הזירה הפוליטית: יחיאל כהן – הוא ינווט?

רבים בזירה הפוליטית משוכנעים כי זהו רק עניין של זמן עד שיחיאל כהן ינסה לחזור לקדמת הבמה

נראה כי מאז ומעולם ריחפה רוחו של יחיאל כהן מעל שמי הפוליטיקה היבנאית. 20 שנים אחורה, כשצבי גוב-ארי היה עדיין אופוזיציונר, כהן כבר ניהל את עיריית יבנה.

אלא שבניגוד למנכ"ל מהשורה, שמקבל הוראות מראש הרשות ומבצע את המדיניות המותווית לו, כהן יצק לתפקיד עוד אי אלו סמכויות שהפכו אותו ליותר מעניין ולהרבה יותר משפיע. כבר למעלה מחודשיים שתפקיד מנכ"ל עיריית יבנה, אינו מאויש. הציניקנים יאמרו שמדובר בפרק זמן ארוך הרבה יותר. מאז שאלי קידר סיים את כהונתו הקצרה, גוב-ארי לא הודיע על מחליף פוטנציאלי. כעת, לא מן הנמנע שכהן ישוב לתפקיד אותו הוא מכיר יותר טוב מכל אחד אחר. נשמע מופרך? לא בפוליטיקה, שהיא אמנות הבלתי-אפשרי.

יחיאל כהן בלשכת ראש העירייה בביקורו של שר התחבורה, ישראל כץ

עיריית יבנה של תחילת שנות התשעים, הייתה כר פורה לעסקנים, לבוחשים למיניהם, שביקשו למנף את חשבון הבנק שלהם על הקופה הציבורית, ולגורמים מפוקפקים, שביקשו למצוא נוחות והכנסה מסודרת תחת כנפיה. זו הייתה תקופת הבסטות, הידועה לשמצה, תקופת הנשיקות במסדרונות, תקופת ה'שמור לי ואשמור לך'.

באותם ימים, כהן היה האיש החזק בעירייה. רבים מתושבי יבנה שיחרו לפתח לשכתו, בתקווה לקבל תקן של עובד עירייה באחת המחלקות. בתקשורת המקומית כינו אותו ה'בבא יחיאל'. מטרת הכינוי הייתה לעקוץ, אלא שכהן הוכיח שהוא היה זה שצחק אחרון.

הוא צבר כוח פוליטי משמעותי, שלימים סייע לו בהתמודדות על ראשות סניף 'הליכוד' המקומי. ראש אגף מינהל ומשאבי-אנוש, אלי בוחבוט, חייב לכהן את הקריירה שלו, כמו עוד כמות לא מבוטלת של עובדי עירייה זוטרים יותר ופחות. מרביתם עדיין מכהנים בתפקידם וסביר להניח שפנייה שלו – לא תושב ריקם.

בתקופה בה כיהן כחבר מועצת-העיר

כהן שילב את תפקיד המנכ"ל עם תפקיד ראש הרשות ויצר למעשה תפקיד כלאיים במסגרתו המנכ"ל גם בונה מהלכים פוליטיים במסגרת עבודתו השוטפת. זאת כמובן, על רקע העובדה שיהודה ברוס, ראש העירייה באותם ימים, איפשר לסיטואציה הזו להתרחש. פאלי כהן, אחד הפוליטיקאים היותר מתוחכמים ומצליחים בהיסטוריה של העיר, חייב לא מעט תודות ליחיאל, שסייע וייעץ לו בתחילת דרכו הפוליטית. יהיו שירחיקו לכת ויאמרו שהוא אף בנה אותו. 

