הון שלטון – כמה עולה לקנות שתיקה?

 

מאת: אתי בלכנר. עורכת

 

רובכם, הקוראים, בוודאי מכיר את התנהלות ראש העירייה מול גורמי התקשורת ביבנה, אך למען אלו שעדיין לא מבינים מה מתנהל כאן – הגיע הזמן לחשוף התנהלות זו.

 

לאחרונה פורסם בפורטל 'יבנה שלי' אודות התנהלות העירייה בנוגע לשיתוף-הפעולה, או ליתר דיוק, חוסר שיתוף-הפעולה וניסיון סתימת הפיות מול הפורטל, בעקבות ביקורות שנשמעות בפורטל, מעת לעת, על התנהלות העירייה. גילוי נאות, לפני מספר חודשים גם תבע אותי באופן אישי ראש העירייה על כתבה שרק התכוונו לפרסם בנוגע למצב בריאותו.

 

אל לכם לטעות, התנהלות זו של ראש העירייה לא יוצרת שום תקדים, והוותיקים יותר מבין קוראינו וודאי זוכרים סנקציות דומות על גופי תקשורת אחרים בעבר. חלקכם בוודאי אף חווה על עצמם את ההתנהגות הבלתי מובנת הזאת.

 

הנה תזכורת קצרה להיסטוריה הלא רחוקה שלנו ביבנה.

 

בזמן מערכת הבחירות המקומיות של שנת 2008, מתח אחד המקומונים בעיר ביקורת קשה על ראש העיר המכהן.

 

   

חלק מהכותרות העוינות נגד גוב-ארי במקומון

 

העיתון חשף פרשיות חמורות מאוד שעמדו לכאורה נגד גוב-ארי, כגון פרשת הטרדה מינית על עובדת עירייה – פרשה שהסתיימה בתשלום של רבע מיליון ש"ח מכספי העירייה בהסכם סודי תחת הגדרה של 'פיצויי פיטורין'. בעקבות מותה של המוטרדת, מפאת מחלה ממארת, התיק לא הוכרע בבית-משפט וכך המשיך עולם כמנהגו לנהוג, כאילו דבר לא קרה.

 

העיתון לא עצר בזה, וחשף שתי פרשיות הקושרות את בנו של ראש העירייה, פרשה בה נחשפה חברה בבעלות בנו שלכאורה הייתה אמורה לייעץ בתחום טיהור השפכים של יבנה, אך לאחר קבלת חוזה בגובה 300 אלף ש"ח החברה נסגרה ונעלמה. הפרשה השנייה גם היא קושרת את בנו של ראש העירייה, ולטענת העיתון, גוב-ארי הצעיר כיהן פעם נוספת כשותף בחברה שלכאורה עוסקת בייבוא עובדים זרים, שמיועדים לעבוד בשכונה הירוקה שעתידה הייתה להיבנות.

 

לאחר פרשיות אלה והתבטאויות חריפות נוספות נגד ראש העירייה – גוב-ארי היה מוכן לכאורה לעשות את הנורא מכל, ולעשות 'סולחה' עם העיתון ששפך את דמו.

 

מאז אותה 'סולחה' (מאז 2008 ועד היום), שכל תושבי העיר הותיקים מכירים מקרוב, ראו איזה פלא, לא תמצאו אף מילה רעה על ראש העירייה – לא רק מילה רעה, אף ביקורת בכלל על הנעשה כאן בעיר. מה?! הכל ורוד?! לצערנו אנחנו עדיין לא שם…

 

אנו עדים לעשרות פניות מתושבים שנתקלו באוזניים ערלות הנוגעים לנושאים מול העירייה, ומספרים לנו שגם פנו לעיתון (שיש אומרים שהפך כבר מזמן לשופרו של ראש העירייה) ונענו בשלילה ובסירוב מוחלט לפרסם את הכתבה שלהם, רק מפני שיש בה משהו נגד גוב-ארי וההתנהלות שלו?!

 

   

חלוקת תקציב העירייה עבור פרסום באמצעי התקשורת

 

אתם שואלים מה נשתנה? מאז אותה 'סולחה', אסור לכאורה להתעמת מול ראש העירייה, לבקר אותו, או חלילה להצביע על נקודות בעייתיות בעיר. ראש העירייה, הפך לכאורה, כך בעיתון, ל'פרה קדושה', ובתמורה, כל שבוע בין חמישה לשבעה עמודי פרסום שהעירייה מממנת, ובכך שני הצדדים מרוויחים – והכל על חשבוננו… תושבי יבנה.

 

לפני כשנתיים, חברת מועצת העיר רונית ארנפרויד-כהן חשפה כי על-פי נתוני העירייה החל משנת 2009 העיתון מקבל כ-100 אלף ש"ח בשנה, ואילו בשנת 2008 – השנה בה פורסמו אותם פרשיות, קיבל העיתון מאומה – 0 שקלים.

 

את הסיבה לשינוי הגדול תסיקו בעצמכם.

 

עיתונים נוספים צצו ועלו בעיר, במהלך השנים, עיתונים רציניים, מכובדים ומושקעים כגון: 'העיר' (מרשת עיתוני 'השקמה'), 'נטו', 'שישי בעיר', 'קול יבנה', 'גל גפן' (ויסלחו לי אלו ששכחתי אותם), כולם ידעו את חוקי המשחק. חלקם קיבלו הבטחות כאלו ואחרות, אך המציאות דיברה בעד עצמה – כך לכאורה יעשה לגוף התקשורת שיבקר את התנהלות העירייה, או לחילופין, "כך יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". 


כהרגלנו, אנחנו משאירים אתכם, תושבי יבנה, גולשי האתר, עם העובדות, תשפטו בעצמכם, האם כך נוהג מנהל תקין של עירייה?

 

תמונות נוספות מהכתבות במקומון: