בעקבות היום הבינלאומי נגד הומופוביה: "אנחנו מחויבים לבנות תכנית חינוכית לכל בתי הספר"
היום הבינלאומי נגד הומופוביה 2024 צוין ב-17.5, רונית ארנפרוינד: "אנחנו מחויבים לבנות תוכנית חינוכית לכל בתי הספר ולהורים, שתתמודד עם ההומוביה, הבורות והדעות הקדומות, לטובת הבריאות הנפשית והפיזית של כל הילדים, הוריהם והקהילה בכלל"
רונית ארנפרוינד, מנכ"לית עמותת 'תהל"ה' – עמותה של הורי קהילת הלהט"ב בארץ, וחברת מועצת העיר יבנה: "אנחנו נמצאים.ות בתקופה של קצוות קיצוניים, מצד אחד, הקהילה הגאה הוכיחה, באופן ברור ונחרץ, שהיא חלק מהחברה ונושאת גם בנטל הלחימה כמו כולם, מהטרנסים.ות המשרתות.ים בצבא עד, הומואים, לסביות, אשר פעלו ופועלים.ות באזרחות וביחידות השונות, ועד האירועים של פונדקאות שכבר מתאפשרת בארץ לזוגות הומואים ורישום ילדים בתעודת הזהות של שני ההורים מאותו המין, ומול זה, אחוזי האלימות כלפי הקהילה הלהט"בית עלתה בעיקר כלפי הטרנסיים.ות, ישוביים בהם רודפים ומתנכלים באלימות לקהילה, כמו במצפה רמון. בבתי הספר עדיין ילדים וילדות עוברים.ות הטרדה ואלימות בשל זהותם המינית, ויש מקומות שגם המשפחה של הילד.ה עוברים הטרדה."
מה חדש?
לציון היום הבינלאומי התקיימה אתמול ישיבה בוועדה לזכויות הילד, בראשותו של יו"ר הוועדה ח"כ דלל, ואני מבקשת להביא כאן את ההודעה לעיתונות שיצאה מהוועדה שמדברת בעד עצמה:
הוועדה לזכויות הילד בראשות ח"כ אלי דלל, התכנסה לדיון שעסק באתגרים של ילדים על הקשת הלהט"בית, זאת במסגרת ציון היום הבין לאומי נגד הומופוביה. יו"ר הוועדה ח"כ דלל: "אני קורא לכולם, בכל יום בשנה, לנהוג בצורה של סובלנות וקבלה לכל אדם, ללא קשר למגדר, נטייה מינית או זהות מגדרית."
יו"ר הועדה לזכויות הילד, ח"כ אלי דלל: "היום אנו מציינים את היום הבינלאומי נגד הומופוביה. יום זה מהווה הזדמנות חשובה להעלות את המודעות לאתגרים הייחודיים שעמם מתמודדים צעירים להט"בים ולהדגיש את חשיבות המאבק בגזענות ואפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית.
למרבה הצער, צעירים רבים ממשיכים לחוות דעות קדומות, התעלמות, דחייה וחוסר קבלה בשל זהותם המגדרית והמינית. הם חווים לעיתים קרובות בידוד חברתי, קשיים בהתמודדות עם חוויות טראומטיות ומחסור בתמיכה וייעוץ מותאם צרכיהם הייחודיים. חשוב להכיר בכך שחוויות אלה עלולות להוביל לתחושות של חוסר ערך עצמי, דיכאון ולעיתים אף למחשבות אובדניות. מצב זה מחייב אותנו, כחברה מתקדמת ומכילה, לפעול ללא לאות כדי להבטיח סביבה בטוחה, מקבלת ותומכת עבור כל צעיר וצעירה, ללא תלות בנטייתם המינית או זהותם המגדרית.
היום בוועדה נדון באתגרים עימם מתמודדים הנערים ונראה מה אנחנו יכולים לעשות ע״מ לקדם הכלה, סובלנות וקבלת השונה, וגם כדי להיות מרחב פתוח ואוזן עבור צעירים להט"בים ומשפחותיהם. בוועדה שלי במרבית הנושאים אין קואליציה ואופוזיציה. כאן אנחנו פועלים במאמצים משותפים של כולנו כדי לעבוד יחד עבור עתיד טוב יותר לדור הבא של ילדי ישראל. בדיון של היום נדון יחד על האתגרים ונעשה הכל על מנת לפעול יחד עבור צעירים להט״בים. אני קורא לכולם בכל יום בשנה לנהוג בצורה של סובלנות וקבלה לכל אדם, ללא קשר למגדר, נטייה מינית או זהות מגדרית. יחד, נוכל ליצור עולם טוב יותר בעבור כולנו."
