דע את זכויותיך בדיני עבודה: היעדרות בתשלום מעבודה בזמן ההיריון
מאת: עו"ד אבי מור יוסף
עובדת שנעדרת מעבודתה למשך 30 יום לפחות בזמן ההיריון עקב סיכון רפואי לה או לעובר הנובע מהיריון זכאית לקבלת גמלה מהמוסד לביטוח לאומי
ככלל, סכום הקצבה של המוסד לביטוח לאומי ליום יהיה סכום השכר המבוטח של האישה ברבע השנה שקדמה להפסקת העבודה בשל שמירת ההריון לחלק ל-90 או שכר 6 חודשים שקדמו להפסקת העבודה לחלק ל-180, לפי הגבוה מביניהם (קיימת תקרת תשלום).
מה חדש?
ככלל, את התביעה לקבלת קצבה בשל שמירת הריון ניתן להגיש למוסד לביטוח לאומי רק 30 יום לאחר תחילת שמירת ההיריון אך לא יותר משנה לאחר תחילת שמירת ההיריון.
עובדת שנעדרת מעבודתה למשך פחות מ-30 יום בזמן ההיריון עקב מצב רפואי הקשור בהיריון זכאית לתשלום דמי מחלה בהתאם לימי המחלה הצבורים לה (עד לניצולם המלא) ובהתאם להסדר תשלום ימי המחלה במקום העבודה.
החסרת ימים מהעבודה בשל ההיריון בהתאם לאישור בכתב מרופא, כמו החסרת ימים מהעבודה לצורך שמירת היריון, נחשבת לצורך זכויות הקשורות בותק כגון פיצויי פיטורים.

פיטורים או הרעת תנאים של עובדת לאור היעדרות מהעבודה שקשורה להריון אסורה על פי דין ועלולה להיחשב כאפליה המזכה את העובדת בפיצוי ללא הוכחת נזק.
עובדת יכולה לצאת לחופשה ללא תשלום ממקום בו סוג העבודה, מיקומה או אופן ביצועה מסכנים את עוברה או אותה בכפוף להמצאת אישור רלוונטי בכתב מרופא.
יחד עם זאת, זכות זאת לא תהיה תקפה אם המעסיק ביצע התאמות נדרשות ומצא לעובדת עבודה חלופית המתאימה לצרכיה בנסיבות העניין.
בשבוע הבא הטור יעסוק בעניין: חופשת לידה ודמי לידה.
**התכנים נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד ואינם בגדר עצה משפטית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם עורך דין**
