הבחירות הנצחיות: הברית שלא השתנתה כבר ארבעת אלפים שנה
בעוד הבחירות הארציות והפוליטיות הן זמניות, תנודתיות ומושפעות מאינטרסים של הרגע, הרב יוסף יצחק לרר מנהל חב"ד יבנה בטורו השבועי מציג בחירות שהיו לפני ארבעת אלפים שנים ולא השתנו. הבחירה שנוצרה בברית המילה המהווה את "הבחירות הנצחיות" הברית שבין ה' לעם ישראל
זוהי בחירה שאינה כפופה לשינויים או למגבלות האנושיות
הבחירות עברו, אך אי אפשר לתלות בהן את השינוי הגדול, כי לצערנו, לא המצע, שלפיו המצביעים אמורים להחליט מי הקרוב ביותר לדעותיהם, ממומש. יום אחרי הבחירות, רוב הנבחרים בודקים מהי הדרך הטובה ביותר לשריין כיסא טוב, לפחות לטווח קצר, וכל ניצחון של חלק מהעם הוא הפסד לעם כולו.
לכן, דווקא היום נתייחס בהחלט לבחירות, אך לבחירות נצחיות שעליהן קראנו בפרשה הקודמת, פרשת "לך לך", ונמשיך לעסוק בהן בפרשתנו, פרשת "וירא".
הבחירות הראשונות שלנו כעם התרחשו בעת שאברהם אבינו קיבל את ההוראה לצאת מארצו, ממולדתו, מבית אביו וללכת לארץ כנען. ה' בוחר באברהם ובעמו.
מה חדש?
בהמשך, ה' מורה לו לבצע פעולה שמשמרת עד היום את הבחירה של הבורא בנו כעמו, לנצח.
ה' מורה לאברהם, בגיל תשעים ותשע, למול את עצמו. ומפרשי התורה תמהים: כתוב שהאבות, ברוח הקודש שהייתה בהם, הכירו את המצוות ושמרו את התורה קודם שניתנה. אם כן, מדוע אברהם ממתין לציווי האלוקי ולא קיים את מצוות המילה קודם לציווי האלוקי?
את התשובה אפשר למצוא במדרש, המביא ויכוח בין יצחק לישמעאל: מי חביב יותר אצל ה'? ישמעאל טען שהוא חביב יותר, כי את הברית קיים בהיותו בן שלוש עשרה, והרי יכול היה להתנגד והסכים. כנגדו טען יצחק שהוא החביב, כי נימול בן שמונת ימים. במבט ראשון נראה כי ישמעאל צודק, אך כאן בדיוק אנו למדים את עוצמת הברית, שאינה עוד מצווה בשרשרת המצוות שעל כל יהודי לקיים בחייו, אלא הבסיס לקשר עם נותן התורה.
מעלת יצחק על ישמעאל היא דווקא שהברית נכרתה ללא דעת והיגיון. כל ברית שנכרתת בין אנשים, מאחר ששכל והיגיון עומדים מאחורי האנשים שקיבלו את ההחלטה לכרות את הברית, למרות שהקשר בין האנשים יחזיק מעמד גם במצבי משבר, אך עד גבול מסוים.
הקב"ה אמר לאברהם: "והייתה בריתי בבשרכם לברית עולם". כלומר, ברית המילה יוצרת ברית נצחית בין האדם לקב"ה. דבר זה אינו בכוחו של בן אדם מוגבל. ולכן דווקא בברית של בן שמונה ימים אין מעורבות שכלית, אלא פעולה על־שכלית שמחברת אותנו אל הבורא הנצחי בחיבור ישיר.
זו הסיבה שאברהם נאלץ לחכות לציווי ה' בעריכת הברית, ולא לעשות זאת בעקבות ההיגיון שלו.
מאז הברית הראשונה, לפני כארבעת אלפים שנה, ממשיך עם ישראל לתחזק את הקשר על ידי קיום מצוות ברית המילה. ה' אומר: "והייתה בריתי בבשרכם לברית עולם", ואכן הבחירה הנצחית, בריתו של אברהם, יצרה חיבור נצחי עם ה' הנצחי. פלא עצום שבניגוד לכל העמים והמעצמות ששרדו תקופות ונעלמו מהעולם, גם האימפריות הגדולות ביותר נעלמו. עם ישראל חי וקיים לנצח. מי שמחובר לנצח קיים לנצח!

מוסר השכל לחיים: בדרך כלל תינוק נורמלי בוכה בברית, גם אם מוהל אומן במלאכתו עושה זאת, כי כשחותכים בבשר החי – זה כואב. מדוע מי שנימול כמבוגר אינו בוכה? הקטן אינו מבין מדוע מכאיבים לו ומה הרווח מהכאב, ולכן הוא בוכה. המבוגר, שמבין את גודל האירוע, "הברית בבשרכם", המחבר אותו ישירות לבורא, כאוב אך מלא שמחה.
בשונה מכל המצוות, היא אינה מצווה חיצונית שנגמרת בגמר הפעולה, אלא היא נצחית. היא טבועה בבשר לאורך כל ימי חיי האדם.
יהודי צריך לדעת שהקושי שלפעמים עומד בפניו בקיום המצוות לא רק שאינו מזיק לרווחה הגשמית שלו, אלא נושא בחובו זכות עצומה ומביא עמו ברכה, אושר ועושר בגשמיות וברוחניות. מצווה מלשון צוותא וחיבור עם המצווה, ה'.
בברית המילה אנו מגלים את הקשר של כל יהודי לבורא העולם. ביום־יום יש יהודים רבים שאינם מקפידים לקיים מצוות, וישנם שבעיקרון מתנגדים לקיומן. אך אנו מגלים שרוב מוחלט של עם ישראל מל את ילדיו. ואם ישאלו כיצד זה מסתדר עם ההתנגדות שלהם לקיום מצוות? האמת היא שאין להם מענה. התשובה היא כי זה חיבור פנימי על־טבעי.
בהחלט אנו צריכים ליצור את הכלים הטבעיים, לדאוג לעם ישראל בארצו ובעולם כולו. אך הבחירה הנצחית תשאיר אותנו לנצח. בבחירה הזאת כל העם, ללא יוצא מן הכלל, מנצח!!!