הזירה הפוליטית: מאיר בן-הרוש יכול?

מקואליציה לאופוזיציה, ושוב לקואליציה. דרכו של מב"ה (מאיר בן-הרוש) בפוליטיקה היבנאית

בליל ה-11 לנובמבר 2008 מאיר בן-הרוש היה שרוי במצב של מאניה דפרסיה פוליטית: המאניה הגיעה לאחר שהבין שהצליח לגרור את ראש העירייה, צבי גוב-ארי, אל עבר סיבוב בחירות שני ביניהם. הדפרסיה הגיעה לאחר שהבין שרשימתו לא עברה את אחוז החסימה למועצת-העיר.

עבור בן-הרוש, שזה עתה סיים את הקדנציה הראשונה שלו כחבר-מועצה, היה מדובר בקרב על כל הקופה, שכן הוא ידע שהפסד שקול ליציאה מהמגרש הפוליטי לחמש שנים לפחות. במשך שבועיים הוא ניסה לשכנע את הציבור היבנאי כי הוא מסוגל להחליף את גוב-ארי בתפקידו, אך הוא לא הצליח לעמוד במשימה כשנאלץ להסתפק בארבעים אחוזים מקולות המצביעים. בניגוד ללא מעט עסקנים שהיו משוכנעים שגוב-ארי ינצח בקלילות, בן-הרוש הוכיח שבפועל התוצאות היו רחוקות מלהיות חד-משמעיות. אולם יחד עם המחמאות על ההישג אליו הגיע, בן-הרוש קיבל גם 'כרטיס אדום' מהפוליטיקה המקומית, לחמש שנים, כשהפסיק לכהן כחבר-מועצה.

בסוף שנת 2013 הוא הצליח אמנם לחזור לחדר-הישיבות בבניין העירייה, אולם לדאבון לבו הוא שוב לא זכה לשבת בראש השולחן, אלא הסתפק בהסבה אליו. 

הקשר של משפחת בן-הרוש לפוליטיקה היבנאית מתחיל למעשה עם האח הגדול, דוד, שכיהן במשך שנים כממלא-מקום ראש העירייה ואף ניהל את העיר לפרק זמן של מספר חודשים כאשר ראש העיר הקודם, יהודה ברוס החליט שהוא אינו יכול עוד.

בשנת 2004 ערכתי עם שני האחים ריאיון משותף ושאלתי את מאיר, שכיהן באותם ימים כחבר-מועצה, אם הוא מתכוון להתמודד לתפקיד ראש העירייה. מאיר השיב בחיוב, דוד לא אהב את זה. מבחינתו, תפקיד ראש הרשות הוא תפקיד תובעני מדי. הוא סבור כי ניתן להשפיע על חיי התושבים גם דרך תפקיד הסגן, או ממלא-המקום, ולבטח היה שמח לראות את מאיר ממשיך לכהן בתפקיד בו הוא עצמו החזיק לפני מספר קדנציות.

לאחר מערכת הבחירות האחרונה, מאיר חגג את כניסתו למועצת-העיר באקט שעורר גיחוך בקרב כמה מיריביו. הם דימו זאת לשחקני קבוצה מפסידה שחוגגים את העובדה שהצליחו לכבוש שער ניחומים חסר משמעות.

עם זאת, לא ניתן להתעלם מאחוזי התמיכה בו לראשות העיר עלו, לעומת הצלע השלישית בהתמודדות, רונית ארנפרוינד-כהן, שחוותה ירידה בתמיכה, אלא שהיא שמרה על שני המנדטים שלה במועצת-העירייה, ובן-הרוש נאלץ להסתפק במנדט בודד.

גורמים פוליטיים טענו השבוע כי על מאיר היה ללכת בדרכו של דוד, ולא לכוון גבוה מדי. לטענתם: "דוד הבין מה הן היכולות הפוליטיות שלו ולא רצה לקפוץ מעל הפופיק. מאיר לא מצליח להיבחר לראשות העיר, אבל כשהוא מתמודד לתפקיד – הוא פוגע בכוח שלו במועצה. כך הוא נשאר קירח מכאן ומכאן."

האמנם? מאיר החליט שהוא מצטרף לקואליציה של גוב-ארי, והאחרון קיבל אותו בזרועות פתוחות. המלעיזים טוענים שגוב-ארי עושה זאת כי הוא מרגיש שמאיר כבר לא מהווה עליו איום ולכן הוא מוכן לאפשר לו לשבת בחיקו, אך בסביבתו של מאיר, רואים בכך דווקא הזדמנות לעשייה ולקיום של הבטחות הבחירות.

מאיר מכהן כיו"ר ועדת ההנחות בארנונה, נושא הקרוב ללבו, ונותן מענה לבעיותיהם של לא מעט תושבים. במקביל, מאיר ממשיך להיות פעיל מאוד במפלגת 'העבודה' ברמה הארצית, ויעיד על כך מצעד חברי-הכנסת מטעמה, הנוהרים לסוכה שלו מדי שנה.
 

כל העת מאיר מחזק את מעמדו בקרב הציבור הדתי והמסורתי בעיר, כאשר הוא מקפיד להגיע לבתי-אבלים, לשיעורי-תורה ולמספר בתי-כנסת בחגים. כאיש שטח מובהק הוא יודע שכל לחיצת-יד קובעת וכל חיבוק יכול להתגלות כמכריע כאשר יתורגם לפתק הצבעה ב'יום הבוחר'.

