בבית ספר אופקים: תערוכה ייחודית שמעניקה קול לעולמה הפנימי של נועה

כחלק מההכנות לתערוכה וההיכרות עם עולמה, שיתפה אמה של נועה בשיח מרגש שהתקיים ביניהן באמצעות הקלדה, המציג בצורה הברורה ביותר את מהות היצירה עבורה:

אמא: "אני רוצה שתגידי לי מה היצירה בשבילך?"
נועה: "שאני יוצרת כמו ילדה רגילה והאוטיזם לא קיים בכלל. ביצירה אני יכולה להתפרע עם הרגשות והמחשבות שלי ולהרגיש שאין לי מחסומים או גבולות."
אמא: "נועה, אני גאה בך כל כך! את ילדה נהדרת, מוכשרת, יפה מבפנים ומבחוץ – אני שמחה כל כך שיש לך את היצירה בשביל להרגיש חופש ועצמאות נפשית."
נועה: "אמא אני רוצה שאנשים רגילים יראו את התערוכה ויבינו שגם אוטיסטים כמוני יכולים להביע את עצמם בלי הרבה לדבר."

מדובר בתערוכה פנימית, המיועדת לתלמידי בית הספר ולצוות בלבד, אך מאחוריה עומדת אמירה רחבה וחשובה: לתת מקום וקול גם לילדים ובני נוער שאינם תמיד יכולים לבטא את עצמם בדיבור, אך נושאים בתוכם עולם עשיר, מורכב ומלא הבעה.

במהלך הביקור בתערוכה עוברים התלמידים במסדרון המוביל לחדר התצוגה, כשברקע נשמעת קריינות של המרפאה בעיסוק, המדמה את קולה של נועה: “אני נועה, בת 14, לא מדברת הרבה אבל יוצרת…”. עם הכניסה מקבל כל תלמיד יצירה של נועה בשחור־לבן, ויוצא לחפש אותה בתוך חלל התערוכה. לאחר שמצא את היצירה, הוא מקבל מנועה ופל ותמונה שלה, וממשיך לחדר נוסף.

בחדר השני מוקרן על מסך גדול סרטון של החדר המקורי של נועה – המקום שבו נוצרו במשך השנים העבודות, הרעיונות והדימויים. לאחר הצפייה יכולים התלמידים לצבוע את היצירה שקיבלו בצבעים שבחרו בעצמם, וכך להפוך גם הם לחלק מהחוויה היצירתית. כל כיתה משתתפת בפעילות במשך כ-20 עד 25 דקות.
 

אמה של נועה, טלי יונתן-ונטמן, מספרת כי בעיניה מדובר ביוזמה הראויה לסיקור, דווקא משום שהיא מפנה זרקור לילדים ולתלמידים בתפקודים נמוכים, שלרוב אינם זוכים לבמה ציבורית מספקת. לדבריה, התערוכה מאפשרת לראות, להרגיש ולהשמיע את קולם של מי שלעתים מתקשים לדבר – אך מבקשים, בדרכם, שיראו אותם.

צפו בגלריית התמונות הפנטסטית! (תמונות באדיבות המשפחה):