ג'ורג'ט בוגנים ז"ל: המומים וכואבים

 

ג'ורג'ט בוגנים, בת ה-66, הלכה אמש לעולמה, לאחר שנחבלה בראשה. צוות מד"א שהגיע למקום נאלץ לקבוע את מותה


ג'ורג'ט זיכרונה לברכה איבדה, כפי הנראה, את הכרתה כתוצאה מהנפילה, ורק כאשר בעלה, מאיר (יבדל"א) שב מבית-הכנסת לביתם- גילה את התמונה המזעזעת, והזעיק מידית את כוחות מד"א.

 

אשר ביטון, כונן החירום של יבנה, שהגיע ראשון למקום, ניסה להחיותה, על-ידי ביצוע פעולות החייאה, אך לא נותר לו ולצוות מד"א שהגיע בעקבותיו, אלא לקבוע את מותה.

 

ג'ורג'ט בוגנים ז"ל

 

בתה, אילנית מזוז, שקיבלה זאת בצורה קשה ביותר, מכיוון שהיא עצמה כוננית של מד"א יבנה, ועוסקת בשגרת היום-יום שלה בהצלת חיים רבים, מבכה על מותה הפתאומי של אמה: "מסרבת להאמין, מסרבת לעכל. לעולם לא הבנתי "כשם שמברך על הטובה, כך יברך על הרעה", והיום צריכה אני לומר "ה' נתן ה' לקח, יהי שם ה' מבורך." מצילה אני חיים, לא חשבתי לרגע שאגיע לזה הרגע, ולא תהייה הזדמנות להציל אותך. נותנת אני שיעורים בכל העיר, לא חשבתי לרגע שאצטרך, מעכשיו, לתת שיעור לעילוי נשמתך. לכולם אני רצה, ומעודדת בדרכי ומנחמת, אך אין מנחם לי, לא מצליחה להיאחז, איך, איך לא חיכית לי רגע, שאשמע את המוניטור מעט מצפצף, מעט משמיע קול, הנה חזר הדופק, הנה אפשר, צעקתי לאשר, אשר ביטון, "בבקשה תנסה, אימא!" אפילו הוא צדיק, יצא מבית-כנסת להציל אותך. אך רצה בורא עולם שתהיי לידו, "וירד דודי לגנו, ללקוט שושנים" כך נאמר בשיר השירים, אז נוחי לך בשקט, אהובה שלי, תשכבי בשלום על מיטתך. מבטיחה אני כאן, לעשות לעילוי נשמתך, כשיאמר בתפילת הכיפורים, ספרי חיים ומתים נפתחים לפניך היום, יראו לך למטה איזה ילדים טובים יש לך. מבטיחה אני לעשות את הכל מכול, אוהבת אותך אימא. ושוב, אימא, זו הפעם האחרונה שיכולה לקרוא לך אימא שלי, אהובתי."

 

ג'ורג'ט ז"ל עם הנכד עידו (יבדל"א). למה הלכת לי למה?

 

הנכד, עידו מזוז, מתקשה לעכל את מותה של סבתו היקרה: "למה הלכת לי למה? זה לא אמתי. זה חלום. תגידי לי שזה חלום… את הבטחת לי שתכיני לי ספינג'ים לחתונה, והבטחת לי שתעשי לי שמח ב'שבת חתן' שלי כשאני אתחתן, והבטחת לי שתהיי איתי מתחת לחופה. אז לאן הלכת? הבטחות אמורים לקיים! מי יתקשר אליי ויגיד לי "דידו שלי אתה חסר לנו פה בשבת שאתה בצבא"? "התגעגענו אליך נסיך שלנו" מי? היחידה שלא משנה מה, תמיד הייתה מצדיקה אותי ועומדת לצדי, גם כשהייתי עושה שטויות והייתי בבלגן עם ההורים שלי. סבתא תחזרי. לא בא לי אני מתגעגע. לאן הלכת לי?"

 

אשר ביטון, כונן מד"א, שהיה הראשון שהגיע למקום האסון הטראגי, ושהינו גם חבר טוב של אילנית ושל המשפחה: "יום שבת, לקראת סוף התפילה, המירס מדווח "פגיעת ראש" בבניין שצמוד למקום מגוריה הקודמים במשך 11 שנים. בדרך חושב 'מכיר או לא מכיר' ומה החומרה? מתברר כי מגיע לביתה של שכנה יקרה, שתמיד שאלה על הבת שלי ותמיד הייתה צעירה ותוססת. אימא של מתנדבת במד"א. מוצא אותה ללא רוח חיים. מתחיל לבצע החייאה ומתפלל בתוכך שיקרה שוב פעם נס ונצליח להחזיר אותה לחיים. לצערי, לא צלחתי בזאת. לבי אתכם, משפחת בוגנים היקרה, ומי יתן שלא תראו צער עוד." 

 

צוות פורטל 'יבנה שלי MYavne' (שמכיר את המשפחה מקרוב) מיצר עם לכתה של ג'ורג'ט בוגנים ז"ל, ומשתתף בצער המשפחה כולה. יהי זיכרונה ברוך, והיא תהיה בלבנו לעד. 


לווייתה של ג'ורג'ט, זיכרונה לברכה, תתקיים היום אחר-הצהריים, בבית-העלמין יבנה (בן-זכאי), בשעה 16:00. יושבים שבעה ברחוב הדוכיפת 3 יבנה.