האם פקחי העירייה נהגו באלימות כלפי ילדים?
אם לילד בן 10 טוענת כי פקחי העירייה הפעילו כוח מוגזם כלפי בנה על כך שזרק מקלון זוהר באוויר
מה חדש?
מעיריית יבנה נמסר כי "מבדיקה ראשונית עולה כי בשום שלב לא הופעלה אלימות כנגד נערים… ראש העיר מינה את מבקר העירייה לבצע בדיקה יסודית של המקרה ולהגיש לו את המסקנות"
"ילדי בן ה-10 זכה ליחס משפיל וכואב מצד פקח העירייה, דווקא במקום בו היה אמור ליהנות מבילוי" מספרת לירז ביטון, אם לילד בן 10. "מסתבר שעד שאתה לא עובר משהו על בשרך, או יותר נכון על בשר בנך, אתה מתקשה להבין איך דבר כזה קורה בישראל של שנת 2016. באיזו מדינה אנחנו חיים?! אחר כך מתפלאים למה האלימות נמצאת בכל מקום. הגוף שאמור להגן עליך – מתנהג כלפיך באלימות!"
"הבן שלי חווה אלימות מצד פקחים של עיריית יבנה!" מספרת ביטון "כשבסך-הכל רצה ללכת ולראות הופעה של זמר נערץ עליו, בגן הסנהדרין, ומצא עצמו סופג אלימות מצד פקחים ומסולק מהמקום בבושת פנים!"
ביטון טוענת כי היא מספרת את הדברים בדיוק כפי שהילד מעיד, מילה במילה, לאחר המקרה. ולטענתה בנה סיפר שעמד בין הקהל לצפות בהופעה. תוך כדי ההופעה הוא מצא על הרצפה סטיקלייט (צמיד פלסטיק זוהר) ובחר להרימו, בלי לחשוב פעמיים, ומתוך התלהבות של ילד בן 10 – הוא זרק את הסטיקלייט באוויר, באותה השנייה קפצו עליו, לכאורה, שני פקחים ואחד מהם תפס אותו בידו בחוזקה, עיקם לו את היד והפיל אותו על הרצפה, לטענתו. הילד סיפר כי הפקח הכאיב לו מאוד. "כיצד זה מתקבל על הדעת? להטיח ילד על הרצפה רק כי זרק סטיקלייט באוויר?" שואלת ביטון.
"מדוע להפעיל אלימות כלפי הילד?" ממשיכה ביטון ומקשה "האם התנהגותו מצדיקה את תגובת הפקחים? לאחר שהטיח אותו ברצפה – הוא משך אותו, בידו, עד לכיוון היציאה מהשער ואמר לשומר: "תעיף את הילד הזה מפה. הוא סיים פה להיום."
"אני המומה וכואבת שבני נאלץ לעבור כזו השפלה ולספוג אלימות מצד פקח, שגדול וחזק ממנו, ובעיקר, שואלת את עצמי: למה?"
גם לאחר שהתקשרתי למוקד, להתלונן על הפקח ולברר מה בדיוק קרה שם, המוקדנית הבינה, כנראה, באיזה פקח מדובר (לפי התיאור שלו, כי הילד ידע לתאר אותו במדויק), ותגובתה של המוקדנית הייתה: "אני לא אומרת שהבן שלכם משקר, אבל אני מכירה את הפקח הזה, וזה לא נשמע לי מתאים לו בכלל."
"המוקדנית יודעת להגיד לי, ממקום מושבה, אי-שם במוקד העירוני, איזו התנהגות מתאימה לפקח ואיזו לא! כמובן שהיא סירבה לתת לנו פרטים מי הוא אותו פקח מהולל שגיבור על ילדים קטנים, אך כשהבינה שאנחנו כועסים ונחושים – היא הבטיחה לעשות מולו בירור, ולחזור עם תשובות! לאחר כחצי שעה, המוקדנית חזרה, בשיחת טלפון, לומר שביררה עם הפקח, ושזה טוען שהילד זרק משהו ואסור לזרוק. מעבר לכך, הפקח לא מודה בכלום!"

"שלא תחשבו לרגע ששתקנו וחיכינו לתשובה שלה, אלא עברנו עם זה הלאה, ועוד נמשיך ונגיע עם זה הכי רחוק שאפשר! הדבר פשוט לא נתפס על הדעת! מדובר פה בילד בן 10, שבכל זאת, עדיין ילד… וגם אם לפי נהלי העירייה לא זורקים סטיקלייטים באוויר, הוא עדיין ילד, שמתנהג כמו ילד, וילדים לא ממש חושבים, או יודעים, מה מותר ומה אסור, ובטח הוא לא אמור לדעת שלא זורקים סטיקלייטים באוויר! האם אותו פקח לא יכל לסיים את האירוע בלשוחח עם הילד ולומר לו שאסור לעשות מה שעשה ופשוט להסביר לו במילים ולא בידיים? האם היה חייב להפעיל נגדו כוח? מה גם שמדובר בחתיכת פלסטיק זוהרת ולא באיזה חזיז, או משהו שעלול לסכן את הסובבים אותו… "
"אני מספרת את זה כי אולי מישהו יאיר את עיניי ויאמר לי מה לעזאזל קורה פה? לעולם לא חשבתי שגוף שאמור לפקח מתנהג בצורה כזו. על אחת כמה וכמה לא כלפי ילדים, ובטח שלא בגלל שטות כזאת! הילד מתלונן על כאב ביד ובגב, מההטחה לרצפה ומהמשיכה הכואבת בידו, אך מעבר לכאב הפיזי – הוא מרגיש כאוב ומושפל מהסיטואציה שעבר. ואני שואלת את עצמי: האם זה היה מתבקש?"
"ואם אתם שואלים את עצמכם: כיצד הסיפור הסתיים? אז הוא עדיין לא הסתיים, וגם לא קרוב להסתיים, התלונה עברה לקב"ט העירוני ותגיע עד לראש העיר וגם הרבה מעבר לזה! אמרו לי פעם שלכעוס – זה להעניש את עצמך על טיפשותם של אחרים, אז ללא כל ספק, אני כועסת, ויתרה מכך, הפקח שנהג בחוסר שכל והיגיון יצטרך לתת על כך את הדין, כי בחר לנהוג בטיפשות כי כך לא אוכפים חוק!" היא מסכמת.
מעיריית יבנה נמסר כי "פקחי העירייה והשיטור העירוני אמונים על שמירת הסדר הציבורי והבטחת שלומם וביטחונם של המשתתפים באירועים הרבים המתקיימים בעיר. באירוע בפארק השתתפו מאות בני-נוער, אשר נהנו ממופע מוסיקלי, כחלק מהפעילויות שיוזמת העירייה בחודשי הקיץ. מבדיקה ראשונית, מול צוות האבטחה, עולה כי בשום שלב לא הופעלה אלימות כנגד נערים. יחד עם זאת, ראש העיר, צבי גוב-ארי, מינה את מבקר העירייה לבצע בדיקה יסודית של המקרה ולהגיש לו את המסקנות."