היעד: פארק הדוגית – יבנה!

במהלך כל השבוע שחלף נראו קבוצות מאורגנות של מבקרים רבים, על ילדיהם וטפם (כולם מהמגזר הדתי), שהגיעו לבקר ב'פארק החבלים', ברחוב הדוגית, באמצעות אוטובוסים מאורגנים, עליהם צוין יעד הנסיעה: 'פארק הדוגית – יבנה". כאשר נשאלו מהיכן הגיעו – התשובה הייתה: "אשדוד".

מחיצות הפרדה בין גברים לנשים (משמיכות)

תנועת המבקרים הרבה עוררה את תשומת-לב תושבי הרחוב והשכונה. אוטובוסים הורידו את המוני המבקרים בשעות אחה"צ/ערב וחזרו לאוספם בשעות הלילה המאוחרות. כך נגזר שאותם מבקרים שהו שעות ממושכות בפארק – ללא שירותים ציבוריים, נמצאו מטילים מימיהם וצואתם באזורים שונים בפארק, ובין גינות הבניינים הסמוכים להם אף הקימו 'מחיצות' עם שמיכות שהביאו עמם. לאחר עזיבתם את השטח – הותירו את פחי האשפה הייעודיים מלאים עד גדותיהם מלהכיל את כמות האשפה הגדולה, כך שאשפה רבה נותרה זרוקה על הרצפה – שנאספת מן הסתם מדי יום על-ידי אגף שפ"ע – מטעם עיריית יבנה, וכך חוזר חלילה.

ילדי התושבים שגרים בשכונה סמוך לפארק מעידים כי במהלך השבוע האחרון הם מעדיפים שלא לשחק במתקני השעשועים ו/או לבקר בפארק, היות ומלבד שנוצר עומס, קהל המבקרים נותן תחושה של 'השתלטות' על הפארק ומתקניו, כך שאין זה מרגיש נוח לשחק בו. בנוסף לכל האמור, בסופו של יום, הפארק היפהפה נותר מלוכלך מאוד עבור מי שהוקם לרווחתו לבקר בו… תושבי השכונה והעיר.

במהלך השבוע, תושבים רבים העלו פוסטים שונים בפייסבוק השכונתי, עם תמונות שצולמו, וקראו לעירייה ולפקחים ו/או שיטור מקומי להגיע ולדאוג לסדר מול אותם מבקרים ארעיים – שבבירור אינם נמנים בין תושבי השכונה והעיר בכלל, וגורמים למטרד של רעש ולכלוך לשכנים הגרים בסמיכות לפארק.

ביום חמישי האחרון אף יצאו בקריאה לשכנים המתגוררים בסמוך לצאת ולהתעמת עם אותם 'מבקרים', כדי לשמור על הפארק והשכונה, היות ובמהלך כל אותו שבוע לא נראו פקחים ו/או שיטור מקומי שדואגים לסדר במקום. דבר זה הוביל לעימות בין מבקרים ותושבי השכונה, מה שהוביל את הפיקוח ו/או השיטור להגיע למקום.

גם אתמול בערב, יום ראשון, בשעה 19:15, כאמור, הגיעו הסעות (אוטובוסים) ורכבים פרטיים, ומתוכם נהרו קהל המונים, עמוס בילדים קטנים ועגלותיהם, תיקיהם גדושים ומתאימים לטיול ושהייה לשעות ארוכות. עם הגעתם – התפזרו בכל אזור הפארק, קראו בצעקות, האחד לעברו של השני, ולילדיהם, הסתובבו ואף עשו את צרכיהם בין גינות הפארק, מתחת לגשר המוצב שם ובין הבניינים הסמוכים. מסיבוב שערכתי באזור בשעה 22:00 עדיין מרביתם פקדו את הפארק, השכיבו תינוקות על שולחנות הטניס שמוצבים לרווחת התושבים, ועליהם החליפו טיטוליהם, בקריאות איסוף לכיוון הילדים, ללא שום התחשבות בשעה שהייתה כבר 22:20 ושמא זה מפריע לדיירים הגרים בסמוך, אשפה רבה מושלכת בכל אזור הפארק כאילו סופה עברה בה. לאחר שהתקשרתי למוקד 106 של העירייה והתרעתי על כך (מכיוון שבשלט הכניסה לפארק רשומה בבירור שעת שמירה על השקט החל מ-22:00) הגיעה ניידת ובה שני פקחים ושוטר, אלו ירדו לסיבוב רגלי באזור ה'אומגה' וצעדו לכיוון פארק החבלים. כמה דקות לערך לאחר-מכן החלו להגיע רכבים רבים בשיירה לרחבת החנייה, כדי לאסוף את חלק מהמבקרים, בעוד שחלקם עדיין נותרים שם וקוראים לחבריהם: "בואו נלך לאומגה!"

שעות שמירה על השקט מ-22:00 עד 7:00 בבוקר, אך התקיים רעש גם אחרי השעה האסורה. איפה הפיקוח?

בשעה 23:00 אני עומדת וצופה בהורים עולים על האומגה (איני יודעת אם זו מיועדת לשאת משקלם) וילדיהם מוחאים כפיים וצועקים לעברם בצעקות "כל הכבוד…" האמת, אני עייפתי. לפיכך, החלטתי לחזור לביתי, בתהייה איך ייתכן שאלו עדיין מסתובבים בפארק עם ילדיהם הקטנים במשך שעות רבות ועד לשעות הלילה המאוחרות? האם לא עייפו?

