בן הרוש מגיב לנתוני הבגרות החלשים ביבנה

כפי שפירסם משרד החינוך: אחוז הזכאים בשנת הלימודים תשס"ז – 67.86%, אחוז הזכאים לבגרות בשנת הלימודים תשס"ח – 66.41%, אחוז הזכאים בשנת הלימודים תשס"ט – 72.38%, אחוז הזכאים בשנת הלימודים תש"ע – 76.05%, אחוז הזכאים בשנת הלימודים תשע"א – 68.07%. נתוני השנה האחרונה, ממצבים את עירנו במקום ה-53 מתוך 105.

מאיר בן-הרוש מציג את תוכנית לשיפור מערכת החינוך

בן הרוש, המתמודד לראשות העיר, לא מסתפק בהתרעה. בדרכו להתמודדות, הן לראשות העיר, והן להתמודדות עם התחום החינוכי, כינס הצוות המוביל שלו,  בתחום החינוכי, ולטענתם, יש באמתחתם הצעות ופתרונות ואין ספור דרכים להעלאת רמת החינוך בעיר, על-מנת להביאה למצב בו הייתה יבנה לפני מספר שנים, אז היוותה עיר דוגמא ומופת מובילה בחינוך בארץ. לאורך כך הדרך, חוזר בן הרוש ומדגיש  כי כל תכנית תישקל ותעבור דיון בשיתוף פעולה והסכמה של הצוות החינוכי, כולל מורים ומנהלי בתי-הספר בעיר.

רעיון אחד, לדוגמה, הוא לאמץ את הפיילוט של משרד החינוך להתמודדות עם הבעיה, שכבר קורם עור וגידים, והוא 'תיכון וירטואלי' ציבורי. בספטמבר הקרוב, ישיק משרד החינוך את המיזם החדש שהרעיון מאחוריו פשוט למדי: תלמידים מבתי-ספר בכל רחבי הארץ יישבו מול מחשב במוסד החינוכי וילמדו במקביל בשיעור וירטואלי בקבוצות של כ-20 תלמידים, כ-4-3 שעות שבועיות. מספר דומה ילמד בתגבור באמצעות חונכים וירטואליים – שהם סטודנטים מצטיינים – בשעות אחר הצהריים.

הצורך בפתיחת כיתות תקניות מרוכזות, כך מקווים, ייעלם. למעלה מ-60 בתי-ספר כבר הביעו התעניינות בפיילוט, שבן הרוש, כראש עיר, מתעתד לאמץ, כשבשנה הבאה צפויים ללמוד במסגרתו 150 תלמידים את תחומי המתמטיקה והפיסיקה. כסף רב שהושקע בימים אלה בפיתוח הפרויקט – מעבדות וירטואליות, הדמיות, ואיתור מורים מצטיינים שישתלבו כמורים וירטואליים – מגיע מהקרן הפילנתרופית 'טראמפ' שהשקיעה למעלה משבעה מיליון שקלים לצורך תקצוב השנתיים הראשונות.

משרד החינוך עצמו ישקיע גם הוא מיליוני שקלים. יוזמי הרעיון מקווים כי בתוך כשלוש שנים ילמדו בתיכון הווירטואלי 1,000 תלמידים, ובן הרוש נחוש לצרף את בתי-הספר ביבנה לפרויקט הזה.

תיכון וירטואלי ביבנה ?

רעיון נוסף שמתהווה בין בן הרוש לצוות החינוכי שלו, הוא מודל יישומי לצמצום נשירה מבית-הספר והגדלת שיעור רוכשי תעודת בגרות, כפי שכבר מיושם בבית-דגן. פרויקט הבגרות יוצא מתוך גישה הרואה ב'השכלה' ערך מרכזי בחברה הישראלית, שתרגומו להצלחה 'הישגית' בבית-הספר משליך על התפתחותה החברתית והריבודית של האוכלוסייה, דימויה ועתידה. לאור הנתונים הקשים אודות שיעור רוכשי תעודות הבגרות ושיעורי הנשירה והעבריינות ביבנה ברור להם, שיש צורך במתן מענה לא שגרתי. 

לפרויקט הבגרות יש שתי מטרות אופרציונליות: גידול שיעורם היחסי של בני הנוער הרוכשים תעודת בגרות, וצמצום שיעורם היחסי של בני הנוער הנושרים מבית-הספר, בשלבי חטיבת הביניים והתיכון.

