הזירה הפוליטית: הכהן הגדול

נראה כאילו הוא תמיד היה שם, יושב לצדו של ראש העירייה ומחייך את החיוך הנצחי שלו. רפאל (פאלי) כהן וצבי גוב-ארי, מהו סוד האידיליה ביניהם?

נער הזהב של הפוליטיקה היבנאית יציין בסוף הקדנציה 30 שנות כהונה במועצת-העיר. למעלה ממחצית מהן כסגן ראש העירייה בשכר. אז איך פאלי כהן עושה זאת? כיצד הוא מצליח לשמור על אמון הציבור שניתן לו לראשונה הרבה לפני שראש העירייה, צבי גוב-ארי, החליט להיכנס לפוליטיקה? כיצד הוא מצליח לשמור על מערכת יחסים תקינה אתו במשך זמן כה רב? בניגוד לאחרים שעלו על הרודיאו של גוב-ארי והתרסקו לרסיסים פוליטיים, פאלי מצליח להחזיק מעמד זמן רב מהמצופה. בעוד רשימות קמות ונופלות נראה כי פאלי הוא הבאנקר היחיד של כל מערכת בחירות. מה סוד קסמו?

אם בוחנים לעומק את עיריית יבנה, נראה כי בקדנציות האחרונות מנהלים אותה בפועל שני אנשים: צבי גוב-ארי ופאלי (רפאל) כהן. השניים צועדים באידיליה כבר למעלה מעשר שנים ומרוצים עד מאוד מהברית הפוליטית שנכרתה ביניהם.

ההתחלה הייתה צולעת: גוב-ארי, שנבחר לתפקיד לראשונה בשנת 1998, ראה בכהן שותף של יריבו המר דאז (ומקורבו כיום) יחיאל כהן, והחליט לייבש אותו באופוזיציה.
השיטה הידועה של גוב-ארי הוכיחה את עצמה, וכהן, שנאלץ להתקיים שנתיים ללא משכורת מהעירייה, הפנים היטב את הלקח. הכניסה לקואליציה לוותה בצ'ופר בדמות תפקיד סגן בשכר של חצי משרה, והיחסים בין השניים הלכו והתהדקו.

בבחירות של 2008 נפל דבר: גוב-ארי, שהצליח להישאר בתפקיד רק לאחר סיבוב שני, הפסיק להסתכל על פאלי כעל עוד שותף לקואליציה. הוא הפך לשותף בה"א הידיעה. כהן, עם ארבעת המנדטים שלו, הציב דרישה ברורה: לא עוד סגן ולא עוד שכר של חצי משרה. פאלי דרש תפקיד של ממלא-מקום במשרה מלאה, וקיבל את מבוקשו.

גוב-ארי, שמצא את עצמו לראשונה בנחיתות פוליטית מול פאלי, לא יכול להסתכל עליו עוד מלמטה למעלה. הדבר מנוגד לאופיו, אך הוא בהחלט יכול להסתכל עליו בגובה העיניים ומדובר בהישג לא מבוטל בכלל, ממי שנהג להשפיל את הבכירים שברשימתו ולכנותם 'ג'וקים'.

בבחירות האחרונות גוב-ארי זכה לחמישה מנדטים ופאלי לשלושה, כאשר גם הפעם כהן לא היה רחוק מהמנדט הרביעי. הסטטוס-קוו, שפאלי מציין בגאווה, נשמר גם בשעת חלוקת התיקים: פאלי שמר על תפקידו במשרה מלאה (הפעם כסגן) והשניים יצאו לעוד קדנציה משותפת, שמחים ומרוצים. 

גוב-ארי ופאלי הבינו, אל נכון, שכוחם הפוליטי המשותף הנו מכריע. במקרה הזה השלם גדול מסך חלקיו, שכן לאחר שפאלי נכנס לקואליציה – כוחן של יתר הרשימות המבקשות להיכנס אליה יורד באופן משמעותי. ברגע שלראש העירייה יש רוב, הוא הרבה פחות לחיץ ויכול לבשל חברי מועצה סוררים על אש קטנה ובמידת הצורך אף להגביר את הלהבה ולשרוף אותם לחלוטין.

גורמים פוליטיים טוענים כי פאלי מעורב כמעט בכל החלטה משמעותית הקשורה לעיר וכי הוא הבין שעם תוספת הכוח והיציבות שהוא מעניק לגוב-ארי – הוא ראוי ליותר מאשר עוד כמה עשרות אלפי שקלים לתקציב התרבות התורנית.

גם גוב-ארי, אחד מראשי הערים הריכוזיים ביותר שנראו במחוזותינו, מבין זאת, ובניגוד להתעלמות מכוונת מחברי-מועצה מסוימים, הוא תמיד עונה לפאלי כשזה מתקשר, ואפילו מרבה להתקשר אליו. נראה כי ביחסי הכוחות הנוכחיים ידו של כהן על העליונה. הוא ימשיך לכהן כממלא-מקום גם עם ראש עירייה אחר, אך גוב-ארי זקוק לפאלי בכדי לקבל שקט תעשייתי. כאשר האווירה הפוליטית בעיר די מנומנמת – יכולים שני השותפים לחייך לעצמם בסופו של יום ולתכנן כיצד הם נשארים בכיסאותיהם לעוד שלוש שנים לפחות.