בשנת 98 יחיאל כהן החליט להפוך את ניהול העיר לרשמי, והתמודד על הראשות. הוא נכשל, אך הכניס שני מנדטים למועצת העירייה. גוב-ארי, שהחל לבסס את שלטונו, מיהר להגלות את כהן אל עבר ספסלי האופוזיציה, וכהן לא נשאר חייב. שמו נקשר למקומון הפרובוקטיבי 'סברס', שתקף את גוב-ארי כפי שלא תקפו אותו מעולם. במסיבת עיתונאים שפורסמה ערב פתיחת המקומון צוטט כהן: "כל העולם היה בא אליי ואומר: 'שמע יחיאל, מה קורה? למה אי-אפשר לטפל בראש העיריה?'. אמרתי להם 'חבר'ה, יש לכם כסף? תכניסו יד לכיס, תוציאו ותקימו עיתון. אם אתם תקימו עיתון, אני ועוד הרבה מאוד אנשים נסכים לצאת ולקחת את הסיכונים שלנו. אני יודע דבר אחד. בעוד שנה, מה שקשור לגוב¬ארי, 'סברס' יכריע אותו. אין לי ספק בכלל".

אלא שלצערו של כהן, ושל עוד רבים, 'סברס' היה זה שהוכרע, בסופו של דבר, וגוב-ארי המשיך לעוד מספר קדנציות.

בתקופה בה כיהן כחבר מועצת-העיר

כהן מתח ביקורת חריפה על גוב-ארי, בריאיון שערכתי אתו באותם ימים, וגם ראש העירייה לא נשאר חייב והאשים את כהן בהידרדרות העירייה במהלך כהונתו כמנכ"ל.

בבחירות 2003 יחיאל כהן זכה למנדט בודד, והחל להתקרב לגוב-ארי. בבחירות 2008 הוא הפך למעין יועץ סתרים של ראש העירייה: בזירה הפוליטית מייחסים לכהן את הכנסתו של שחר סימנה לפוליטיקה ולמעשה את הרצתו כ'רשימת לווין' שתחבור, לאחר הבחירות, לגוב-ארי, טענה שסימנה מכחיש עד עצם היום הזה.

ובחלוף השנים, כאשר העלבונות שהטיחו שני האישים זה בזה כבר קהו ואולי נסלחו, כאשר גוב-ארי לא מרוצה מאלי קידר ומחליט כי עבודתו תסתיים, פחות משנה לאחר שהוא ממנה אותו לתפקיד, שבה ועולה האפשרות שכהן יחזור לתפקיד אותו עזב לפני עשרים שנים.

במהלך ביקורו של שר התחבורה, ישראל כץ, ביבנה, נכח גם יחיאל כהן בלשכת ראש העירייה, זאת למרות שהוא אינו נושא בתפקיד רשמי בסניף 'הליכוד' המקומי. בערב פסח פרסם עו"ד יחיאל כהן מודעת ברכה לגוב-ארי ולעובדי העירייה באחד המקומונים. הוא עשה זאת כאדם פרטי. האם הוא רק ביקש לפרסם את העובדה שהוא סיים בהצלחה את בחינות הלשכה? ספק רב.

גורמים בסביבתו של כהן אומרים השבוע כי אין סיכוי שייענה בחיוב להצעה שכזו, אם תגיע: "יחיאל לא יחזור שוב לבניין העירייה כמנכ"ל. הוא מכיר מצוין את גוב-ארי ויודע כמה קשה לעבוד איתו. בשביל מה לו לחזור. כדי לצאת משם עוד פעם אחרי תקופה קצרה? טוב לו במקום שבו הוא נמצא. מבחינתו האפשרות הזו בכלל לא קיימת."

האמנם? החיידק הפוליטי מקנן בכהן באופן כה חזק, שרבים בזירה הפוליטית משוכנעים כי זהו רק עניין של זמן עד שהוא ינסה לחזור לקדמת הבמה, בדרך כזו או אחרת. וגם אם לא יעשה זאת כמנכ"ל, הוא יעשה כל שביכולתו בכדי להמשיך ולהניח, לכאורה, יד מנווטת על המהלכים בבניין העירייה.