות חיילים של הרבי. הם אינם רואים את הצרכים האישיים שלהם, אלא את צורכי העם ואת צורכי היהודים שבכל מקום.

מה ההבדל בין מלך למנהיג? מלך רגיל לוקח את העם ומגביה את עצמו מעליו. המנהיג, משה רבנו, ובעקבותיו הרבי, פועל בצורה הפוכה: הוא מתכופף אל העם, מגלה את הערך העצמי של כל אחד, ומגביה את האדם עד שהוא מגלה שהוא עצמו יכול להוביל. ואכן, הוא דאג ודואג שהאדם יוביל.

דווקא היום, בשבר המנהיגותי שאנו נמצאים בו, חובה להתחבר אל הרבי, לאמץ את דרכו, דרך חב"ד – חוכמה, בינה ודעת – עם כל הלב, ולגלות את הלב הטהור של הזולת, של כל אחד ואחת מישראל.