איריס בן יעקב, ממונה חינוך למיניות ומניעת פגיעה במשרד החינוך: "לכל ילד במדינת ישראל מגיע להרגיש מוגן, בעל ערך, ולא משנה מה הוא ומי הוא. זו הנחת הבסיס וזה מלווה אותנו גם בפעולות שלנו. אנחנו מייחסים לנושא האלימות וגם כלפי אמירות, ניסחנו את הקווים המנחים. הצורך הזה נולד מהשטח, ראינו ילדים סובלים בבתי הספר ולא מקבלים מענה. ילדים שלא מרגישים התאמה בין המין הביולוגי שלהם לבין הזהות המינית שלהם, שלא רוצים לבוא לבית ספר כי אנשי חינוך לא מוכנים לפנות אליהם לפי איך שהם מבקשים הפעולות בהיבט המערכתי מתייחסות להכשרת הצוות, לדעת גם מה לא לומר כדי שלא להזיק לאותו ילד. הוצאנו מסמך גנרי וכל בית ספר וכל אוכלוסייה מתאימה את המסמך לצרכים הספציפיים. יש לנו 125 מדריכים שמלווים את בתי הספר, יש גם מערכי שיעור שמלמדים מיניות בריאה ומניעת פגיעה, מגיל הגן ועד לי"ב. הם מותאמים גם לגיל ולגם למגזר. אנחנו כל שנה מוצאים קול קורא לרשויות להזמין סדנאות והרצאות בנושא כי לפעמים יש קשיים גם אצל המבוגרים. יש תקציב לזה אבל כרגע רוב התקציב לא נוצל".
עדי פז, מנהלת תחום להט"ב במשרד הרווחה: "אנחנו מציעים מגוון של שירותים גם לבני נוער וגם לבוגרים, אנחנו מכוונים לאוכלוסייה בסיכון. יש לנו קשת של מענים בקהילה גם בעזרת הרשויות המקומיות וגם על ידי עמותות שונות. מציעים גם יעוץ ראשוני, גם מעטפת חברתית וגם מי שצרי בהמשך טיפול או פרטני או קבוצתי. אנחנו הולכים ומרחיבים את השירותים וככל שהם מרחבים יש יותר פונים."
סיוון שחר, משטרת ישראל: "אין עבירה נפרדת לתקיפת להט"ב, בחודשים האחרונים התחילו לסווג את הנסיבות של העבירות."
שחף, מארגון נוער גאה: "את הזהות שלי כטרנסג'נדרית התחלתי לגבש בכיתה ח'. סבלתי מדימוי גוף נורא שהביא אותי לקושי נפשי. החוויה של מאבק בינך לבין עצמך היא חוויה שכל נער טרנסג'נדר עובר. לשמחתי זכיתי לקבל טיפולים להתאמה מגדרית, ואני רוצה להגיד שאלה טיפולים מצילי חיים. יושבים פה ארגונים שרוצים לאסור לעבור טיפולים כאלה, וזה גזר דין מוות לאותם נערים. הארגונים האלה מקבלים רוח גבית משרים וחברי כנסת, וזה מוביל לעלייה באלימות כלפינו.
אני חוטפת יריקות ברחוב, לא פעם ולא פעמיים, גם בתל אביב. למה אני צריכה להרגיש שלא בנוח בבית הספר שלי? עדיין היום הקללה שהכי נשמעת בבית הספר היא 'הומו' ו'קוקסינל'. תנו לנו הזדמנות לחיות את עצמנו בצורה אמיתית".
נטע מארגון 'חושן': "אני מחנכת ואישה טרנסית. הנוער הגאה שלנו מתמודד בשתי חזיתות ברשת תוקפים אותו כי הם יהודים וישראלים ובכיתה תוקפים אותם בגלל שהם להט"בים. הקהילה הגאה בעולם תפסה צד שקרי ומכוער נגד ישראל, אותן נערות שצועקות 'מהנהר עד הים', היו המפלט של הרבה להטב"ים בישראל לפני ה-7.10. היום זה כבר לא ככה. היום הנוער הלהט"בי עומדים בפני החלטה האם להילחם על הזהות שלהם או על המדינה שלהם. כדי שהנוער שלנו לא יצטרך לחפש מקומות בטוחים בחוץ, עלינו לספק אותם מבפנים".
ח"כ יוראי להב קטע אותו: "כמו שאין מקום לאנטישמיות כך אין מקום להומופוביה. כשאדם שמעודד טיפולי המרה, שהם רצח הנשמות של אותם צעירים – זה בלתי נסבל, ואין להשמיע שנאה נגד להט"בים".
רונית ארנפרוינד, מנכ"לית עמותת תהל"ה – עמותה של הורי קהילת הלהט"ב בארץ, וחברת מועצת העיר יבנה: " בהמשך לכל שנאמר בישיבה, אנחנו מחוייבים גם בעיר לבנות תוכנית חינוכית לכל בתיה"ס בעיר, כמו גם להורים, לסובלנות וקבלה של מגוון הזהויות המגדריות מתוך קהילת הלהט"ב".
רונית מסכמת:
"אני מזמינה את כל חברי הקהילה, משפחותיהם וכל מי שמבקש.ת להיות חלק מחברה שמקדמת סובלנות וקבלה – להצטרף לקבוצת 'קהילת הלהט"ב – יבנה' בקישור הווטסאפ>> כאן.