שלל רעיונות לשדרוג המערך החינוכי ביבנה

תעודת בגרות ניתן לרכוש בחינוך הפורמלי דרך לימודים במסלול העיוני או מסמ"ת. לפיכך השגת המטרה מחייבת להגדיל את סיכויי התלמידים להתקבל למסלול האקדמי (עיוני או מסמ"ת), דרך השפעה המתבצעת כבר בשלב חטיבת הביניים או לאחר שהוסללו לבית-הספר התיכון. עבודת הפרויקט תתמקד בהפעלת השפעה על מוביליות כלפי מעלה מהקבצות נמוכות לגבוהות, וכן ביצירת "רשת ביטחון" לאלה הנמצאים בהקבצות הגבוהות, המאפשרות הסללת התלמיד למסלול האקדמי.

בשלב בית-הספר התיכון עבודת הפרויקט תתמקד בביסוסם של תלמידי המסלול האקדמי וכן בביצוע מוביליות כלפי מעלה במספר יחידות הלימוד שבהן ייבחנו בבחינות הבגרות (לדוגמה, עלייה מ-3 יח"ל במתמטיקה ל-4 יח"ל).

לגבי תלמידי המסלול המקצועי, עבודת הפרויקט מתמקדת בביסוסם ובביצוע מוביליות תוך מסלולית (לדוגמה, עלייה ממסמ"מ למסמ"ר), וכן בביצוע מוביליות בין מסלולית (לדוגמה עלייה מ"מקצועי" ל"עיוני").

ההשפעות הנ"ל, המתבצעות ברצף בשלב חטיבת הביניים והתיכון, יגדילו ללא הרף את שיעורי התלמידים הנכנסים למסלול האקדמי (הממשיכים לקבל את תמיכת הפרויקט הפועל עבורם כ"רשת ביטחון"), ובכך יגדילו את סיכוייהם לרכישת תעודת בגרות.

מאיר בן הרוש

בן הרוש טוען כי על מנת להשיג את שתי המטרות, הכרוכות זו בזו, יש לפעול עם מגוון תלמידים מהקבצות שונות (בחטיבת הביניים) וממסלולים שונים (בתיכון), כך שצמצום נשירה ומניעתה יהיו אמצעי נוסף בדרך להשגת המטרה של גידול בשיעור רוכשי תעודת הבגרות. יש לזכור כי הצלחת מניעת נשירה היא בעיקר עם תלמידי הקבצה ג'. שכן, הקבצה זו היא "מחסן" הנושרים לעתיד. לכן השינוי במיקומם במבנה בית הספר הוא קריטי לצמצום הנשירה.

מאפייני הפעולה חייבים לקחת בחשבון את: מבנה כיתת הלימוד וגודלה, המורה, מקצועות הלימוד, תכנית הלימודים, שיטת ההוראה, שיעורים פרטניים, התחום ה'תודעתי' להגברת המוטיבציה, תפקיד התלמיד, מנחים צעירים, התחום התרבותי, גמישות – מערכת השעות, ימי הלימוד, אופי הלימוד, תוכני הלימוד – כל  אלה יהיו דינמיים וישתנו על-פי הצרכים, אקלים – כיתות לימוד מרווחות ואסתטיות, במטרה להקנות אווירה נעימה וסביבה לימודית נאותה, התמדה, מעקב צמוד, מסגרת הפרויקט – הלימודים יתקיימו בשעות אחה"צ והערב, בתיאום עם סיום שעות הלימודים בבית הספר. ההיקף יכלול 6-5 שעות שבועיות, פעמיים עד שלוש בשבוע.

בן הרוש מסכם ואומר: "יש באמתחתי, וביכולות הצוות החינוכי המוביל שלי, שלל רעיונות לשדרוג המערך החינוכי ביבנה, ואנו עושים ימים כלילות, בדיונים על המצב הכואב ועל הדרכים לשפרו, על-מנת להעלות את רמת החינוך בעיר ובכך להחזיר עטרה ליושנה, ואני מדגיש כי כל זאת יתבצע רק לאחר שילוב מלא ומוחלט עם מנהלי בתי-הספר והצוות החינוכי המעולה שיש לנו בעיר."