ארצנו היא נחלתנו לעולם

השבוע אנו מעמיקים בשאלה היסודית: האם הארץ הזו היא "עוד שטח" שנקנה בכוח הזרוע, או שמא מדובר במציאות רוחנית גבוהה יותר? הרב יוסף יצחק לרר שליח חב"ד ביבנה מציג את המציאות האמיתית דרך פירושו המפורסם של רש"י על תחילת התורה, נבין מדוע זכותנו על הארץ אינה תלויה בהסכמת אומות העולם, אלא בהבטחה האלוקית הנצחית. מול אתגרי השעה וקולות החוץ המנסים לערער על צדקת דרכנו, אנו חוזרים למשנתו הבלתי מתפשרת של הרבי מליובאוויטש – הדואג לכל יהודי, לכל שעל בארץ ולשמירת תורת ישראל. מסע מרגש אל מקורות הכוח שלנו, המזכיר לנו כי "מי שמאמין לא מפחד"

עם ישראל יושב בארץ ישראל, לא מכוח היכולת לנצח את האומות שחיו כאן, כפי שקורה בשאר העולם, שם קווי הגבול נקבעים בסופו של דבר בכוח הכיבוש.

 

שיטה זו של קביעת גבולות באמצעות כיבוש מוכרת לנו לא רק מסיפורי התנ"ך , אלא גם מהמלחמות במאות השנים האחרונות. שטחים במדינות אירופה עברו מיד ליד, וכך גם ארץ ישראל, שעברה תחת ידי הטורקים, הבריטים ואחרים.

 

בעם ישראל מתקיים בשנים האחרונות ויכוח על היחס לשטחים שמעבר לקו הירוק ועל היחס לערביי ארץ ישראל. כמו בכל נושא, כדי להביע דעה שאינה רק רגשית ומנותקת מהמציאות, עלינו להכיר את הרקע. נכון, עם ישראל היה מפוזר בין העמים מאז חורבן בית המקדש והגלות, ורק חלקו שב לארץ במאה השנים האחרונות. אך עלינו לפקוח את עינינו ולהבין מדוע אנו נלחמים על הארץ? ועל מה הבנים שלנו מוסרים את נפשם כדי להגן עליה?

 

האם ארץ ישראל היא ככל הארצות, בבחינת "כל דאלים גבר"? האם היום, כשיש לנו כוחות, אנו שולטים, ומחר עמים חזקים מאיתנו יוכלו לכבוש אותה ולהגלות אותנו? את התשובה אנו מקבלים בספר בראשית, בפרשת "לך-לך", ה' מצווה על אברהם לעזוב את חרן ולעבור לארץ ישראל  ומבטיח לו שאת הארץ ינחיל לזרעו. דבר זה התממש לאחר כיבוש הארץ על ידי יהושע, אז הפכה הארץ לנחלת עם ישראל לעד.

 

אך הרקע המלא מופיע כבר בפירוש רש"י בתחילת ספר בראשית. רש"י מביא את שאלת אביו: מדוע התורה, ספר המצוות, מתחיל בסיפורי היסטוריה ולא בפרשת "החודש הזה לכם" (שבספר שמות), שבה מתחילה התורה לכתוב את המצוות? התשובה היא ,כדי שנתמודד עם אומות העולם שיאמרו לנו: "ליסטים אתם שכבשתם את ארצות שבעה גויים". על כך עונה עם ישראל: הארץ שייכת לה' ! היו זמנים שהיא הייתה נחלת הגויים ברצונו, אך לבסוף נטלה מהם ונתנה לנו. מכיוון שהיא ניתנה לנו מה', היא ניתנה לנו לנצח. שום כיבוש זמני לא יכול לשנות את העובדה שהארץ הזו שלנו – בניגוד למה שקורה בשאר העולם.

 

לפעמים, יאמרו לך שאתה מנותק מהמציאות, שאתה לא מסוגל להתקיים ללא עזרת אומות העולם, שגם "הטובות" שבהן אינן רואות עין בעין את שייכות ארץ ישראל לעם ישראל ומנסות בכל דרך לכפות עלינו את חלוקתה. את התשובה לשאלה עד כמה אנו מציאותיים- נותן רש"י עצמו. הוא ישב במקום שקט בצרפת, לפני אלף שנה, בתקופה שבארץ ישראל ישבו יהודים מעטים תחת שלטון מוסלמי ולאחר מכן תחת הצלבנים שפגעו בהם. רש"י, בדרכה של תורה, חי את העתיד ונשאר אופטימי.

 

ואכן, היכן אנו נמצאים היום? עם כל הבעיות, למרות המשבר הקשה שאנו עוברים – חלק משרשרת משברים שעם ישראל עבר לאורך הדורות – אנו נלחמים בשבע חזיתות וברוך ה' לא מנוצחים. נכון, אין עדיין ניצחון סופי, ואולי יש לנו חלק בכך משום שאנו לא מספיק מאמינים בצדקת דרכנו ומתחשבים בציוצים של אומות העולם, במקום להתייחס ל"ציוץ" של ה' לאברהם.

 

אותה צרפת, המקום השקט שבו ישב רש"י, נהפכה לזירת מלחמה בין תרבויות, מלחמה שמאיימת על כל אירופה. זו אותה אירופה שמבקרת את העם הכי מוסרי בעולם. כאשר מפחדים – עושים טעויות בשם ההיגיון והשכל. אך "מי שמאמין לא מפחד" -מאמין בעם ישראל, בכוח הטמון בו, בארץ ישראל ובתורת ישראל- מאמין שננצח יחד, עם "עם הנצח", בתורת הנצח ובארץ הנצח. כדאי לנסות.


הרבי מליובאוויטש נלחם על כל הדברים הללו. נלחם על עם ישראל בדאגתו הרבה לכל יהודי באשר הוא. הרבי לא הסתפק במילים אלא דאג לשלוח את אלפי שליחיו כמעט לכל נקודה בעולם לדאוג ליהודים בגשם וברוח. הוא נלחם על ארץ ישראל , בדאגה לביטחון כל יהודי הגר בה ונלחם שתורת ישראל תישמר על ידי עם ישראל ותשמר את עם ישראל.


שעם ישראל כולו יזכה להגיע אל המנוחה והנחלה בנחלת האבות בארץ ישראל. כל יום שעובר מגלה כמה המקום הבטוח ביותר ליהודי הוא ארץ ישראל.