פאלי כהן הוא אחד הפוליטיקאים היותר טובים שנראו במחוזותינו. הוא הפוליטיקאי הקלאסי. כזה שייתן לך את כל תשומת-הלב כשתפנה אליו עם הבעיה שלך, אבל לעולם לא יבטיח לפתור אותה. כזה שתמיד יגיד לך את המשפטים שאתה רוצה לשמוע במהלך הפגישה, אבל כשתגיע הביתה ותנסה להבין עם מה נשארת ביד, תחייך לעצמך ותגיד 'איך הוא הצליח לעשות לי את זה שוב'.  

למרות כוחו הפוליטי המשמעותי, כהן אינו לוקח שבויים. דוגמה קטנה: כאשר צו-הריסה הוצא לישיבת 'כתר תורה' – נזעקו אליו קברניטיה והתחננו כי יפעל להצלת המקום ויעלה את הנושא בפני ראש העירייה. כהן יכל לפתור את הנושא בשיחה אחת לגוב-ארי, אבל ביקש מראשי הישיבה להחתים על מכתב בנושא גם את יתר חברי-המועצה הדתיים.

באופן מפתיע, פאלי זוכה לפופולריות גם בקרב קבוצות האוכלוסייה שאינן פוקדות את בתי-הכנסת חדשות לבקרים. בניגוד לראשי רשימות אחרים של ש"ס ברחבי הארץ, פאלי מביא אתו הרבה יותר מאשר התמונה המסורתית עם הרב עובדיה ז"ל. הרבה מאוד מסורתיים ואף חילוניים תומכים בו במערכות הבחירות למועצת-העיר. ואכן, קשה שלא לאהוב אותו: עממי, פשוט, מדבר בגובה-העיניים ומראה נכונות לסייע. המקטרגים טוענים כי ההצלחה שלו נובעת מהשימוש במותג 'ש"ס' וכי כמעט כל דמות שתעמוד בראש הרשימה שלה ביבנה תזכה לשני מנדטים לכל הפחות.

מנגד, נאמניו של פאלי מדברים על כך שהמנדטים שלה זוכה הרשימה שלו מגיעים, בין היתר, בזכות פעילותו הענפה לטובת כל המגזרים – חרדים וחילונים כאחד. ייתכן והדבר נכון וכי כל מעבירי הביקורת חוטאים לאמת ומקטרגים על אדם שעושה ימים כלילות לטובת הציבור היבנאי, אך מדובר בחידת ביצה ותרנגולת קלאסית, שלעולם לא נדע את פשרה: הרי על-מנת שהציבור יוכל להוכיח את נאמנותו לכהן, עליו לעזוב את הקן החמים והמפתה של סיעת ש"ס ולהציב את עצמו בראש רשימה עצמאית.

ואם תשאלו אותו, הוא בטח יענה לכם, בעוקצנות טיפוסית, ויאמר שבימים שבהם הכלכלה רועדת – עדיף להיות שכיר מאשר להפוך לעצמאי.

מנהל את ישיבת מועצת העיר בהעדרו של גוב-ארי

פאלי כהן מסר בתגובה: "הישגיי  הבולטים בקדנציה הנוכחית  הנם: שמירת הסטאטוס-קוו בעיר, בניית מעונות-יום 'נאות מרגלית', תחילת הקמת בית-ספר תיכון 'בנות לאה' וסיום הקמת מקווה טהרה ברחוב שבזי. בנוסף, פעילות ענפה בתחום תרבות תורנית, הכוללת: הצגות לילדים, הרצאות לנשים ולכל המשפחה, טיולים לקברות-צדיקים, ימי-כיף לתלמידי ישיבות בתקופת בין הזמנים, לימוד טעמי המקרא וחזנות וכו'. פתיחת בית-הוראה בימים הקרובים, שייתן מענה בנושא טהרת המשפחה, הלכות שבת, חינוך ילדים, ושלום בית.

ה'אני מאמין' שלי כחבר מועצת-עיר הוא שכל זמן שאדם מרגיש כאב – סימן שהוא חי, וכל זמן שאדם מרגיש כאבם של האחרים – סימן שהוא בן-אדם. מעל לכל, אני נענה לפניות תושבים ומגלה אוזן-קשבת לכל אזרח פונה, ללא הבדל. יחסיי עם ראש העיר טובים ביותר. אני משמש כסגנו מ-2001 וזה אומר הכל."

על הטענה לפיה הוא נבחר בכל פעם מחדש בזכות רשימת ש"ס ולא בזכות האמון שהציבור מביע כלפיו, עונה פאלי: "אני נבחר לשרת את  הציבור זו הקדנציה ה-6 במספר, יותר מכל נבחר אחר בעיר ובע"ה מקדנציה לקדנציה כוחנו עולה. להזכירך, ש"ס קיבלה מעל 3,000 קולות למועצת-העיר ולבחירות לכנסת האחרונה 1,500 קולות. את כל כוחי אני שואב ממרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל."