הזירה הפוליטית: השבט אמר את דברו

ביוני 2013 הפציע בשמי הפוליטיקה היבנאית, אודי דבורה, עוף מוזר במקצת, שניסה לקרוא תיגר על חברי המועצה המכהנים ולקנות לעצמו מקום במועצת-העיר

הוא הגיע עם הרבה מאוד מוטיבציה ונכונות להשפיע על העשייה הציבורית בעיר. אלא שלהבדיל מהרשימות האחרות למועצה, דבורה כיוון, לכאורה, לפלח מאוד מסוים באוכלוסייה: לחניכי תנועת הנוער 'הצופים' בשנים האחרונות ולבני משפחותיהם. עבור יתר תושבי יבנה הוא היה כמעט אלמוני.

האם תנועת-נוער היא בסיס פוליטי רחב דיו בכדי להישען עליו? האם אכן ניתן לתרגם פעילות התנדבותית עם בני-נוער למנדטים? עם סגירת הקלפיות התברר כי דבורה זכה ל- 643 קולות, כמות לא מבוטלת בכלל עבור מי שרבים בזירה הפוליטית הספידו וקבעו כי לא יוכל להשיג את מטרתו.

דבורה, יועץ מס במקצועו, בנה את שבט 'הצופים' ביבנה במשך למעלה מעשור (יחד עם אודי זילברברג). הוא טיפח את פעילות הקן, שמר על קשר עם הבוגרים והיה מעורה בפעילות החניכים.

עם השנים הוא הפך לדמות מוכרת ואהובה בקרב החוג המורחב של משפחת הצופים בעיר, והוא זכה להערכה רבה על פועלו ההתנדבותי. אז מה גרם לו לרצות להפוך לחבר מועצה?
במהלך קמפיין הבחירות הוא הסביר את החלטתו בכך שנחשף לסקר שערכה העירייה, ממנו עולה כי הבעיה הגדולה ביותר הניצבת בפני העיר הינה בעיית הנוער: "הסקר גרם לי לחשוב שאולי אני לא יכול להרשות לעצמי ללכת לנוח. למעשה אין בין המתמודדים למועצת-העיר אף אחד שמכיר את הדבר הכי יקר לכולנו, את הילדים והנוער ביבנה, טוב ממני."

דבורה יצא לדרך עם תקציב מוגבל, הצטלם עם חברי רשימתו בבגדי-עבודה והכריז כי הם "באים לעבוד" למען התושבים. הוא לא הצהיר על תמיכה פומבית במי משלושת המועמדים לראשות העיר, אולם בסביבתה של המועמדת רונית ארנפרוינד-כהן, היו כאלו שלא רוו נחת מהחלטתו להיכנס לקלחת הבחירות, בעיקר בשל העובדה שראו בו כמי שמתחרה, באופן ישיר, על קהל היעד של רשימתה.

דבורה לא התבלט במהלך קמפיין הבחירות בדרך יוצאת-דופן, הוא גם לא השקיע יותר מדי זמן במפגשים עם תושבים שלא שמעו על תנועת 'הצופים', וביבנה, תתפלאו, יש לא מעט כאלו. ייתכן כי אם היה מארגן כמה כנסי תושבים ברחוב הדרור או הכרמל, אולי היה מצליח לקבל את 150 הקולות שחסרו לו בכדי לעבור את אחוז החסימה.

בניגוד למועמדים טריטוריאליים מובהקים, כגון ארנפרוינד-כהן ומאיר בן-הרוש, שיודעים, פחות או יותר, מהן גבולות הגזרה שלהם, וגם אם הם מנסים לעתים לרעות בשדות זרים, הם לעולם לא מפקירים את המגרש הביתי, המקרה של דבורה שונה בתכלית.

ערב הבחירות הוא היה במצב אופטימלי להשגת המנדט הנכסף, שכן הוא הגיע לישורת האחרונה עם בסיס איתן של כ-500 קולות בכספת. כל שהיה עליו לעשות במהלך השבועות שקדמו ליום הבוחר הוא לנסות ולשכנע את אלו שכלל לא שמעו עליו ועל פועלו, בכך שהוא וחבריו אכן ישפרו את מצבם של בני-הנוער ביבנה. ואת זה לא עושים דרך מודעות פרסום, קריאטיביות ככל שיהיו. ציבור הבוחרים ביבנה, בייחוד בשכונות הוותיקות, אוהב להרגיש את הסחורה לפני שהוא קונה אותה. וכשאתה מציע את עצמך למכירה, אתה חייב לתת להם אפשרות להריח, ללטף, להכיר אותך מקרוב. אחרת אתה הופך לעוד שם שיזכירו אותו בלעג במפגשי סלון ביום שישי בערב.

גורם פוליטי אמר השבוע: "לדעתי עם עבודה נכונה יותר, דבורה היה היום חבר מועצה. בסך הכל הוא עשה קמפיין יפה, אבל לא הצליח להגיע להרבה תושבים. זה שבתנועת 'הצופים' מכירים אותו, זה עדיין לא אומר שתושבים ברחוב דואני יצביעו לו. אם הוא היה יורד יותר לשטח ומסתובב יותר בשכונות הוותיקות, הוא היה היום במקום אחר לגמרי."

דווקא בשל הנתון היפה שהציגה רשימתו של דבורה, שבה ומתגנבת לה תחושת ההחמצה, והשאלה האלמותית שלא ניתן לברוח ממנה שבה ועולה: מה היה קורה לו היינו עושים דברים קצת אחרת? 

לא נבחרתי, ואני לא מתכוון להעביר ביקורת על מועצת-העיר או ראש העירייה

אודי ואודי עם ראש העירייה

דבורה יצר סוג של תקדים. עד עתה לא קמה רשימה ביבנה שנשענה בעיקר על תנועת-נוער. אלי מזוז אמנם שאב כוח פוליטי לא מבוטל מחניכי 'בני-עקיבא', שבשתי מערכות בחירות נתנו עבודת-שטח יוצאת מגדר הרגיל, אך נחטא לאמת אם נאמר שרק בזכותם הוא נכנס למועצה.

דבורה הוכיח שלא מדובר במהלך תלוש מהמציאות, וכעת יש לו מספיק זמן בכדי להחליט אם בכוונתו לעשות ניסיון נוסף להיכנס לחדר-הישיבות של מועצת-העיר. על פניו, נראה כי מערכת בחירות אחת הספיקה לו, אבל מהרגע שבו נעקצת לראשונה על-ידי החיידק הפוליטי, אין לדעת מתי הוא ישוב לקנן בך. ואחרי כל-כך הרבה שנים עם חניכי השבט, אין הרבה אנשים ביבנה, שמאמינים יותר ממנו בסיסמא: 'היה נכון'.

בפעילות צופית

אודי דבורה מסר בתגובה לפורטל: "כמי שעסק בחינוך בלתי-פורמלי בעיר, הרגשתי שאולי חסר נציג שיידע להתכוונן לרצונות של הנוער, שיוכל לדבר עם הנוער בגובה העיניים, מישהו שיבין אותם ויפעל למענם. רציתי לדאוג להקמת יותר מרכזים של מנהיגות נוער, ורציתי להיות האיש שיקשר בין רצונות הנוער לבין יכולות העירייה. פעלתי בעיר רק בהתנדבות, ורציתי להמשיך לפעול בהתנדבות למען העיר תושביה ובעיקר למען הנוער.

יצאתי למסע כשהגרעין שהיה ברור לי שיתמוך בי זה אלה שנחשפו אלי במשך שנים. השנים בהן התנדבתי למען ילדי העיר, אנשים שראו איך שיתוף-הפעולה היומיומי בין אודי זילברברג לביני הביא לבניית שבט צופים מאפס, ללא מבנה, ללא חניכים, וכמעט ללא תקציבים, ועם חלום אחד: בניית מנהיגות צעירה. רצינו נוער ערכי, יכולנו לתת, במסגרת שבה היינו, הרבה מאוד דברים שלא יכולים להינתן בחינוך הפורמלי, מנהיגות, חברויות, עזרה הדדית, ערכי אהבת הארץ, ערכים של הכרת השונה, פיתוח היצירתיות של הנוער, הכרת הארץ. היה לי ברור שאנשים שהכירו אותי וראו אותי במשך השנים מאמינים שאני יכול לחולל שינוי גם ברמה העירונית.