השכונות הוותיקות הן המגרש הביתי שלו: בשכונת נאות שז"ר יש לו תומכים רבים, כך גם בשכונת רמות אשכול. אלא שכאשר הוא חוצה את לב יבנה לכיוון מערב, כמות התמיכה הולכת ויורדת. בעיני לא מעט מתושבי שכונת נווה-אילן בחירתו של מאיר בן-הרוש לראשות העיר, היא אפשרות שכלל לא מתקבלת על הדעת. וכאשר הוא יתכנן את קמפיין הבחירות הבא שלו לראשות העיר בשנת 2018, ובזירה הפוליטית משוכנעים שבכוונתו לעשות זאת, יהיה עליו לקוות שגם 'האשכנזים', כפי שישנם שמכנים אותם בסביבתו, ישתכנעו כי הוא הדמות הראויה ביותר להצעיד את העיר קדימה.

העובדה שבשתי מערכות בחירות עוקבות הוא זכה לאחוזים יפים בבחירות לראשות, אך לא קיבל מספיק קולות למועצת העירייה, מלמדת כי רבים ממצביעי ש"ס הצביעו לבן-הרוש לראשות העירייה. הכיפה שלראשו אמנם לא שחורה, אך מסתבר כי היא עושה את העבודה היטב בכל הקשור לקול הדתי. התוצאות גם מלמדות כי בן-הרוש יהיה חייב לשכנע קהלים חדשים להצביע עבורו, בכדי להיות גורם דומיננטי במערכת הפוליטית ביבנה.

אם הרשימה שיוביל שוב לא תצליח לעבור את מחסום המנדט, החיים הפוליטיים שלו, יהיו מסובכים מאוד.

'השכונה הירוקה', ההולכת וצומחת, לא חומקת מעיניו של בן-הרוש. הוא מבין היטב שבבחירות הבאות היא תהווה פקטור משמעותי ביותר בקביעת זהותו של ראש העירייה והחל לפלרטט עם תושביה. הוא משתדל לקדם נושאים הנוגעים לקשיי הקליטה שלהם ביבנה ולשדר להם את התחושה לפיה הוא נמצא כאן למענם, בכדי לסייע בכל בעיה שתתעורר. ישנה רק בעיה אחת קטנה: גם גוב-ארי עושה את אותו הדבר בדיוק, ועל פי נסיון העבר, מתכוון להתמודד על ראשות העיר גם בבחירות הבאות.

מאיר בן-הרוש לפורטל 'יבנה שלי – MYavne':

"אני חבר קואליציה מיום סיום מערכת בחירות, לאחר סיכום עם ראש העירייה על התפקידים שסוכמו. אני עובד בשיתוף מלא עם ראש העירייה וכך אף הוא הביע את שביעות רצונו על העבודה המשותפת, וזה נשמע גם בפגישות בינינו.

אני משמש כיו"ר ועדת הנחות בארנונה. חבר בוועדות תכנון ובניה. מכרזים וביקורת. אני רואה בתפקידים ציבוריים שליחות חשובה בכל התחומים שבהם אני שותף, כמו למשל בוועדות מאוד חשובות ב'הסתדרות' ובפוליטיקה הארצית ולוחם בכל העוולות של הממסד, לדוגמה ביטול תאגידי המים, ביטול שיטת הארנונה, שהיא בעיניי מאוד גבוהה. מחירי הצהרונים  במדינה גבוהים מאוד. עניין הדיור – קשה מאוד לרכוש במחירים שהם בלתי-אפשריים לקנייה לזוגות צעירים. אני אמשיך לטפל בכלל האוכלוסיות בעיר, בכל תחום שיתבקש.

סדר העדיפות שלי הוא קודם כל החינוך, תרבות וספורט, תשתיות ובניה זולה, פינוי ובינוי, תמ"א 38 וכמובן הפרט, האיש הקטן, שהוא העוגן המרכזי בכל עיר.

בבחירות האחרונות קיבלתי כמעט 30%, זה מראה על תמיכה מאוד גדולה, מול ראש עיר מכהן זה לא קל. לגבי התוצאות ב-2008 עליתי לסיבוב שני ואני מאוד מעריך את אמון התושבים. התוצאות שקיבלתי בנווה אילן הן נמוכות מאחר ויש קושי להגיע ולהסביר את הניסיון הפוליטי והתואר האקדמאי שלי, עם 34 שנות ניסיון בתחום העשייה והניהול.
אני רואה בשכונות החדשות, 'הירוקה' ו'תדהר', תושבים חדשים בעיר שצריך להקשיב להם ולטפל בקליטה שלהם בכל תחום, כמו הטיפול של ראש העירייה לבניית הגנים ותוספת בתי-ספר, חשוב לבדוק איך מסייעים להם בשיטה חדשה לחישוב הארנונה
וחשוב לשפר את פני העיר הוותיקה, כי זה אתגר קשה, אבל אפשרי.

לגבי הספינים שעשו, שאני אביא להידרדרות העיר אם אבחר לתפקיד ראש העיר – זה שקר ופגיעה באינטליגנציה של הציבור שמכיר אותי. וגם העובדה שאני חובש כיפה – לא תפגע בסטטוס-קוו.

אני מברך את תושבי העיר בהמשך עבודה פורייה ועשיה משותפת עם ראש העירייה וחברי מועצת-העיר, שהם הדירקטוריון של החברה הגדולה, של העיר יבנה."

מאיר מארח אישים בסוכתו, מנהג שנתי קבוע