חול המועד סוכות בפתח. אם היום מגיעים שניים שלושה אוטובוסים – מה יהא בחול המועד סוכות?

חשוב להבהיר כי 'פארק החבלים' הוקם בשכונה הירוקה על-ידי הרשות המוניציפאלית, יבנה, בראשות ראש העיריה, צבי גוב-ארי. כמו כן, הושקעו בו משאבים וכספי מסים רבים, לרווחת תושבי השכונה וכלל תושבי העיר בראש ובראשונה. מה שביקור המונים שכאלו הופך כמטרד לתושבים ורווחתם, בשימוש במתקני הפארק, נפגעת.

"פארק החבלים נחשב כפארק שכונתי ולא כפארק עירוני!" לדברי תושב השכונה שירד לטיול עם כלבו, ומוסיף "אני לא מאמין שבשעה כזו הם עדיין פה…"

עושים את הצרכים בפארק

"אנו בחרנו לגור בעיר יבנה, לאחר מספר ביקורים שערכנו בעיר. ביררנו לגבי קהל היעד לאוכלוסייה שתתאכלס – כדי שתתאים לנו, חילונית. אנו חילוניים וזה מה שחיפשנו. עם כל הכבוד לאוכלוסייה הדתית. אתה לא פוגש אותי יורד עם הכלב בבני-ברק נכון? מצאה חן בעינינו מאוד השכונה הירוקה וכלל התושבים בה ובעיר, ללא קשר למגדר, ההווי פה של 'ביחד' זה מה שבעיקר מצא חן בעיננו. חייה ותן לחיות – יחד האחד לצד השני. בשבוע וחצי האחרונים אנו יורדים לפארק ומרגישים כאילו טעינו בפארק השכונתי… נראה כאילו נקלענו לפארק שכונתי בבני-ברק ו/או בית-שמש. האם אנו צריכים להרגיש לא בנוח לרדת עם ילדינו הקטנים לשחק בפארק מתחת לבית שלנו? בשכונה ובעיר שאנו בחרנו לגור בה? אין לנו שום דבר נגד דתיים, להיפך, חלקם אף גרים בינינו, חלקם חברים שלנו, אנו מבלים בפארקים פה בימי שבת, ביחד עמם, אך הם לא מגיעים בהמוניהם ולא נוהגים בקולניות ובוודאי לא שוהים פה עד לשעות המאוחרות של הלילה. איפה ראש העיר? האם ייתכן דבר כזה והאם נשמע הגיוני? אני בטוח שבאשדוד יש מספיק פארקים. פארק החבלים נחשב כפארק שכונתי ולא כפארק עירוני, כמו פארק רמת-גן ו/או הירקון ו/או רעננה. הפארק ומתקניו מיועדים לתושבי העיר והשכונה לפני כולם. המסים שאנו, התושבים, משלמים כדי להחזיק את הפארק הזה הופך אותו לשלנו, חובה עלינו לשמור עליו, ולא – כל השקעתו תרד לטמיון. מגיעים תושבים שלא מעניינם כמה הושקע בו, נוהגים במתקנים באגרסיביות, עושים צרכיהם מסביב, משליכים אשפה רבה, ובסופו של יום, חוזרים לביתם, באשדוד. כי 'מה אכפת לי? זה לא שלי'. ובכן.. אז זה שלנו. צריך לשים לזה סוף, כאן ועכשיו."

יבנה הנה עיר מסבירת פנים למבקריה, ללא קשר בין אם הנם תושבי העיר או מבקרים מחוצה לה. ללא קשר למגדר, צבע עור וכיוצ"ב. אך כפי שמצופה מתושבי העיר לנהוג באחריות בשטחים הציבוריים והפארקים בכלל, כך מצופה ממבקרים שונים, המגיעים לבקר בעירנו, מערים סמוכות לנו – לנהוג בהתאם.

השאלה מה קורה ש'המון' של מבקרים נוהר כך לכאן? האם העיר באמת צריכה לארחם ואף לדאוג לנקות אחריהם? ממתי יבנה נותנת חסות על שירות שפ"ע עבור תושבי עיר אחרת? ומה על רווחת תושבי העיר שקודמת למבקריה?

אריאל הלר, דובר עיריית יבנה, מסר כי "עיריית יבנה משקיעה משאבים רבים בפיתוח ותחזוקת השטחים הציבוריים והפארקים לרווחת תושבי העיר. לאחרונה אנו עדים לתופעה של הגעת מבקרים רבים מחוץ לעיר הפוקדים את 'פארק החבלים' ברחוב הדוגית, דבר היוצר עומס וגורם מטרד לתושבים המתגוררים בסמוך אליו. חלק מהמבקרים אינו מקפיד על שמירת הניקיון במקום ועל שעות הפעילות המותרות ועל כן ראש העיר, צבי גוב-ארי הנחה את גורמי האכיפה לפעול בנחישות כנגד כל מי העובר על ההנחיות, לרבות הגשת קנסות וכתבי אישום".

פסולת מושלכת בכל רחבי הפארק לאחר עזיבת האורחים

תמונות של פורטל יבנה ומתוך פוסטים בפייסבוק 'פורום השכונה הירוקה'