קיבלתי את התוצאות, ברכתי את הנבחרים, והבטחתי לסייע לכל אחד מהם שיבקש את עזרתי, וכך אני עושה. חיידק ההתנדבות לא עזב אותי. אני ממשיך להתנדב במקומות שבהם רוצים אותי, משמש היום, בהתנדבות, כממונה ארצי על כנסים והשתלמויות של יועצי-מס בארץ, ובמסגרת זו אחראי על מאות הרצאות מקצועיות, עשרות ימי-עיון בשנה, וכמובן משמש כמנהל המקצועי של הכנס השנתי של יועצי-מס בישראל.

כמובן לא עזבתי לגמרי את הנוער. אני אוהב אותם, וכשאני איתם – אני מקבל אהבה בחזרה, ולכן אני שמח לעזור.

לפני שבועיים עזבתי את המשרד הממוזג ויצאתי ל-4 ימים במחנה הקיץ של הצופים, ביער לימונים שליד צפת, נהניתי מאוד לראות את הנוער שעסוק בדברים חיוביים, שנרתם למשימה, בונה מחנה, והמנהיגות הצעירה מחנכת את הדור הצעיר. ראיתי נוער שנהנה ממה שהוא עושה וגם מביא הרבה מאוד כבוד וגאווה לעיר. בני-הנוער זכו בפרסים רבים והשבט שומר על מקומו הגבוה בין השבטים באזור. כאן כמובן אני חייב להודות לאורן ברבי, ראש השבט, זאב תייר, גזבר השבט, לאייל כסלו, בוגר השבט, שחזר אחרי ששירת את המדינה כקצין בשריון, לרכז את השבט, ולמתן צדוק, אף הוא בוגר השבט שנרתם לסייע לאייל."

על התנהלותה של מועצת-העיר וראש העירייה, הוא אומר: "לא נבחרתי, ואני לא מתכוון להעביר ביקורת על מועצת-העיר או ראש העירייה, כי אני לא תמיד מכיר את כל השיקולים שהובילו את חברי המועצה וראש העירייה להחלטות. אני מאחל לכולם הצלחה ושיקבלו את ההחלטות הנכונות למען תושבי העיר. בנושא הנוער, שמחתי לראות שהמשבצת שאני רציתי לקחת על עצמי, קידום נוער, לקח על עצמו רועי גבאי, שעושה עבודה טובה מאוד וזוכה לשיתוף-פעולה מלא של ראש העיר, ניכר שיש שינוי בנושא הנוער. אפשר פשוט להשוות בין הפעילויות הקיימות היום לבין מה שהיה לנוער לפני מספר שנים.

לסיכום, אני בעד פיתוח מנהיגות צעירה והייתי שמח מאוד אם ראש העיר היה מתחיל לבנות, מקרב צעירי העיר, את מנהיגות המחר של העיר. לקחת מישהו ולחנוך אותו, להכין אותו להמשיך את הדרך, כדי שלאחר הבחירות הבאות לא תהיה נסיגה של העיר, אלא יהיו שם מי שימשיכו את הדרך, יידעו לעשות זאת ויהיו מסוגלים לעשות זאת. יש חוכמה גדולה בניהול גוף, אבל יש חוכמה גדולה, לא פחות, לדעת להעביר את השרביט למישהו אחר, בצורה חלקה וטובה. עשינו את זה בצופים, ועכשיו תורו של ראש העירייה להתחיל לעשות זאת בניהול העיר."

דבורה שולל אפשרות להתמודדות נוספת: "כוונותיי היו טובות, לא בחרו בי, ובשלב זה אני נמצא במקום אחר ולא רואה את עצמי מתמודד שוב בבחירות הבאות."