אריאלה קרס: האנשים השקופים

אריאלה משתפת:

"הייתי נשואה באושר. אימא ל-2 (מוצלחים…). הוכשרתי כמורה למלאכה ועסקתי בכך במשך עשר שנים במשרד החינוך. אחר-כך עשיתי הסבה והייתי במשך כעשרים שנים מורה לעברית. התאונה שעברתי הייתה מכה קשה מאוד, כי הפכתי מעצמאית לתלויה בעזרה. לפני 4 שנים, חיפשתי לעצמי חיים חדשים אחרי התאונה, משהו שיסייע לי לפרוק את מטען הרגשות האצורים בי. המעבר מאדם שלב הווייתו נטוע בעצמאות, לאדם שתלוי בסיוע חיצוני על בסיס יומיומי, היה קשה  מנשוא. אז מצאתי את הנישה של יצירת יומן ויזואלי, בו יוצרים, מאמנות משולבת, בכל מיני חומרים, את היומן הפרטי שלך. מצאתי זאת אצל בתיה בובר – מדריכה ליומן ויזואלי. זה היה חלק מתהליך ההסתגלות שלי למצב החדש. עברתי שלבים של אבל, שהתחיל בדיכאון מאד עמוק וכלל גם יציאה לפנסיה, עד שהצלחתי להשתחרר מתחושת ה'אי מסוגלות' והפכתי לעצמאית, אפילו מאוד. תוך כמה שנים שבתי לנהוג ויצאתי הרבה לבילויים. היומן הוויזואלי היה חלק מהעניין.

אישה על כיסא-גלגלים בתוך אקווריום בהשתקפות (חתיכות עץ, ניילון, פצפצים, כסא גלגלים מחימר, גלזורה, בובה שבורה)
יצרה: אריאלה קרס, צילום: נעמי רוזצוויג.

הקורונה החזירה אותי ל'לא יכולה'

"הקורונה, ובעיקר הסגר הראשון, מיצבה אותי שוב בתוך הבית, בתוך התבנית של התלותית וה'לא יכולה'. שוב חזרתי לתוך עצמי ובנקודת-זמן זו, דווקא עברתי איזשהו שינוי בהסתכלות שלי על הדברים ועל עניין הנכות. לראשונה יצאתי מהאבל הפרטי שלי והתחלתי לפתח מודעות לעולם הנכים ומצוקותיהם. וזה התחיל לחיות בי שכמה מעט מקום יש לנו בתודעה הציבורית, בנגישות, בכל המקומות. זה הלך והתעורר… יצאתי מהפרטי, שהוא אני, לכלל הנכים. לפני כן, פחות שמתי לב והייתי ממוקדת בצרכי הפרטיים. למשל, הבנתי שבקולנוע עבור הנכים, כמעט תמיד, יש  רק שורות ראשונות. בתיאטראות – תמיד בסוף האולם. המדרכות השבורות  – בלתי עבירות.

אריאלה קרס

'ארט בום' והאנשים השקופים

"המיזם שהשתתפתי בו במסגרת קבוצת היומן הוויזואלי, גיבש אצלי תודעה, אמירה ביקורתית, עלינו, כחברה. את כל התחושות שלי ואת הכעס על חוסר המודעות החברתית בישראל, מימשתי בצבע, צילום וציור. עבדתי עם הצלמת רעות אשכזני-בגאייב, תחילה צילומים עם חברה, אחר-כך לבד. לבסוף, מתוך השלמה, החלטתי שאני רוצה חיבור עם כיסא-הגלגלים שלי – אלה הרגליים שלי. רעות צילמה אותי עם הכיסא בפוזיציה שהיא חיבור בין גוף עטוף בצעיפים וכיסא, וזה חלק מהמיצג, מה שהפך לחלק מהמיצג."

"אני גאה בעבודה שלי, ומכירה בכך שלכל אחד בעולם יש את מסלול חייו. הכלים של האמנות סייעו לי להשתתף ב'ארט בום', שהיא נגיעה בלב בתקופה כל-כך קשה אובייקטיבית לכולם. אצלי, כנכה יחסית חדשה, זה עורר, כאמור, את המודעות החברתית לסוגיית הנכים, והבאתי את הנכות ואת כיסא-הגלגלים ואת האמנות שלי ליצירה".

'ארט בום' הוא מיזם ארצי ליצירת אמנות בחומרים ממוחזרים ותערוכה להעברת המסרים. הוא עוסק בהשפעות סגר הקורונה, מה קרה לנו שם, איפה הכל התחיל ואיזה שינוי מהותי קורה לנו מאז כחברה וכפרטים. המיזם הוקם ע"י היזמית נעמי גורדון-חן ובמסגרתו 10 אמניות מיקס מדיה (שילוב חומרים) העבירו 14 סדנאות יצירה לכ-90 משתתפים בכל רחבי ישראל והוא מעביר גם מסר מחאתי של הסתפקות במועט דרך יצירה בחומרים ממוחזרים ומתן חיים חדשים לחפצים שנזרקו ויצאו מכלל שימוש.  

לפרטים והרשמה לארט בום -היכנסו לכאן.

תערוכת 'ארט בום' תוצג 7 ימים בשבוע 24/7 במתחם 'ארטורה' שבעמק חפר כל חגי תשרי.

אוצרת: יעל מרגלית. מפיקים: נעמי ויפתח חן.