האטו קצב
מאת: ארז זנו
אליצור יבנה רושמת כבר הפסד שני ברציפות בליגה והפסד שני להפועל לוד, לפני האחרונה בטבלה
משהו לא טוב עובר על אליצור יבנה, וזה לא רק שני ההפסדים. אם את ההפסד בשבוע שעבר, למכבי בת-ים, עוד אפשר היה לקבל, אז הפעם הגיעה הפועל לוד, הצנועה והחלשה, וניצחה את הצהובים של אוהד יתום.
מה חדש?
נדמה כי ביבנה מחפשים כבר לסיים את העונה הסדירה. הפציעה של סטנלי ברנדי פשוט גומרת אותה מתחת לסלים, ולא נראה שיש ליבנה מענה, גם כשמדובר בקבוצות 'נמוכות' יותר. אחרי ההפסד לבת-ים נדמה היה כי ביבנה יבואו נחושים למפגש מול לוד, אבל מעבר לזריקת שלשות בקצב מסחרר, לא נראה כי משהו השתנה. ארז מרקוביץ לבדו לא יכול לסחוב את הצבע, בטח לא בכמות דקות גדולה. מלבדו, נראה כי אין יותר מדי מה לחדש על הפרקט.

ביבנה יהיו חייבים להילחם, עד הרגע האחרון, על-מנת לסיים במקום השני, ובעצם, לזכות ביתרון הביתיות בחצי גמר הפלייאוף בשיטת הטוב מ-3. ההפסד 87-79 ללוד בעיקר מראה כי הקבוצה מאוד פגיעה, מול כל יריבה, ועליה להשתפר בצורה משמעותית על-מנת לנסות ולקרוא תיגר על בת-ים, או אפילו על חבל מודיעין, המשתפרת והחזקה.
יבנה לא החליפה, ולו שחקן אחד, לכל אורך העונה, ויהיה מעניין לראות את הסגל הנוכחי ממשיך ומחזיק מעמד עד תום העונה. גם נושא הקהל חייב להשתפר. אחרי התחלה טובה ומעוררת תקווה, בקושי 150 צופים הגיעו לראות את המשחק ביום ראשון, כמות נמוכה לכל הדעות, בטח באולם החדש והמפואר, וצריך לתת על זה את הדעת. אולי ילדי המחלקה, אולי שיטות שיווק, אבל ביבנה חייבים את הקהל המקומי ברגעים המכריעים של העונה.
בהצלחה.