בשם האב: "עפריט" של ציון בן-שטרית

איך נולד רעיון כתיבת הספר?
"הדור הקודם שעלה לארץ, הוא דור שלא זכה להכרה. אנחנו, הדור השני בארץ, התרחקנו מהמורשת, מהתרבות ולא נעים לי להגיד, אבל אפילו התביישנו בהן, רצינו להיות ישראליים. הדבר הזה הציק לי מאוד, ולאחר שאבי נפטר – החלטתי להביא את זה לידי ביטוי, להביא אותו לקדמת הבמה. חשבתי איך אני עושה את זה והחלטתי פשוט לכתוב. הסיפור הזה מתחיל בחוויה האישית שלי, כשאני פוגש אותו (כביכול) במרוקו, שנינו ילדים, ואני צופה בו, איך הוא מתנהג ומהי דרכו. הכפר שהוא מתגורר בו נתון לשליטה של שדים ורוחות, ובספר אני לא מצליח להבין איך כולם נתונים לשליטתם, ולעומתם, אבי הינו פורץ דרך, ואט-לאט מצליח לפרוץ את דרכו החוצה, ולאחר-מכן, לשאר האנשים."

מה מייחד את ספרך?
"הספר 'עפריט' הינו, כאמור, ספר דמיוני, המתבסס על עובדות ומספר מסע של חומר ורוח בין מרוקו לישראל. הספר משקף תמונה של נער צעיר בעיר יבנה, שגדל עם פחדים שאופפים אותו, אך הצליח להתגבר ופרץ את המעגל. כמו כן הוא מתאר, בקווים מקבילים, איך אביו פורץ מעגל, אף הוא, במרוקו, בכפר נידח בשליטת שדים ורוחות. הסופר משבץ בספרו המון הגות ומסרים להתמדה, בחירת דרך ושינוי."

איך מתבטא בספרך הפן האישי?

"יש בספר כמיהה והכאה על חטא, על נטישת המסורת והערכים של הורינו, והוא מנסה לתקן זאת היום, ולכן, חשוב לי שיקראו את הספר על-מנת לתת תקוה ודרך חדשה לנוער היום."

הספר מטלטל, מבקר ועשיר בתיאורי מקום וזמן. הספר מבוסס על עובדות, אך הוא פרי דמיון והגות. כתוב בשפה קולחת ושווה לכל נפש. הוא מתאים לכל שכבות גיל ומשאיר בך חותם.

"אנו חיים בעולם של תעתועים", כך אומר ציון ומטיב לתאר זאת בספרו הראשון. אמנם הכפר בו גר אביו נתון לשליטה של שדים ורוחות, אשר מדכאים את אורח-החופש ורוח-האדם, אך גם כך עדיין אפשר לעשות מעשה, לשנות ולהתקדם. כך עשה אביו וכך עשה, ציון, כאן, בארץ ישראל.

האב מכלוף בן-שטרית ז"ל

כמה זמן נמשכה כתיבת הספר?
"לקח לי יותר משבע שנים לכתוב, אך לא רק תהליך הכתיבה, אלא גיבוש הרעיון והדרך להציג אותו. וכן החשיפה האישית, שהיא אינה קלה. עברתי מסע לא קל ומטלטל עם הספר, מצד אחד של התגברות על הפחדים, ומצד שני, של העצמה ורוח ובעיקר השלתי מעליי נטל כבד של מתן במה לדור הקודם, אשר לא זכה להכרה ולפרגון המתאים."

הספר מדבר גם על ההתערות החברתית בארץ ישראל, של העולים משנות החמישים, על קשיי הקליטה, על שמירת התרבות והמסורת, לצד כור היתוך. הוא אינו מאשים, אלא מעצים את הקורא, לבנות דרך חדשה לעתיד טוב יותר.

הספר 'עפריט' (מלך השדים במרוקאית) מביא את סיפורו של נער צעיר, הפוגש את אביו – בהיותו נער צעיר אף הוא – בכפר נידח במרוקו, הנתון לשליטתם של שדים ורוחות. הספר מתאר את מסעם המשותף של האב והבן תוך התווית דרכם והתגברותם על פחדים האופפים אותם ואת סביבתם.

מסע זה נע בין עולמות הרוח והחומר וחושף את לב הסוד הנסתר בכל אדם. הספר קולח, כתוב בשפה שווה לכל נפש ופורט על נימי הרגש והרוח. הסופר משכיל לשבץ בעלילה פנינים של הגות וחכמה ומעורר בקורא השראה להתמדה, אומץ ואמונה ברוח האדם.

"ראית את הכפר שלנו," אומר אבי, "את אי הסדר, את האנשים. ראית איך הטבע מכתיב לנו את סדר החיים. הטבע סוגר עלינו בשרשרת הרים והרוחות שולטות בנו מבפנים."

מחשבות רבות חולפות במוחי לגבי קורות הכפר הנידח והקודר הזה. "לפעמים מגיעים לכפר אורחים?" אני שואל את אבי. "לא," הוא עונה, "הכפר סגור וחי בעיני עצמו, בעיני התושבים הכפר הוא כל העולם, הם אינם מכירים עולם אחר. כאן הם נולדו וכאן יישארו עד סוף חייהם. הם חיים אך ורק כדי לחיות, כדי לשרוד, איש אינו יוצא מגבולות הכפר ואיש אינו מבקר בו."

״לא ראיתי אנשים שמחים כאן. אין לאנשים כאן תקווה? אין ייאוש? אין רצונות? אין טענות?"

"אבי מחריש."

הספר 'עפריט' יוצג השבוע (שבוע הספר) ביבנה, בין ה-26 ל-28, ברחבת הספרייה העירונית. בנוסף, ביום שלישי, 2.6, בשעה 20:00 תערך השקה לספר בספרייה העירונית. הציבור היבנאי מוזמן.

ציון בן-שטרית (צב"ש) נולד ב-1955, ביבנה, ישראל, להורים שעלו ממרוקו באותה השנה, וחווה יחד איתם את קשיי הקליטה השפה והתרבות.

הוא למד בתיכון חקלאי בעין-כרם ולאחריו התגייס לצה"ל שירת בצבא במשך 24 שנים והשתחרר בדרגת סגן-אלוף.

בעל תואר ראשון במדעי המדינה והקרימינולוגיה ותואר שני ביחסים בינלאומיים והמזרח-התיכון.

הוא פעיל חברתי בעיר ילדותו יבנה וכיהן כחבר מועצת-העיר וסגן ראש העירייה.