בית קנ"י: מריח לא טוב

 

מאת: רונן דמארי

 

הנהלת בית קנ"י מבקשת מבית-המשפט שיורה לעירייה לפצות אותה בסכום של 600,000 שקלים בגין עלויות פינוי האשפה


העירייה: "אין מדובר בתשלום אשר בעל עסק רשאי לדרוש בגינו שירות ספציפי"


עיריית יבנה מנהלת מאבק מתמשך, עם הנהלת בית קנ"י, בפארק-התעשייה בעיר, בכל הקשור לאחריות על פינוי האשפה במקום. מאחר והעירייה מסרבת לעשות זאת, נאלצים בעלי העסקים במתחם לשלם עבור פינוי האשפה מכיסם. אם לא די בכך, לטענת הנהלת הבניין, העירייה חתמה על הסכם לא חוקי, לכאורה, בנושא, עם עו"ד שכלל אינו מייצג אותה.


הנהלת הבניין המשותף פנתה לבית-המשפט, והנושא ממתין להכרעה בשתי חזיתות שונות: ביום רביעי שעבר העניק, בית-המשפט העליון, צו על תנאי, לפיו העירייה תפנה את האשפה באזור-התעשייה, וזאת עד שתברר העתירה שהוגשה בנושא. במקביל ממשיך להתנהל הליך משפטי, במסגרתו הנהלת הבניין תובעת מהעירייה סכום של 650,000 שקלים בגין הוצאות פינוי האשפה של שבע השנים האחרונות.

 


בתביעה נטען כי העירייה התנערה במשך שנים מחובותיה לפינוי אשפה במתחם, זאת על-אף שגבתה ארנונה לעסקים בשיעור מלא, שמגלם גם תשלום עבור פינוי אשפה. בשל כך, הנהלת הבניין התקשרה עם חברת פינוי האשפה בהסכם במסגרתו היא שילמה לה עשרות אלפי שקלים בשנה.


על-פי לשון התביעה "התובעת (הנהלת בית קנ"י, ר.ד) סברה לתומה לאורך השנים, כי החובה שהעירייה גלגלה לפתחה, לדאוג בעצמה לפינוי האשפה ולממן שירות זה, הינה הכרח על-פי דין, מעצם כך שמדובר ברשות ציבורית, אשר חזקה עליה כי היא פועלת כחוק".


בתביעה מצוין כי בחודש יוני 2012, נודע לתובעת, לתדהמתה, כי מתחם סמוך באזור התעשייה של חברת 'בן-יקר גת', הגיע להסכם עם העירייה לפיו היא תפנה אשפה על חשבונה וזאת לכאורה בתמורה לוויתור על תביעות כספיות שהוגשו נגד העירייה. בתביעה נאמר כי: "או אז, הבינה התובעת כי העירייה 'סוחרת' בחובותיה שעל-פי דין ופועלת כלפי חלק מתושביה בבחינת 'תן וקח'. 'קח' שירותים שהעירייה מחויבת לספק, אך נמנעת מלספקם ו'תן', בתמורה ויתור על חובות עבר ועל דרישה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתושבים עקב מחדלי העירייה מלספק את השירותים".


בתביעה נטען כי הנהלת הבניין לא הייתה מרוצה מעו"ד משה אבידר, אותו שכרה מלכתחילה בכדי לטפל בענייניה מול עיריית יבנה, לאחר שלטענתה במשך ארבעה חודשים לא עדכן אותה בהתקדמות כלשהי והחליטה להפסיק את ההתקשרות עמו. אלא שעל-פי התביעה, עיריית יבנה מיהרה לחתום על הסכם עם עו"ד אבידר, הסכם פשרה, במסגרתו היא תישא בעלויות של שני מכלי פסולת, פעמיים בשבוע. על-פי הנטען בתביעה – ההסכם נחתם כחודש וחצי לאחר שעו"ד אבידר הפסיק לייצג את התובעת וכלל לא נעשה על דעתה. מסיבה זו, גם עו"ד אבידר צורף כנתבע. "בכך, למעשה, עו"ד אבידר ויתר בהינף קולמוס על תביעות כספיות צודקות וכנות של התובעת בסכומי עתק שנגבו ממנה שלא כדין. בנוסף, בחתימתו על ההסכם, התיימר עורך הדין בעצם גם לוותר בשמם של מי שמעולם לא מינו אותו ולא שלחו אותו לוותר בשמם על פינוי אשפה בכמות המלאה המתחייבת בפועל." – לשון התביעה.

 

עו"ד לירן מיכאלי


הנהלת בית קנ"י שכרה את שירותיו של עו"ד לירן מיכאלי, שפנה לעירייה בדחיפות והודיע לה כי ההסכם שנחתם כביכול בשמה אינו תקף, בשל העובדה שעו"ד אבידר חתם עליו לכאורה מבלי ליידע אותה ולאחר שהפסיק לייצג אותה. אלא שנראה כי בעיריית יבנה לא התרשמו מכך. במכתה תגובה נאמר: "מבחינת העירייה נושא פינוי האשפה סגור באותו המתחם."


