הלב שכותב לזכרם: איציק אליאסי בטקסט מצמרר ליום השואה

מה שהחל בשנת 2016 כשיר המוקדש לאימהות השכולות, התפתח למפעל הנצחה אישי ומרגש. בשנת 2022 שיתף אליאסי על התהליך העמוק שהוא עובר: "לפני הכתיבה אני קורא על החייל, על סיפור גבורתו ומשפחתו. זהו יום שכואב לכולנו, ואנו מחבקים את המשפחות המתמודדות עם האובדן בכל רגע".
 

אליאסי , המשלב בין תפקידו כמנהל בבנק 'לאומי' לבין הכתיבה בשעות הפנאי, כתב לאורך השנים לזכרם של נופלים רבים, ביניהם בני עירנו וגיבורים מקומיים: סמל צחי איטח ז"ל, סמ"ר מתן כהן ז"ל, סמל נתנאל מושיאשוילי ז"ל, סמ"ר עמית בן יגאל ז"ל, רס"ן גיל עוז אנזה ז"ל, סמ"ר עפר ג'רבי ז"ל ו האחים סגן אוריאל פרץ ורב סרן אלירז פרץ ז''ל .
 

"אם לרגע קט הצלחתי להגיע ללב – זו התרומה שלי לזיכרון", הוא מעיד.
 

השנה, בצעד יוצא דופן, בחר אליאסי להסיט את המבט אל התופת של ימי השואה.

בשיר חדש ומטלטל, הוא מנסה לתאר את השאלה הקיומית שריחפה מעל ראשיהם של מי שחיו בתוך החשיכה הגדולה: "איך זה היה לקום כל יום בבוקר?".

לָקוּם כָּל יוֹם בַּבֹּקֶר / איציק אליאסי

אֵיךְ זֶה הָיָה לָקוּם כָּל יוֹם בַּבֹּקֶר
וּלְגַלּוֹת שֶׁתְּפִלָּתְךָ לֹא הִתְגַּשְּׁמָה?
שֶׁיֵּשׁ עֲדַיִן רוּחַ חַיִּים בְּאַפְּךָ
וּנְשִׁימָתְךָ לֹא נֶעֶצְרָה?

אֵיךְ זֶה הָיָה לָקוּם כָּל יוֹם בַּבֹּקֶר
וּלְפַחֵד לִפְקֹחַ אֶת הָעֵינַיִם?
כִּי תְּחוּשַׁת הַזְּמַן כְּבָר לֹא קַיֶּמֶת
וְגוֹרָלְךָ תָּלוּי בֵּין אֶרֶץ לַשָּׁמַיִם.

אֵיךְ זֶה הָיָה לָקוּם כָּל יוֹם בַּבֹּקֶר
לְהַבִּיט בַּמַּרְאָה הַסְּדוּקָה?
וְלִרְאוֹת שֶׁאַתָּה כְּבָר כִּמְעַט שָׁקוּף
וְשֶׁהַמְּצִיאוּת אוֹתְךָ זָנְחָה.

אֵיךְ זֶה הָיָה לָקוּם כָּל יוֹם בַּבֹּקֶר
לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה לְלֹא מִלִּים?
לִתְהוֹת מַדּוּעַ דַּוְקָא אַתָּה
חֵלֶק בַּמִּשְׂחָק עַל הַחַיִּים.

אֵיךְ זֶה הָיָה לָקוּם כָּל יוֹם בַּבֹּקֶר
עִם נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה?
וְלִשְׁאֹל אֵיךְ הַכּוֹכָב מֵהַלַּיְלָה
נִצְמַד עַכְשָׁיו לַדָּשׁ שֶׁל הַחֻלְצָה.

אֵיךְ זֶה הָיָה לָקוּם כָּל יוֹם בַּבֹּקֶר
לָדַעַת שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת בְּכָל הָעוֹלָם?
אֲבָל הַלֵּב שֶׁלְּךָ קָפוּא
וְשֶׁל חֲבֵרֶיךָ כְּבָר מִזְּמַן נָדַם.

אֵיךְ זֶה הָיָה לָקוּם כָּל יוֹם בַּבֹּקֶר
לְגַלּוֹת שֶׁאַתָּה רַק מִסְפָּר בְּשׁוּרָה?
שֶׁמּוֹבִילִים לְפִי תָּכְנִית
שֶׁיֵּשׁ לְךָ עָבָר וְאַתָּה בְּלִי הֹוֶה וּבְלִי תִּקְוָה.

אֵיךְ זֶה הָיָה לָקוּם כָּל יוֹם בַּבֹּקֶר
עָיֵף מִלְּנַסּוֹת וְלִחְיוֹת עוֹד יוֹם?
וְלָדַעַת שֶׁיֵּשׁ עֲבוּרְךָ כְּבָר כַּרְטִיס נְסִיעָה
לָרַכֶּבֶת שֶׁיּוֹצֵאת לְגֵיהִנּוֹם.

אֵיךְ זֶה הָיָה לָלֶכֶת לִישֹׁן בְּכָל לַיְלָה
וּלְהִפָּרֵד מֵאוֹהֲבֶיךָ בָּעוֹלָם שֶׁדָּעַךְ?
וְלֹא לָדַעַת אִם תָּקוּם מָחָר בַּבֹּקֶר…
נִזְכֹּר וְלֹא נִשְׁכַּח!