דום נשימה בשינה – למה זה קורה ואיך זה משפיע עליכם?

דום נשימה בשינה – מהם התסמינים וגורמי הסיכון?

התסמינים של דום נשימה בשינה הם מגוונים ומשפיעים גם על שעות הלילה וגם על התפקוד היומי. הסימן המוכר ביותר הוא נחירות חזקות וקצובות שלעיתים נקטעות על ידי קולות חנק או השתנקות. בבקרים, הסובלים מהתופעה נוטים להתעורר עם תחושת יובש עזה בפה או כאבי ראש טורדניים. במהלך היום העייפות יותר ניכרת והיא עלולה להתבטא בישנוניות קיצונית, קשיי ריכוז ושינויים במצב הרוח. גורמי הסיכון המרכזיים כוללים השמנת יתר, מבנה אנטומי המאופיין בצוואר עבה או שקדים מוגדלים, גיל מתקדם והרגלי חיים לא בריאים כמו עישון, בין היתר. חשוב להבחין בין הסוג החסימתי הנפוץ לבין דום נשימה מרכזי שנובע משיבוש באותות העצביים שהמוח שולח לשרירי הנשימה.

איך מאבחנים ומטפלים בתופעה?

תהליך האבחון והטיפול מתחיל בדרך כלל בבדיקת שינה מקיפה. בדיקה זו המתבצעת במעבדת שינה או באמצעות מכשור ביתי, מודדת את מספר הפסקות הנשימה הממוצע לשעה. הטיפול הנפוץ והיעיל ביותר כיום הוא שימוש במכשיר CPAP שלמעשה מזרים אוויר בלחץ חיובי דרך מסכה ושומר על דרכי הנשימה פתוחות לאורך כל הלילה. לצד זאת קיימות חלופות טיפוליות נוספות בהתאם לחומרת המצב כמו התקנים דנטליים, ירידה מבוקרת במשקל, שינוי תנוחות שינה ובמקרים מסוימים גם התערבות כירורגית לתיקון המבנה האנטומי.

האם יש הכרה בזכויות רפואיות במצב של דום נשימה בשינה?

ההכרה הרפואית בתופעת דום נשימה בשינה כהפרעה מגבילה באה לידי ביטוי גם בהיבט של זכויות סוציאליות ורפואיות. המוסד לביטוח לאומי מכיר בחומרת ההפרעה ובהשפעתה על כושר העבודה והתפקוד הכללי. בהתאם לממצאים הקליניים ותוצאות בדיקות השינה, המטופלים בהחלט יכולים להיות זכאים לקביעת אחוזי נכות רפואית. טווח אחוזי הנכות נע לרוב בין עשרה אחוזים למקרים קלים ועד ארבעים אחוזים למקרים חמורים הדורשים שימוש קבוע במכשיר עזר נשימתי. מודעות לאבחון מוקדם ומיצוי הזכויות הרפואיות הם צעדים חשובים מאד בשיפור בריאותם של הסובלים מהתופעה לאורך זמן. אם אתם סובלים מתופעה זו אל תהססו לקבל עזרה וטיפול רפואי, הבריאות שלכם היא החשובה ביותר.