בין עו"ד מיכאלי ובין העירייה התנהלה חלופת מכתבים, אולם זו המשיכה לדבוק בעמדתה לפיה ההסכם שנחתם עם עו"ד אבידר מחייב את התובעת וסירבה לשאת בסך עלויות פינוי האשפה של המתחם.   בתביעה מבקשת הנהלת בית קנ"י מבית-המשפט שיורה לעירייה לפצות אותה בסכום של 600,000 שקלים בגין עלויות פינוי האשפה בין השנים 2007-2014. כמו כן מבקשת התובעת לקבל פיצוי של 50,000 שקלים בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה.

 

תביעה זו, כאמור, תלויה ועומדת, ואמורה להתברר במהלך החודשים הקרובים. במקביל, הגישה הנהלת בית קנ"י, יחד עם מספר בתי-עסק אחרים, עתירות מנהליות כנגד התנהלות העירייה, העירייה תיקנה חוק עזר עירוני לפיו העירייה תפנה 1.9 ק"ג אשפה לעובד, ליום, מתוך כספי הארנונה, וכל יתר האשפה תפונה על-ידי בעלי העסקים. הנהלת בית קנ"י וששה בעלי עסקים אחרים באזור-התעשייה הגישו עתירה לבית-המשפט העליון לפסילת חוק העזר, מחמת חוסר סבירותו, בטענה שהכמות של 1.9 ק"ג ליום מבטאת כמות אשפה ביתית, ואילו עסקים ומפעלים משלמים תשלומי ארנונה גבוהים יותר משל עסק.


בעתירה נטען כי אין לחייב בעלי עסקים לפנות בעצמם אשפה, שכן זהו תפקידה של הרשות המקומית, ואין היא יכולה להעבירו לתושבים.


העתירה הוגשה גם נגד משרדי הפנים, המשפטים והגנת הסביבה. כאמור, בדיון שהתקיים בשבוע שעבר, העיר בית-המשפט למשרדי הממשלה תוך שהוא מציין כי לאחר שחלפו 3 שנים מהחלטת בג"צ בעניין עיריית חולון קיים צורך לגבש פתרון ברמה הארצית מעבר להשוואה לפסולת ביתית. בשלב זה הורה בית-המשפט לעירייה להמשיך לפנות את האשפה מהמתחמים של העותרות, ונתן צו על תנאי, עד אשר תתברר העתירה באופן סופי.

 

בית קנ"י. אזור-התעשייה הצפוני יבנה


מהעירייה נמסר בתגובה: "מאז הקמתו של אזור-התעשייה (לפני למעלה מ-20 שנים) הפסולת התעשייתית פונתה במלואה על-ידי המפעלים. לאחר בג"ץ עיריית חולון והעיקרון שעוגן בו ולפיו צריכה העירייה לפנות פסולת בהיקף בסיסי לעסקים, קבעה העירייה קריטריונים לפינוי, שאושרו על-ידי מועצת-העיר. חוק העזר העירוני אושר על-ידי משרד הפנים וצוות מטעם משרד המשפטים ומשרד הפנים בראשותו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. חשוב לזכור כי העירייה מספקת שירותי פינוי פסולת בסיסית בלבד, ללא עלות ובמסגרת הארנונה הכללית, ורשאית לדרוש את פינוי יתרת הפסולת ועודפי הייצור. הסעד המבוקש בעתירה סותר את עקרון 'המזהם-משלם' ומבקש לקבוע כי פינוי כל הפסולת התעשייתית והמסחרית במדינה ייעשה על-חשבון כלל הציבור, בניגוד לעקרונות של הפחתת פסולת ועידוד המחזור."


"חשוב להדגיש כי הארנונה מהווה מס עירוני ומטרתה העיקרית היא לאפשר מתן מכלול השירותים העירוניים, ולאו דווקא שירותים ישירים, על כן, אין מדובר בתשלום אשר בעל עסק רשאי לדרוש בגינו שירות ספציפי. בניגוד לנטען, אין העירייה מחויבת לפנות את מלוא הפסולת שמייצרים המפעלים באזור-התעשייה, ובכלל זה מהעותרות, והעירייה סבורה כי יש לדרוש מבעלי העסקים פינוי עצמי של האשפה העודפת. בדיון שנערך בבית-המשפט העליון הוחלט על צירופם של מרכז השלטון המקומי והתאחדות התעשיינים כצדדים נוספים בתיק, לצורך קבלת עמדתם, לקראת המשך ההליכים בתיק."   


"הטענה הנוגעת לחתימה על הסכם פינוי האשפה בבית קנ"י נדונה במסגרת התיק. טרם התקבלה הכרעה בעניין, והעירייה תפעל בהתאם להחלטות בית-המשפט."